הטיוטות שלי
קמתי בבוקר שלצידי נמצא חבר שלי – שחר. הוא עדיין ישן. אנחנו ביחד כבר שנה. מגיל 16. עמדתי על השטיח החמים והתלבשתי. לבשתי פוטר שחור וארוך, ג'ינס תכלת שהוא האהוב […]
קמתי בבוקר שלצידי נמצא חבר שלי – שחר. הוא עדיין ישן. אנחנו ביחד כבר שנה. מגיל 16. עמדתי על השטיח החמים והתלבשתי. לבשתי פוטר שחור וארוך, ג'ינס תכלת שהוא האהוב […]
קמתי בבוקר שלצידי נמצא חבר שלי – שחר. הוא עדיין ישן. אנחנו ביחד כבר שנה. מגיל 16. עמדתי על השטיח החמים והתלבשתי. לבשתי פוטר שחור וארוך, ג'ינס תכלת שהוא האהוב […]
קמתי בבוקר שלצידי נמצא חבר שלי – שחר. הוא עדיין ישן. אנחנו ביחד כבר שנה. מגיל 16. עמדתי על השטיח החמים והתלבשתי. לבשתי פוטר שחור וארוך, ג'ינס תכלת שהוא האהוב […]
רציתי לעוף. המחשבה להיות בעלת השליטה היחידה על מנחת גופי הקסימה אותי. יש באוויר חופש ובהירות שלא מצאתי בשום דבר אחר. ניסיתי למצוא לעצמי תחביבים כמו נגינה, משחק וכתיבה. כולם […]
תנו לי לספר לכם סיפור הזוי על ילדה תמימה ואדם לא שפוי הכירו במקרה בטלפון ציבורי ישן היא שיחקה אותה קשה להשגה והוא היה עקשן שיחות בפלאפון שעות על גבי […]
איך זה להיות בן נוער? להיות בן נוער זה לצעוק את נשמה, לדעת את הכאב,הרגשות חוסר הוגנות והכישלון. לחוות את הסערת הרגשות כל פעם מחדש,כעס זעם וחרדה אשר תוקפים וזועקים,וכאשר […]
מי זה שגורם לך לצחוק עד כאב וכאב לא נותן לך לראות ? מי זה שגורם לך לבכות מרוב אושר ועצב לא נותן לך לחוות ? מי זה שמעלה חיוך […]
ואני בגאות הרוח כופפתי גופי עד לעצם קונכייתו הסדוקה הפציע האור הראשון דרכו כבל אותי אל נטייתו להסיטני ולא העזתי שוב לטבוח ברוח ברוך הגוף ברוך משכנה אבוד החוליות ———-
מדמואזל לעזאזל תחת עשן מקטרת מלמדת את עצמה להתאיין מדלגת לדקה התשעים בכל פעם, בסרט צרפתי אין מקום להיתמם מדמואזל לעזאזל משחקת מחבואים עם השתקפויות שווא נלכדת בחלונות הראווה בשאנז […]
בניקובי הניבים בארגמן על כף היד האנמית אין זה עוונו של הכלל בבית דיני רשימת ההמתנה מתארכת שיניים נמדדות כגזר גורל לכלוכית פנים רוכנות מעליי מתחננות להשתקף בזכוכית הבדולח אומדות […]
בין פטיש השמיים לסדן האדמה צפתי תינוקת מאולמנת משומרת בבקבוק פורמלין שכמות מורכבות לכדי כנפי פרפר כבד לשון, עדת עולמים ניצתה לבוראיי את שעון הביולוג מתוסבך האלוהים. בעודי בחיק האין […]
התחלתי לרוץ והרוח מתנגשת בפניי זה מרגיש כמו דקירות קטנות, כל כך כואב, אבל לא אכפת לי אני חייבת להספיק להיפרד "בבקשה בבקשה שזה לא מאוחר מדיי" התפללתי עם נשימות […]
בליל חורף אפלולי יוצא לו האביר לשוטט ברחובות בודד הוא בעולמו תחת מעטה אפלוליות מסתיר את הריקנות אותה ריקנות המלווה אותו כצל המסרב להיעלם. וכך חולפים חייו של האביר לנגד […]
לטשנו עיניים זיקיות בצלחת החרסינה המקרקשת מחשבים את ההסתברויות ואיך נמלטים מקרסי הקרניות שכישפו בנו שכחתי את השמונה התחפרתי אל האפס הגדול המספרים שאגרתי על המדפים כמו מזכרות מאובקות מהפעמים […]
נשאתי אותך בבטן התפוחה כמורעבת אפריקאית הרכבתי אותך כיד תותבת שהתאחתה עם עורי לו היית זוכרת כריעתי על השלג הצחור עקבות ברכי התכלת המדודות הותירני עטופה כטלית דקיקה על כתפי […]
אין לי זיכרון של אמי לולה מרגעי הולדתי ומאותם אירועים משפחתיים בודדים שחגגו הורי החלוצים על אף דלותם. במיון שמחלק את המין האנושי לעת סיכום חוויות , לכאלה שאומרים "לא […]
לאחר חצי שנה: זה היה יום שבת. התעוררתי אצל רואי בבית כי הרי כבר התרגלתי לישון אצלו והשיער שלי היה מבולגן מהרגיל. קמתי ולקחתי את המברשת שלי וסירקתי אותו. בקושי […]
קצת עשיתי מתיחות. "כבר מעכשיו באלך להתאמן?" שאל רואי. שוב זיהיתי אותו. הוא היה מאחורי. "אני עושה מתיחות כדי להתכונן" אמרתי. "אצנית מוכשרת בהחלט" אמר רואי. "אוי אני רחוקה מלהיות […]
כשהנמלים כירסמו את הגזע נאלצת להתנועע כמותם שיירה מיוסרת העידה על זרותך ניכרת היטב באשר נפער על עורך מכתשים לחוסר מילוי הרימה השנהבי אכול הנמלים המקנחות בצורך. ———– לו ידעת […]
"ליה! תארזי את כל הדברים שלך לצבא!" קראה אימי מהסלון. "מה?" שאלתי. הייתי בשיחה עם החברה הכי טובה שלי – אוולין. "תארזי את הדברים שלך לצבא! מחר את מתגייסת!" קראה […]
"ביי מתוקה" אמרה אימי. כולם סימנו לי לשלום – גם שי התינוקת. עליתי לאוטובוס וישבתי ליד החלון. נסענו והדמעות טיפה זלגו מעיניי כי לא חשבתי שאפרד ככה מהמשפחה. "הכל בסדר?" […]
פעם היתה ילדה קארולה לילי ללילי היה קופסת סודות .והיא לא סיפרה לעף אחד ובא היה את כל הסודות אחי אחי חשובים לה. עבר יום אחד והיום הזה זה היה […]
"אז מה קורה, כאן מאיה בסרטון חדש והיום אני מארחת את חברתי הטובה, המקסימה והנחמדה – בל" אמרתי והיא באה. "היי" אמרה וחייכה. "אוקיי, אז מה שיהיה בסרטון של היום […]
מתוך החשיכה נשמעת לחש רמיסה בדממה של עמק האימה מתבודד לו איש האדמה שאל היכן נולד ומאין נדד זכרונו בגד עצר לו על סלע בצד ולגם בכבידות מהכד מחייו שלו […]
כך שגורלי קשור בגורלך אם תזרקי עוגן אני אטבע בגללך השרשרת המחברת בינינו היא דו קוטבית ולכן זה בכלל לא אמור להפתיע שתזוזה של אחת זורקת את השנייה לקרקעית כשהגלים […]
"זה.. זה קשה" אמרתי והתרחקתי מהפסיכולוגית. "תרגישי נוח לספר, לאט לאט" אמרה הפסיכולוגית. "זאת בסך הכל תקופה קשה" אמרתי. "למה?" שאלה הפסיכולוגית. "את יודעת, הפיגוע שהיה במפגש שהקמתי, הפרידה ממאט, […]
זה היה ערב נעים. ספינת תענוגות שטה לה בנעימים מול חופי אתונה. על סיפונה היו אנשים שקועים בשיחות חולין, שחיה בבריכה או נהנו באחד ממתקני הספינה. אביעד היה בדרכו לחדר […]