עטרת16
אני מקווה שתהנו

אפקט הפרפר פרק 15

עטרת16 23/04/2013 746 צפיות 3 תגובות
אני מקווה שתהנו

פרק-15
 הלכתי בטוחה בעצמי ונראיתי רגועה אבל בפנים הכל געש והרגשתי את הפרפרים זזים לי מתחת לגרב כדי לעבור ליד. הגעתי לבנין והגעתי לחדר שכתובה על הדלת המילה עזרה. בפנים היה נער שישב על כיסא וחייך אלי. ״שלום.״ אמר והצביע על הכיסא הפנוי. התיישבתי וחייכתי. ״כתוב עזרה על הדלת אז חשבתי שתוכל לעזור לי.״ חייכתי וחשבתי כמה התכנית שלי מטומטמת, רק הוא יביא לי סכין. ״מה את צריכה?״ שאל והחיוך שלו כיסה לו את כל הפרצוף, הוא היה ממוצא אסייתי והעיניים שלו היו קטנות והחיוך רק צמצם אותן עוד יותר שכמעט לא ראיתי אותן. ״אני צריכה..״ גמגמתי. ״קדימה.״ דחק בי. ״אני צריכה סכין.״ אמרתי ונשמתי עמוק. הוא הוציא מהכיס האחורי שלו אולר והושיט לי. הייתי בשוק שלא לקחתי אותה. ״קחי.״ אמר. ״זה סכין.״. הצבעתי על האולר. ״זה מה שביקשת לא?״ שאל מופתע. ״כן אבל…״ אמרתי והמילים נתקעו בגרוני. אני יכולה לחתוך את עצמי. ״קחי.״ אמר שוב ולקחתי את האולר ביד רועדת. ״תודה.״ אמרתי ויצאתי מהחדר. ״בכל זמן.״ אמר. רועדת הלכתי לבנין והגעתי לחדר שכתוב עליו בגדול מזכירות, דחפתי את הדלת כשהסכין מתחת לחולצה שלי ונכנסתי. בפנים ישבה מאחורי שולחן עץ אישה מסודרת. גולגול הדוק וחום, משקפי קרן חדות ואודם אדום. סגרתי את הדלת והיא הרימה את עיניה אלי. החולצה המכופתרת הלבנה שלה היתה בוהקת שהרגשתי מסונוורת. ״מממ?״ שאלה וחייכה אלי. העיניים שלה היו כמעט שחורות והן לא ממש חייכו. ״אנ-אני צריכה..״ גמגמתי והחיוך ירד לה מהפרצוף. ״כן?״ שאלה שוב וציפתה לתשובה. בלעתי את הרוק והסתכלתי לה בעיניים. ״אני צריכה לדעת איפה החדר שלי כי בדרך כלל אני לא מודעת לזה שאני מגיעה אליו.״ נשמתי עמוק. ״לוסי? כמה טוב לפגוש אותך.״ חייכה המזכירה. ״את מכירה אותי?״ שאלתי והסבלנות החלה להגמר לי. ״כמובן, טווווווווום!!!!״ היא צעקה. ״הוא כבר מגיע. ״לא ממש הבנתי מה היא צעקה אבל קיוויתי שזה לא יהיה מי שחשבתי שזה. טום נכנס לחדר וחיוך גדול על הפנים שלו. ״לוסי.״ חיבק אותי. ״טום.״ עניתי ביובש. ״בואי.״ הוא תפס את ידי ומשך אותי לחדר, שהיה החדר שלי. ״קחי.״ דחף לידי ערימת בגדים. ״תתקלחי.״ הצביע על הקיר. ״איפה?״ שאלתי מבולבלת. הוא גלגל את עיניו ומשך את הקיר הצידה ומאחורי הקיר היתה מקלחת. ״זה סתם צבוע בצבע של הקיר.״ אמר. עמדתי מרותקת לרגע ואז נכנסתי במהירות למקלחת. שתפתי את עצמי ובזמן מסוים גם את הדמעות שזלגו מעייני, דמיינתי את סאם מחבק אותי וחייכתי באושר. ״את גומרת?״ העיר אותי טום. ״ברור.״ אמרתי וסיימתי במהירות. התלבשתי ויצאתי מהמקלחת. ״היי…״ אמרתי. ״בואי.״ אמר ומשך אותי מהחדר. ״לאן?״ שאלתי.  ״לשם.״ הצביע על מגדל שעמד מאחורי המסעדה, או אולי לידה? עלינו במדרגות עד למעלה והסתכלתי עצורת נשימה למטה. הפחד הנוראי מגבהים תקף אותי. ״נשאר לנו רק היום.״ אמר טום. נשענתי על מעקה של המדרגות ונשמתי לאט. ״טום, אתה אמור להתרחק ממני אבל אני סולחת.״ אמרתי. ״היום תעשי מה שאני אומר או שיהיה עוד שבוע.״ איים טום. ״מה אתה רוצה?״ שאלתי מיואשת והרגשתי את המתכת הקרה של האולר בגומי מכנסי. ״את רואה את הדשא למטה?״ שאל וחייב אותי להסתכל על הדשא שהיה כ-100 מטר מתחתינו. ״אהמממ..״ הנהנתי וחזרתי למעקה. ״יופי, אז תקפצי לשם.״ אמר. ״מה?״ שאלתי מבולבלת. ״בואי.״ הוא הביא אותי למעקה הבטון של המגדל והעמיד אותי עליו. ״קפצי או עוד שבוע, מה את בוחרת?״ שאל וחיוך מצטייר על שפתיו והגומה שכל כך אהבתי הופיעה בקצה פיו. הסתכלתי למטה, מה יש לי להפסיד? רגל אחת היתה באויר. טום לא האמין שאני יעשה את זה ועמד רגוע. רגל שניה ובום, אני נזרקת למטה. בשלוש שניות הבודדות חשבתי על סאם, רק על סאם. ״אההה…״ אני צורחת כשהידיים שלי כמעט נעקרות. טום תפס אותי. ״לוסי!״ הוא צרח כמו מטורף והתאמץ לא לפול בעצמו. הוא משך אותי למעלה והשכיב אותי על הרצפה. הייתי מבוהלת ולא הפסקתי להשתעל ולהזיז את ראשי. ״למה עשית את זה?״ שאל אחוז טירוף וראיתי שהוא בקושי עומד בזה. ״אמרת…״ פלטתי בלי אוויר והרפיתי את שרירי. ״משוגעת!״ צעק וחיבק אותי. הוא התחיל לבכות או רק להתייפח, הוא לא הפסיק. מישהו שמע אותנו ועלה למעלה. זה היה סאם. ״טום.״ הוא סנן מבין שיניו ו׳חילץ׳ אותי מידיו הרועדות של טום. ״מה עשית?״ לחש והסתכל עלי. 
״לוסי?״ הוא הזיז יד מעל פני אבל לא היה לי כח להגיב. ״מה קרה?״ שאל שוב וטום הפסיק לבכות. ״כלום.״ הוא ענה אדום כולו. ״תשמור עליה, היא נכס יקר.״ אמר והתחיל לרדת במדרגות. ״למה הכל קורה לך לוסי?״ שאל סאם. ״ככה.״ עניתי וברגע שראה שאני בסדר הניח אותי על הרצפה והפרצוף הרציני חזר. ״קפצתי.״ הסברתי בקושי. ״את מדהימה.״ אמר סאם ודפק עם ידו על ראשו. ״למה אני יצאתי עלייך? אני כבר לא יודע איך להגיב!״ אמר. לא הבנתי מה הוא רוצה אבל לא נראה שהוא יסביר בקרוב. התנשמתי והזדקפתי. ״מה יצאת עלי?״ ניסיתי להבין. ״את חצי מתה ואני אמור להסביר לך מה זאת אומרת יצאתי עלייך?״ שאל ונראה מחורפן לגמרי. ״אני מחורפן לגמרי.״ אמר. צדקתי… ״בואי.״ אמר ושמתי יד על כתפו. הוא הוביל אותי למטה במדרגות כשאני חסרת נשימה ומבוהלת. ״איפה טום?״ שאלתי כשהגענו למטה. איכשהו דאגתי לו למרות מה שעשה. ״זה באמת מעניין אותך?״ שאל סאם ממשיך לתמוך בי. הנהנתי. ״שם.״ הוא הצביע על נקודה מרוחקת בדשא. ״אני לא רואה, אתה בטוח שזה הוא?״ שאלתי. הכל היה כל כך מטושטש ורחוק. ״בטח שזה הוא, 10 מטר ממך.״ אמר סאם חסר סבלנות. ״10 מטרים?״ שאלתי מבולבלת. לא יכול להיות. ״תסתכלי עלי.״ סובב אותי לכיוונו. הוא היה מטושטש בעצמו ובקושי ראיתי. ״לוסי?״ שאל. ״את רואה אותי?״ נופף במשהו שאולי היה ידו אבל לא הייתי בטוחה. ״מטושטש.״ אמרתי. ״אוי לא זה.״ ביקש סאם ונראה חסר סבלנות. ״את כזאת קרציה.״ אמר ותפס אותי. ״למה?״ שאלתי מבולבלת. עמדתי בסדר גמור. ״בגלל זה.״ אמר הרגשתי חסרת רגליים ונפלתי, לא ראיתי כלום לרגע ואז התעלפתי. לרגע אחד שמעתי את סאם אומר ״אמרתי לך.״


תגובות (3)

חחח, אני זוכרת שכתבתי את זה:)

23/04/2013 07:36

תסבירי לי מה זה המקום הזה תעשי פרק הסבר אני מבולבלת

23/04/2013 08:11

ווואו! תמשיכיייייייי

24/04/2013 06:59
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך