הולי
.....
תודה לכל מי שקורא (גם אם הוא לא מגיב) ולכל מי שכן מגיב :)
בקרוב עוזבת ואני לא בטוחה אם אני אשאיר את הסיפורים באתר. עוד נראה...

מה שהם היו רוצים- פרק 8 חלק ב'

הולי 24/06/2013 1046 צפיות 5 תגובות
.....
תודה לכל מי שקורא (גם אם הוא לא מגיב) ולכל מי שכן מגיב :)
בקרוב עוזבת ואני לא בטוחה אם אני אשאיר את הסיפורים באתר. עוד נראה...

º אית'ן º
שיט.
שיט, שיט, שיט.
רק כשהגענו למסעדה אחרי ההופעה, בערך בעשר בלילה והיינו רעבים, הכתה אותי ההכרה שהקדמתי ביום רביעי את יום התחרות לשבת בשבע בערב. במקום זה כמו מטומטם הסכמתי לצאת לדייט עם ונסה ושכחתי מזה לגמרי. זה כאילו פרח לי מהראש דווקא ברגע שהייתי צריך לזכור אותו.
הרגשתי כמו חתיכת חרא.
"הכל בסדר, אית'ן?" שאלה ונסה באמצע שהכניסה לתוך פיה עלי חסה מהסלט דל הירקות שלה. לא חשבתי שזה כזה בריא לאכול ארוחה כזו, אבל לא אמרתי כלום.
"הכל מצוין," זייפתי חיוך. במוחי חשבתי מה לומר לשארלוט למחרת. עד שהצלחתי להתקרב אליה. עד שהיא התחילה להיפתח אליי יותר. יצאתי בנאדם נורא. איך יכולתי לשכוח דבר כזה?
"ההופעה הייתה אדירה," המשיכה ונסה בהמשך לשיחתנו. "אני לא אוהבת את כל השירים שלהם, בטח לא כמוך, אבל הם הפציצו. במיוחד בשיר שאני הכי אוהבת שלהם-'מישהו אמר לי'."
הנהנתי. לא היה לי כל כך חשק לדבר. לא הייתה לי שום בעיה עם ונסה- להיפך, היא הייתה סבבה לגמרי והדייט הלך דיי טוב- רק שאחרי שגיליתי שהברזתי לשארלוט מסיבה מאוד מפגרת, לא הרגשתי שבא לי להמשיך את הדייט יותר. בכל מקרה הסכמתי שלא משיקול דעת נכון.
אילצתי את עצמי להיות נחמד אל ונסה עוד איזה שעה, ואז החזרתי אותה לביתה. ההופעה הייתה כל כך טובה, עוד יותר מקודמיה, ואם הייתי הולך אליה מסיבות אחרות אולי לא הייתי כל כך כועס על עצמי. כמו לדוגמא- הייתי הולך להופעה עם שארלוט, בהנחה שהיא אוהבת מוזיקת רוק.
×
למחרת באתי לביתה של שארלוט כרגיל. קיוויתי שאוכל לדבר איתה ברגע הראשון שתפתח את הדלת. להפתעתי, ברגע שהיא פתחה את הדלת וראתה אותי, היא כמעט וטרקה את הדלת על הפרצוף שלי. הצלחתי לעצור אותה עם הרגל כך שנשאר חריץ קטן שמבעדו ראיתי את שארלוט מפנה את מבטה ברוגז ממני.
"שארלוט, אני מצטער," אמרתי ופתחתי את הדלת בחזרה. היא סירבה להביט בי. "אני יכול אולי להסביר?"
"אני לא רוצה שום הסברים ממך, אית'ן," אמרה, והיא הדגישה על השם של כאילו זה איזה קללה. "בוא נסיים עם זה כבר." בהתחלה לא הבנתי למה היא מתכוונת עד שהיא עקפה אותי והלכה לעבר האורוות.
הפעם הרגשתי את הריחוק שלה ממני כמו בהתחלה. היא עלתה על דני ואני הבטתי בביצועיה בשתיקה. היא כבר לא הייתה צריכה את השיעורים הללו יותר, וראיתי שהיא גם לא רוצה אחרי מה שעשיתי. אני מבין אותה. הייתי רוצה לפחות להסביר לה למרות שאני אצא כזה שמוק בסופו של דבר כי יצאתי לדייט במקום להיות איתה- שעל כל פנים באמת הייתי מעדיף.
ההזדמנות שלי קרתה לאחר שעה, כשהיא הכניסה חזרה את דני לתאה. לפני שהיא הספיקה לצאת מהתא, עצרתי אותה ונמנעתי מלתת לה ללכת.
"זוז," פקדה וניסתה לדחוף אותי אחורנית. הבעיה הייתה שהכושר שלי חזר והייתי כבד משקל ממנה כך שהיא לא הייתה יכולה להזיז אותי אפילו מילימטר אחד. "אית'ן!"
"קודם תקשיבי לי ואז אני אתן לך לעבור," אמרתי בנימה החלטית. כאילו מה שהיא תגיד לא ישפיע כלל.
"למה שאני אקשיב לך? אם כל זה הי סתם בשבילך אז פשוט היית אומר," אמרה בעצבנות והישירה מבט. ראיתי את העיניים שלה מתחילות להיות אדמומיות. "זו הייתה איזו תחבולה שלך ושל קלר?"
קימטתי את מצחי. "מה, על מה את מדברת?"
"שמעתי באותו היום, כשבאת אליי לכיתה, שקלר אמר לך שאני לא בליגה שלך. ניסית בטח להתקרב אליי רק כדי לצחוק עליי איתו בגלל שהייתי כזאת פאתטית לגביך."
קלר? היא חושבת שאני צוחק עליה מאחורי הגב עם קלר? על מה היא מדברת?
"תפסיק לשחק אותה כאילו אתה לא יודע על מה אני מדברת," אמרה ברוגז. הלחיים שלה האדימו מרוב כעס. "לפחות היית אומר את זה בפנים שלי ולא גורם לי לחכות שעות ובסופו של דבר לגלות שהברזת."
"תראי," התפרצתי לדבריה. "אני לא יודע מה בקשר לקלר אבל זו אשמתי בלבד. שכחתי שהעברנו את התחרות ליום שבת."
"איזה תירוצים עלובים," אמרה במנוד ראש, לעג בקולה. "לפחות תהיה כנה הפעם."
"אני כנה!"
"בטח!"
תפסתי במרפק ידה ולחצתי עליו. "אני נשבע לך שאני אומר את האמת. את באמת חושבת שהייתי עושה את כל זה אם הייתי צוחק מאחוריי גבך עם קלר? את באמת חושבת שאני בן אדם כזה?"
"אנשים יכולים להפתיע," היא מלמלה.
"כן? טוב, אז אני לא אחד מהם." היא קמצה את ידה לאגרוף, המשכתי להסביר לה. "אני באמת מצטער. את יכולה לא לסלוח לי, וזה בסדר. אני רק רוצה להבהיר לך שזה לא קשור לאף אחד. אני מודה שעשיתי משהו אחר ורק אז נזכרתי בכך."
"מה עשית?" היא שאלה, קולה מעט מקרקר.
שפשפתי את פני עם ידי השנייה. "יצאתי להופעה עם ונסה." כשאמרתי לה זאת, היא השתתקה. "את מאמינה לי שהייתי מעדיף את התחרות על פני ההופעה?"
"לא. ונסה חברה שלך, לא? מה אתה צריך את זה בכלל?"
לא יכולתי והתפוצצתי מצחוק. היא הרימה אליי את מבטה בשאלה. "אנחנו לא יחד. חוץ מזה שאת לא יודעת עלי הרבה דברים. אני מעדיף סוסים על פני הופעות- גם אם זו הלהקה הכי אהובה עליי." וזו הייתה חלק מהאמת. רציתי לומר לה שאני גם מעדיף אותה על פני ונסה.
"טוב, בסדר," אמרה בחמיצות. "אני סולחת."
חייכתי ולהפתעתי אזרתי אומץ ונישקתי את מצחה וחיבקתי אותה. אני בטוח שגם היא הייתה מעט מופתעת מגילוי החיבה שלי, אך היא שתקה.


תגובות (5)

חהההה איזה חמוד!
פשוט ללטף לו את הראש ולשאול "מי כלב טוב? מי?".
אני חושבת ששארלוט במחזור @_@
רגע רגע רגע, אם את עוזבת עווד מעט,
זה… זה.. זה אומר שהסיפור הולך להיגמר עוד מעט!!!!
אעאאעאעעאעא, ~מפתיע-.-~

בכל מקרה, פרק ממש מקסים ומתוק! כל הכבוד לו שהוא לא נכנע!
יא מאן! ריספקט יו יו!
ולמה שלא תשאירי את הסיפורים באתר? כרצונך,
יאללה, חמש, חמסה, אנא ערף, אני רק רוצה כבר לקרוא את החלק השלישי! חי חי
אהבתי הכל! תודה על הפרק :)

24/06/2013 01:09

well… זה העניין. עוד שני פרקים והסיפור נגמר :P
אני עדיין לא בטוחה לגבי למחוק את הסיפורים מהאתר או לא, אבל עוד נראה.
פרק הבא יעלה (לא מבטיחה) יותר מאוחר, והוא ארוך מהרגל (מבלי לחלק אותו, כי אין לי כוח לזה ><)

תודה טלי! 3>

24/06/2013 01:17

תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכיייייי ומהררר ♥
מדרגת חמששששש

24/06/2013 02:12

מהמהמהמהמהמההמהמההההה עוד שני פרקים???
ללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

24/06/2013 02:12

חחח ממש מצטערת לורין!! כבר אמרתי שהסיפור הזה הוא בעצם סיפור קצר בפרקים…
♥♥♥

24/06/2013 04:19
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך