~ הדמעה האחרונה ~

~ הדמעה האחרונה ~
פרק :1
08:00-בבוקר- אלקסיה: קטי תתעוררי את תאחרי ליום העבודה הראשון שלך.
קטי : אין לי כח , אני עייפה.
אלקסיה : אני יודעת שאנחנו כבר לא קטנות , ואני גם יודעת שקשה לך, בלי אמא ?ואבא?, אני מבינה אותך, אבל את לא יכולה לוותר על היום הראשון שלך בעבודה.
קטי: תקשיבי אני לא רוצה ללכת יותר לעבודה נמאס לי!!, מאוד קשה לי לפרנס את עצמי!!, וגם מאוד קשה לי בלי אמא ואבא .
אלקסיה : את יודעת גם לי מאוד קשה , אני יודעת!! יש לי רעיון מה נעשה!!.
קטי: מה ספרי ספרי ספרי בבקשה?.
אלקסיה : אז ככה בואי נצא היום לשופינג מטורף אני יעזור לך קצת להוריד ממך את כל הלחץ , ועל תדאגי לגאבי העבודה שלך !!,אני ייסדר את זה בדרכים שלי ….
קטי: אני מכירה את המבט הזה!!  מזמן לא ראיתי אותו חחח , התגעגתי אלייך אחותי הישנה שלי .
אלקסייה : גם אני אלייך ,אז יאלה בואי יוצאים לנו כמו פעם, יותר נכון כמו הנוער, ומי אמר שאסור לנו קצת להנות.
קטי: חחח את יודעת במה נזכרתי?!?….
אלקסייה : תני לי לנחש ???, אם…. זה מאוד קשה… חח, סתם על מי אני עובדת, "זוג הרפאטקיות לנצח."
קטי: בואי לקחתי את הטיק שלך וגם את הארנק.
אלקסייה : חכי לי רגע אני לובשת את השמלה האהובה שלי .
קטי: איזו?
אלקסייה : זוכרת שלפניי חודשיים בערך…. קניתי שמלה שחורה צמודה עם פרחים אדומים מצויירים בקצוות ?.
קטי: אה כן נזכרתי, תגידי יש לך משהוא יפה בשבילי ?.
אלקסייה : ברור, אני אתן לך את שמלה הוורודה.
קטי: יהא זאת השמלה שכל כך רציתי .
אלקסייה : זה מה שאחיות טובות עושות, מה לא ככה?…
קטי: טוב יאלה בואי, הזמנתי לימוזינה וורודה , היא כאן למטה ,כדאי שנזדרז,אחרת הנהג ייתעצבן!!.
אלקסייה : טוב בואי .
כעבור שעתיים :בתוך הקניון……
קטי: תקשיבי יש לי משהוא לספר לך.
אלקסייה: מה? , את חיה? ,מה קרה ?,למה את בוכה ?, תספרי בבקשה, על תהיה עצובה.
קטי: לפני בערך כשנה גילו אצלי מחלה קשה,פחדתי להגיד לך כי לא רציתי שתתייחסי אליי אחרת..
אלקסייה : למה שאני היתייחס אלייך אחרת?! , אבל באמת מה קרה?! , אני רוצה שתספרי לי עכשיו! , על תהיה לחוצה אני בכלל לא עמבנית, אבל למה לא ספרת לי?, טוב ישש לי מלא שאלות שעולות לי בראש עכשיו!!
קטי : תרגעי המחלה שלי היא בטפולים,בואי נשב בבית קפה ונדבר, אני יסביר לך הכל .
אלקסייה : בסדר , סליחה שהתעצבנתי פשוט אני לחוצה בגלל המקרה שאמרת לי, ואני כבר לא יודעת מה לחשוב.
קטי: אני יודעת שאולי את חושבת שזה סרטן , אבל זה לא ! אני לא חולת סרטן,אני יסביר איך כל זה קרה.
אלקסייה: רגע יש לזה גם הסבר?, כי אם כן אז יש לי את כל הזמן שבעולם כדי לשמוע!.
קטי: טוב, אז ככה, לפני איזה 5 שנים כשהייתי בת 15 היה לנו כלב בשם בנד אני כל כך אהבתי אותו , יום אחד הכלב בנד נהיה חולה מאוד התקשרנו לווטרינר ,הווטרינר אמר : "אין סיכוי שהוא יישרוד, הוא חולה באפילפסיה (מחלת סרטן המוח,גידול במוח), ניסינו לעשות הכל!! אבל הוא סבל יותר ויותר,חלף שבוע וחלפו שבועיים אמא ואבא לא הרזיקו מעמד והחליטו להרדים אותו, לפני שהרדימו אותו נתנתי לא חיבוק כמו שמעולם לא נתתי לאף אחד אחר, אחרי מספר שעות נודע לנו שבנדר נפטר, ואת מכירה אותי אותי הייתי מאוד סקרנית…..