אהבה בסגנון ספרדי פרק 21-סיום!

"זה לא נורמלי!" רוז קראה כשיצאה מהאוטו והסתכלה על הבית העצום שעמד מולה. "זה נראה כמו אחוזה איטלקית!" היא צחקה צחוק מתגלגל והסתכלה על דין כשחצי חיוך מופיע בצד פיו. "משהו מצחיק?" היא שאלה מתגרה והמשיכה "מצטערת שלא ראיתי בית כזה יפה כבר הרבה זמן" הוא התקרב אליה והיא הסתכלה עליו מחייכת "אז את חייבת להסתכל עליו מבפנים.שניכנס?" הוא שאלה והניח את ידו על גבה "כן" היא הסתכלה עליו והחלה לעלות במדרגות השיש.
"הנה הוא בא! כולם תסתתרו!" מאמה קראה ורצה להתחבא בעצמה במטבח. "ברוכה הבאה.." דין פתח את הדלת ורוז נכנסה אל הבית הריק. "הקדמנו?" היא שאלה ובאחת כולם קמו וצעקו "הפתעה!" ושירים מקפיצים הספרדים החלו להתנגן ברקע. אך אף אחד לא רקד. כולם הסתכלו על רוז במבט המום "הפתעה!" מאמה יצאה מהמטבח צוחקת ונותנת נשיקה גדולה ללחי של דין "מאמה את זוכרת את.." דין זז הצידה ונתן למאמה להסתכל על "רוז" מאמה הסתכלה עליה כשעיניה בוהקות "לא השתנית!" היא קראה ומשכה אותה לחיבוק. "מאמה.." דין ניסה לשחרר את רוז מידיה של מאמה שלפתו אותה. "אני לא זוכרת אותך אבל אני בטוחה שאהבתי אותך" רוז חייכה וחיבקה את מאמה בחזרה "אני מרגישה את זה" היא צחקה ומאמה שחררה אותה מחיבוקה כשדמעות נופלות על לחיה. "למה את בוכה?" רוז שאלה וניגבה בידיה העדינות את דמעותיה של מאמה. "היית צריכה לראות אותו..כאילו הדיכאון חיפש גוף להתארח בו ומצא את האחיין שלי" רוז אמרה והתעשתה על עצמה "אני מצטערת.." רוז אמרה והרגישה רע כשהסתכלה על מאמה עם דמעות בעיניה "אין לך על מה. עשית אותו מאושר" מאמה אמרה וחיבקה את רוז פעם נוספת. "ועכשיו!" היא קראה והמשיכה,"זמן לאכול!" מאמה צעקה וקולות שמחה נשמעו בבית. "בואי איתי רגע" דין אמר ותפס בידה של רוז "אם אתה מתכנן להשכיב אותי בבית של דודה שלך.." רוז החלה לומר ודין צחק "אני לא עד כדי כך גס רוח" הוא אמר לה וחייך."הנה זה פה" הוא הצביע בידו הפנויה על דלת המורד המסדרון ותפס בידה בידו השנייה. "מה זה החדר הזה?" רוז שאלה למרות שכבר ידעה את התשובה. "החדר שהתעוררת בו." דין אמר ותפס את ידה השנייה "קיוויתי שזה יהיה החדר שתתעוררי בו בפעם השנייה.." הוא אמר והתקרב אליה "מה?" רוז שאלה והתרחקה ממנו. "מה קרה?" דין שאל לא מבין. "כלום. עזוב" רוז אמרה לו ויצאה מהחדר "חכי רגע" הוא תפס בידה "מה?" רוז סילקה את ידו ממנה ושאלה "הכל בסדר?" הוא שאל מסתכל עליה מבולבל "הכל מעולה!" היא קראה והסתכלה עליו "את בטוחה?" דין שאל והתקרב אליה "עזוב אותי." היא התרחקה ממנו צעד נוסף "לא אני לא יעזוב אותך! ספרי כבר מה קרה! אמרתי משהו?" הוא שאל והתקרב אליה יותר "אני רצינית דין!" רוז צעקה וחזרה אל החדר וסוגרת את הדלת מאחוריה "רוז!" דין קרא לה בכעס וניסה לפתוח את הדלת "תפתחי את הדלת או שאני נשבע אני אשבור אותה!" הוא קרא לה מעבר לדלת והיא הסתכלה על הדלת יושבת על הכורסה הגדולה שמוקמה ממול. "אני לא אפתח לך את הדלת גם אם וויטני יוסטון תעלה מהמתים ותבקש ממני!" רוז צעקה לו ודין גיחך ונשאר עם החיוך הקטן "רק את יכולה להביא את הדוגמאות האלה" הוא אמר לה נשען על הדלת "ורק אני יכולה לפתוח לך את הדלת אז שקול מילים!" רוז צעקה לו בחזרה "אז תפתחי אותה!" רוז צחקה צחוק מתגלגל בכדי שדין יישמע אותה חזק וברור. "אני סופר עד שלוש! ואז אני הולך לשבור את הדלת! אני מתחיל!" דין נתן מכה לדלת בכדי להבהיר כמה כועס הוא. "אמרת שתספור קודם!" רוז צעקה וקמה מהספה כשדין החל לספור. "..3!" דין צעקה והחל לתת מכות לדלת "שלא תעז!" רוז פתחה את הדלת במהירות ותוך כמה שניות ידו של דין לפתה את ידה ודחפה אותה פנימה כשרגלו סוגרת את הדלת. "עכשיו את מוכנה לדבר?" הוא שאל אותה מתנשף מכעס "לא" היא אמרה בקול רגוע והסתכלה על עיניו ששינו צבע מרוב כעסו "אני רציני רוז!" הוא צעק והדביק אותה על הדלת "אתה לא נורמלי.." היא סיננה ושמעה את מנעול הדלת נסגר "דין.." הוא הסתכל עליה במבט חודר והשתיק אותה "את מוכנה לומר לי..מה כל כך עצבן אותך..כשהבאתי אותך לחדר? אה? מה קרה? יותר מדי עממי בשבילך? כבר התרגלת למעמד הגבוה?" דין שאל בכעס כאילו העליבה את משפחתו "זה לא החדר." רוז אמרה בקשיחות. "אז מה זה לעזאזל?! תגידי ואל תשחקי איתי משחקים רוז כי אני יותר מדי קרוב להתפרץ עלייך" הוא אמר וחסם את דרכה בידיו שהונחו על הדלת בחוזקה. "זה מה שאמרת" רוז אמרה לו מרגישה את כל גופו נחלץ אליה "מה אמרתי?" הוא שאלה אותה בוחן את עיניה "זה כלום דין..באמת.." רוז אמרה מנסה ללכת אך דין החזיר אותה אל הדלת ונצמד אליה יותר כך שלא יכלה לזוז. "דברי." הוא קירב את שפתיו לשלה ואמר לה כשהבל פיו נח על שפתיה. "אני..זאת אומרת אנחנו..אבל העיקר אני.."
"רוז!" דין צעק מאבד את קוצר רוחו.
"אני אוהבת אותך!" רוז צעקה בלחץ ומיד הניחה את ידיה על פיו בחוזקה ועיניה מבוהלות "רוז.." דין הוריד את קולו והשפיל את פניו "מזה ניסיתי להימנע.." היא לחשה והורידה את ידיה "ממה?" דין הרים את מבטו והסתכל עליה. היא הקשיחה את מבטה והסתכלה ישר "מהמבט הזה..המבט המאוכזב.." היא אמרה ועצמה את עיניה "לא יודעת מה חשבתי לעצמי..אתה לא אוהב אותי. אתה לעולם לא תאהב אותי. אתה אולי אוהב את רוז הישנה אבל לא אותי. זה הדבר היחידי שאני לא אוכל לתת לך וזה הורג אותי מבפנים." היא פקחה את עיניה ודמעה יחידה נפלה על לחיה "אני לעולם לא אחזור להיות אותה אחת. והעובדה שאתה לא מוותר ומחכה שאני אתעורר גורמת לי להרגיש כאילו אני עוצרת את החיים שלך למען משהו שלא הולך לקרות בקרוב אם בכלל." רוז אמרה וניסתה להשתחרר ממנו ותפסה את ידית הדלת "אני לא רוצה שום רוז." הוא נאנח והרים את ראשו "מה? היא שאלה והסתכלה עליו "אני לא רוצה שום רוז. אני רוצה מישהי שלא וותרנית,שלא נותנת לאף אחד לדרוך עליה גם אם זה אני. אני רוצה אחת שלא תשחק משחקים אבל תדע לשחק איתי בדיוק איך שאני אוהב. אחת שאני ארצה להסתכל עליה כל ימיי חיי ולא להימאס מזה. שגם אחרי שבוע שלם שלנו במיטה בדקה אחת היא תגרום לי לרצות אותה יותר מכל דבר אחרי בעולם כאילו לא עשיתי בה את מה שאני רוצה עדיין." עם כל מילה רוז התכווצה עוד ועוד "חתיכת בן זונה חסר לב" רוז הסתכלה עליו בגועל ודין חייך לה את החיוך המשועשע שלו. "אתה נהנה מזה עוד!?" היא שאלה בכעס ונתנה לו מכה על החזה "נהנה מאוד" הוא אמר לה והיא הורידה את נעליה וזרקה אותם הצידה. "אני מתוודה מולך כמו ילדה בחטיבת ביניים שראתה את ההתאהבות הקטנה שלה עם ילדה אחרת ואתה משתעשע מזה?" היא שאלה ונתנה לו מכה מכה נוספת על החזה "אין לך מושג עד כמה אני משתעשע מזה" דין צחק ותפס את ידה "מה נראה לך שאתה עושה?" היא צעקה עליו כשקרב את פניו אליה "מנשק אותך" הוא אמר באדישות והגניב נשיקה על שקע צווארה. "מנשק אותי?" היא שאלה והעיפה אותו ממנה "נראה אותך מנשק אותי עם שפתיים נפוחות" רוז אמרה וראתה את דין מוריד את חולצתו. "מה נראה לך שאתה עושה?" רוז שאלה מכסה את עיניה "אמרת שפתיים נפוחות לא?" דין שאל כמובן מאליו זורק את חולצתו "ממכות דין! לא נשיקות!" היא הסתובבה אל הקיר והרגישה אותו מתקרב. "אז ככה את אוהבת את זה?" היא שמעה את קולו קרוב מאי פעם והסתובבה במהירות. "אני לא!" רוז צעקה עליו בכעס שכאשר הורידה את מבטה נשכח כלא היה.דין עמד מולה חצי עירום כשהעור השחום שלו מתוח על שרירים מאומנים היטב וידיו הארוכות על אגנה מדביקים אותה אל הקיר. "משהו לא בסדר איתך רוז.." הוא אמר בלחישה וקירב את פניו אליה כדי שתוכל לשמוע אותו. רוז נמסה בין שתי ידיו אך לא הסכימה להראות לו את זה. לא שיכלה. גופה הסגיר אותה לפניה ומבלי ששמה לב ידיה מצאו את דרכן אל גבו ועלו בלטיפה אל צווארו "רק משהו אחד?" היא סיננה והרגישה את חיוכו של דין על צווארה "מה הבחורה שלך תגיד?" רוז שאלה וגופה התקשח "לא יודע רוז.." דין הרים את מבטו מחייך "למה שלא תשאלי אותה?" הוא שאל וזז הצידה בכדי שתסתכל על המראה שניצבה מולה "זאת מין בדיחה חולנית?" רוז שאלה אותו מסתכלת על עורה הסמוק וגופה המתנשם דבוק לקיר כשידו של דין עולה במעלה ירכיה ומגיעה אל מותנה. "תגידי לי את.." הוא אמר ונשק לה. שפתיה של רוז קפאו וידיה הודבקו אל הקיר. דין תפס בשולי שמלה והרים אותה. "דין.." היא החלה למחות "שקט.." הוא הסתכל על עיניה ואמר,"אני הולך לעשות אהבה עם האישה שלי.וגם היא לא תצליח למנוע ממני את זה. הבנת?" הוא שאל והחל לנשק לה. בהתחלה בעדינות אך ככל שנמשכה כך דין רצה עוד. הוא העביר את ידו על קימוריה הבשלים ותפס בכתפייה שלה."חכה.." רוז אמרה ועצרה אותו "מה עכשיו?" הוא שאל מתבאס. "אין לך מושג מה זה עשה לי לראות את הבחורות יוצאות מהחדר שלך אחת אחרי השנייה..היו כאלה שיכולתי להתעלות עליהן אבל היו כאלה שהיוו אתגר קשה מדי.." רוז החלה לומר וצל של חיוך הופיע על פניה "אין דבר כזה" הוא אמר לה והעביר את ידו מטה אל ישבנה. "יש לי וידוי קטן.." רוז אמרה ודין נצמד אליה יותר "ספרי לי אחר כך.." הוא אמר והחל לנשק אותה " כל ההתגרויות האלה.." היא החלה לומר לו והוא נעצר "התגרויות?" דין שאל ותהה מה היא יודעת. "הן לא היו בטעות.." רוז אמרה לו וחייכה "אתה מבין?" רוז החלה לומר דוחפת אותו בעדינות אל הכורסה. "לראות אותך יוצא עם הבנות האלה גרם לי לרצות לגרום לך להבין ש.." היא דחפה אותו על הכורסה בחוזקה ועמדה מולו עם הבעת ניצחון "הדבר האמיתי מופיע מולך.." היא אמרה לו והוא החל לקום "ולמה לא הראת? למה נתת לי לבזבז את הזמן?" הוא שאל אותה דוחק אותה אל מרכז החדר "למה להראות לך כשיכולת לעשות את זה לבד?" רוז שאלה וצחקה "זה מצחיק אותך?" דין שאל עם מבט כעוס "מאוד.." רוז אמרה לו וסובבה אותו קח שהוא נדבק אל הקיר "את הולכת לשלם על זה.." הוא אמרה ותפס בה קרוב אליו "מה כבר תעשה? בזבזת את כל האנרגיה.." היא החלה ללגלג עליו והוא נשאר בשלו "כל ההתגרויות האלה לא השאירו אותי אדיש את יודעת" רוז חייכה אליו מעבירה את ציפורניה על גופו "זה מה שעשה את זה יותר כיף" היא חייכה חצי חיוך שנעלם כאשר הסתכל עליה "מה?" היא שאלה אותו "ולחשוב שכל הזמן הזה דמיינתי אותך ועכשיו את כולי שלי..ואני מזהיר אותך. אני לא מתכוון לשחרר אותך ממני לעולם." דין אמר ונשק לה ברכות "אין לך מושג כמה אני אוהב אותך..הגוף שלך הוא פלוס רציני אבל לא משנה מי נמצאת שם בפנים..היא הייתה החלק החסר שלי כל הזמן הזה." רוז הסתכלה עליו וחיבקה אותו חזק. "אני אוהבת אותך" היא מלמלה כשידיה כרוכות סביב צווארו ורגליה עומדות על קצות האצבעות בכדי להגיע אליו. "גם אני אותך רוז. אין לך מושג כמה" הוא חיבק אותה בחוזקה ועצם את עיניו. חושב על איזו טבעת יהלום תהיה מתאימה לידה.