אבודה לנצח – פרק 29

-"קחו את הילדים ותובילו את ארבעתם למרתף" הוא אמר לשני האנשים האחרים.
–" נעשה מה שתרצה, בבקשה תן לנו להרים את הילדים, אם הם התעוררו הם יבכו, אנא ממך, תן לנו לקחת אותם"
הוא חשב קצת והסכים.
כיסינו אותם בשמיכה, הרמנו אותם והובלנו למרתף. המרתף היה חשוך, התיישבנו על הרצפה ולא הוצאנו הגה. הייתי המומה, מה זה היום הזה? מה עבר על אדי? מאיפה זה נפל עלינו עכשיו? מה הם רוצים מאתנו? מיליון מחשבות רצו לי בראש. לא העזתי להתנגד , לא העזתי לדבר אפילו לא להרים את הראש כל כך פחדתי שיפגעו בילדים הקטנים שלי.
הבחור שכנראה היה המנהיג שלהם נכנס מספר דקות אחרינו: "מה? הם עדיין לא כפותים? תעשה זאת מיד, אתה נשאר כאן ושלא תעז לזוז מכאן אפילו לרגע אחד שמעת אותי?, מילה אחת שלהם ואתה קורא לי אני ידאג לעונש מתאים"
– "ומה אתו?"
– "אחחח לנסיכנו המכובד אני אדאג באופן אישי. הוא בא איתי! ".
אדי הניח את יינון ליידי ונעמד, הוא התקרב אליו אזק אותו, קשר סמרטוט עבה מסביב לפיו והוציא ואתו. הוא התקרב אלי קשר את פי ואזק אותי. התפללתי שהקטנים לא התעוררו, שלא יפגעו, שניהם שכובים על הרצפה הקרה, כל כך חשופים ולי אין שום אפשרות להגן עליהם.

אדי נלקח לאחד החדרים בקומה הראשונה.
–" כן, אדוני הכול התבצע כמו שצריך, הנסיך שלנו כאן כפות ומוכן… לא היו בעיות, גם הילדים והאישה הכול תקין מתי אתה מגיע?… מצוין".
הוא סיים לשוחח בטלפון ופנה אליו: " אז מה אתה בטח לא מבין מה קורה פה, הוד מלכותו המכובד יורש העצר של הממלכה שוכב פה קשור וכפות" הוא הוציא רובה מהכיס והצמיד אותו לראשו של אדי :" בתזוזת אצבע אחת אני יכול להרוג אותך, אחחחחח איזה אושר אני מכיר כמה אנשים שהיו מתים להחליף איתי מקום עכשיו, ואואו אני תותח איזה משחק מילים משגע, בפועל אתה זה שהולך למות עוד מעט, אבל אני מניח שכבר הבנת את זה בעצמך…"
הטלפון צלצל: "כן אדוני… הה בטח זה החדר השני מימין… טוב אנחנו מחכים לך מה להוריד ממנו את זה?… אין בעיה הבנתי" השיחה נותקה.
הוא התקרב לאדי והוריד לו את הסמרטוט מהפה.
– " אני ידאג שאתה תשלם על זה, שמעת אותי אני יהרוג אותך בעצמי מנוול אחד"
הוא התקרב לאדי תפס לו את הפנים ואמר : " תזהר ממני, כדאי שתשמור על הפה או שאני יכרות לך את הלשון"
דפיקות נשמעו, הוא סובב את הפנים ואדי ירק עליו.
–" אתה חתיכת…"
הדפיקות התחזקו, הוא ניקה את פניו עם השרוול וניגש לפתוח את הדלת.

-" מה אתה עושה פה? " אדי הביט אליו המום.
–" איך חיכיתי לראות את התגובה שלך, ביקשתי שישחררו אותך רק בשביל הרגע הזה. מה וכבר אתה מתפרע? אתה כנראה שוכח איזה כוח יש לי פה! … ריצ'רד תחייג רגע לבחור שלך"
–" איזה מהם?"
–" זה שנמצא במרתף"
– "הוא על הקו מה עכשיו?"

הטלפון שלו צלצל. "סוף סוף… כן ריצ'ארד?… להוריד לה את זה מהפה? טוב"
הוא הסיר את הסמרטוט מפי.
-" מה עכשיו?… אין בעיה"
הוא התקרב לאליה והרים אותה.
צרחתי: "תעזוב אותה מה אתה עושה?, לא אל תיגע בה אל תתקרב אליה"
–" תשתקי!" הילדים התעוררו. אליה צעקה ובכתה ויינון נצמד אלי בפחד, שותק.
הוא החזיק אותה ואמר: "מה לעשות עכשיו?… את היד? טוב אם זה מה שאתה רוצה"
-" לא! לא!, אני יעשה כל דבר עזוב אותה, די תעזוב אותה!"
הוא חיזק את האחיזה שלו בילדה. יינון עזב אותי וקפץ עליו, הוא נשך אותו ביד. האחיזה שלו בילדה השתחררה, אליה רצה, ונצמדה אלי.
הבחור התעצבן ובעט ביינון שלי, מעצמת הבעיטה יינון עף לקצה השני של החדר. הצלחתי לעמוד איך שהוא והתקרבתי ליינון," נשמה שלי אני כל כך מצטערת , אל תדאג הם ישלמו על זה, אני מבטיחה לך"
–"תחזרי למקום שלך, ותעשי את זה מהר!"

-"שומע את הצעקות של החברה הפסיכית שלך"
-" עזוב אותה אני מתנצל אל תפגע בהם, עזוב את הילדה שלי "
-"אני רוצה שתתחנן אני רוצה שתגיד שאתה חמור, החמור שלי ושתעשה כל מה שאגיד לך!"
–" מה עשיתי לך שאתה כל כך שונא אותי? , החשבתי אותך אח שלי, הייתי רק טוב אליך אני לא מבין מה…"
–" תרגיע את האישה ותשבור לקטנה את היד"
–" לא די, הנה אני מתחנן אני החמור שלך אני יעשה מה שתגיד לי"
-"ריצ'רד תתקשר אלי מהטלפון של אדוארד, נגמור עם הסיפור הזה כמה שיותר מהר… תראה, אדוארד, ברגע זה אני עונה לשיחה ומקליט אותה. תקריא את מה שכתוב כאן בקול, ריצ'ארד תקרב אליו את הטלפון"
–" למה אתה רוצה שאני יקרא את זה?"
–" אתה מתחיל לעצבן אותי אם אני יתקשר עכשיו לבחור שלי הוא יהרוג את הילדה שלך תזהר, אתה לא מכיר אותי!"
–"כן, אני מתחיל להבין את זה"
-"תקרא את זה עכשיו!"
–" אורלי, אני מתחנן אל תירי בי, אני אוהב אותך אני האבא של הילדים שלך? איך תגדלי אותם לבדך? אל תירי בי אני מתחנן לפחות בשביל הילדים שלך, שיהיה להם אבא, אל תעשי את זה אני בטוח שיש לך מצפון או רגש כל שהוא"
–"מה בדיוק קורה שם?" הוא לחש לנייד ואז ירה מספר יריות…