קצר, אבל חמוד. מקווה שנהנתם.

אברסט | פרק 3

26/06/2013 695 צפיות 6 תגובות
קצר, אבל חמוד. מקווה שנהנתם.

ברנדון ישב על אדן החלון ולעס את אצבעו בהמתנה. הוא נאנח ביאוש. הזמן נמתח כמו גומי והוא המתין כל כך בציפייה, שהיה נדמה לו שקצות עצביו מתפוצצים.
בינתיים, אד ישב בדירה שלו ודחס כל מה שנראה לו הגיוני. אוהל טרמי שאביו קנה בחופשה לסקוטלנד לפני שלוש שנים, מעילי דוב ענקיים וחולצות טרמיות, קפוצ'ונים רגילים וכפפות עבות.. הוא המשיך והמשיך עד שהתרמיל שלו התמלא ושהכל נראה במקום. הוא התיישב ושירבט רשימה מהירה של כל הדברים שהוא צריך, וווידא שיש לו הכל. אד התרגש מעט, וליבו קפץ בקרבו בעליזות מסויימת.
עשר דקות עברו, וברנדון ירד במדרגות במהירות, אד הרים את התרמיל ואנה נאבקה ברצון שלה לברוח משם.
ברנדון דפק בדלת של אד. תוך דקה בערך אד פתח, דוחף את ברנדון במורד המדרגות ללא לומר מילה. שניהם ירדו בדממה לתחתית הביניין. ברנדון שם לב שאד לובש מכנסיים ארוכים ועבים וקפוצ'ון, למרות שעכשיו רק התחיל החורף. עוד היה חם בחוץ.
"מה..?" התבלבל ברנדון, אבל אד השתיק אותו בסימן בולט בכף ידו וסימן לברנדון ללכת אחריו.
"אד!" אנה האדימה כשראתה את שניהם, "אל תגיד לי שגם הוא בא!" ירקה בעצבנות. הסעיף שלה עלה.
"תרגעי, הוא יכול לעזור! בבקשה תני לו לקרוא!" התחנן אד, והביט בברנדון המבולבל.
ברנדון הרים גבה.
"בכלל לא סיפרת לו!" קראה אנה.
"בבקשה."
אנה נאנחה וזרקה את הספר בידיו של ברנדון. היא פלטה נחרה והתיישבה חזרה על הספסל בפנים חמוצות. ברנדון בחן את הספר רגע קצר לפני שפתח אותו; ספר דק, אך בעל כריכה ירוקה ועבה. לא הייתה לו שום כותרת אבל סלסולי זהב קישטו את פינותיו. ברנדון אחז בפינותיו והעיף מבט באד.
"אתם לא תכניסו אותי עכשיו לכנופיית פשע או משהו, נכון?"
אנה התאפקה לא לצרוח.
"לא," אנה אד.
ברנדון בלע את רוקו ופתח את הספר, שוקע לאט לאט במילים המפתות ומעמיק לתוך הסודות והרמזים שחובא בתוכו הספר.
אנה לקחה את אד הצידה בזמן שברנדון קרא, "אתה רציני? למה אתה עושה לי את זה לעזאזל?" נאנקה, והתאפקה בכל כורחה לא להחטיף סטירה מצלצלת לאד.
"מצטער. קחי את זה חלק, תראי, ברנדון הוא באמת אחלה גבר-"
"לא אכפת לי כמה אחלה גבר הוא!!" התפרצה.
"אנה, תנשמי רגע. הוא יכול באמת לעזור לנו.." שידל אותה.
אנה התחבטה בעצמה רגעים רבים, נאנחה, והנהנה. "שיהיה."
הם התחילו לחזור, ונתקלו בברנדון ההמום. "אז אנחנו הולכים לאברסט?" שאל.
אד הנהנן ואנה צחקקה בפעם הראשונה מאז פגישתם של השלושה.


תגובות (6)

אהבתי מחכה להמשך :)

26/06/2013 06:25

חמוד, מהמם… יפה… תיאורים, שמתאימים לך (=
תמשיכי (=

26/06/2013 06:40

יפה :) תמשיכי!!!

26/06/2013 07:05

תמשיכייי

26/06/2013 07:57

מחכה להמשך ;-)

26/06/2013 14:04

יפה ומעניין… תמשיכי :)

06/12/2013 05:50
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך