I.L.B
הנה רענון קצר מהפרקים ולאחר שאני אסיים את הבלוג של נטי אני אמשיך את אהבה בסגנון ספרדי.
נ.ב
יש כאן פרק חדש אז אני מקווה שתאהבו

♥ LOVE YA ♥

אהבה בסגנון ספרדי המשך 11-14

I.L.B 21/04/2013 973 צפיות 2 תגובות
הנה רענון קצר מהפרקים ולאחר שאני אסיים את הבלוג של נטי אני אמשיך את אהבה בסגנון ספרדי.
נ.ב
יש כאן פרק חדש אז אני מקווה שתאהבו

♥ LOVE YA ♥

"היי" דייגו התהלך בחדר "פביאן מת" דין הוריד את הכובע מפניו והתקרב אל החלון "מה?" דייגו שאל לא מבין כשלוק יצא מן המקלחת במהרה "מה?" לוק שאל גם "כן..המשטרה הרגע בישרה לי את החדשות..הם אומרים שזה היה שוד אבל..קשה לי להאמין.." דין הסתכל הריקנות על השולחן כשידיו מכונסות בכיסי הקפוצ'ון "וזה למה?" דייגו שאל וקטע את בהייתו על השולחן "כי פביאן כבר פרש מהארגון.." דין הסתובב בחדר בבלבול "ו..הוא עבר לצד השני..הוא נהיה שוטר" דין הסתכל על דייגו ולוק והמשיכו "דוד שלי כבר לא המנהל של הארגון ואין לי מושג מי יירש אותו..אבל מה שבטוח..הוא יסודי" דין ישב על המיטה "מסקנה.." הוא החל לומר כשהוא משלב את ידיו ומעביר את מבטיו בין דייגו ולוק "נוסעים לספרד.." הוא חייך חיוך קטן "אתה בטוח?" דייגו שאל "כן..הבנאדם הזה גידל אותי..ומי שרצח אותו..יישלם"
~לפני שלוש שנים,בית החולים "הרינסון" ~
"אני לא בטוח שמה שאתה מבקש ממני הוא חוקי" אמר הרופא מעיין בתיק אישי "ואני לא בטוח שאתה למות כל כך צעיר" אמר גבר בגיל העמידה עם קול עבה ומאיים "או..קיי..מה אתה רוצה שאני יעשה?" הרופא שאל מפוחד "אתה רואה את הנער הזה שם? אני רוצה שתלך לומר לו שהמטופלת שהוא מחכה לה מתה" הוא הסתכל בעניו של הרופא המפוחד וסימן לו לגשת אליו "ו..אל תשכח..זה חייב להיות אמין" הוא קרא לו וסובב את ראשו אל אחד האנשים שלו "הסם אצלך?" הוא שאל "כן אדוני.." האיש הוציא מכיסו בקבוקון קטן "ותשים לה מספיק שהיא תשכח את מה שהיא אכלה לפני שנה" מבטו היה רציני והוא צפה בשתי ההתרחשויות "אדוני מה נעשה איתו? הוא הרי יזכור אותה..מה יקרה אם הם ייפגשו?" האיש סובב את ראשו והסתכל בעיניו של העובד שלו "פשוט מאוד..אתם תשתילו לו באוכל גם סם כזה.." הוא העביר את מבטיו בין שתי האנשים שלמולו והמשיך "ואם הם ייפגשו..הדין יהיה על ראשכם.." הוא הסתובב בחזרה וראה את דין משתולל בכעס "חלק א' הושלם..חלק ב' החל.." הוא מלמל ויצא מן הבית חולים מהיציאה האחורית..
"בריטני!" רוז צעקה כשנכנסה למשרדה "כן גברתי?" היא שאלה "איפה המסמכים של רוברטו?" רוז שאלה מחפשת את הדפים בין כל הבלגן שעל שולחנה "פה" בריטני אמרה ותפסה את המסמכים שהיו על שולחנה "או יופי!" רוז אמרה ותפסה את התיק שלה "לאן את הולכת?" בריטני שאלה "עוד חצי שעה את צריכה להיות כבר בשדה התעופה!" בריטני אמרה מנסה לדבוק אחרי רוז "להחליף בגדים!" רוז נכנסה מכונית הספורט שלה ובשניות נעלמה מן המקום..
Tony Ray ft Gianna – Chica Loca
"הוא כבר פה?" רוז שאלה את השומר שליד השער "כן.." הוא אמר ורוז שחררה אנחה "אוקיי.." היא אמרה והתקדמה " היא בפנים" השומר אמר למכשיר שבידו מסתכל על רוז נכנסת לחנייה "איפה בדיוק?" קול נשמע מן המכשיר "היא עכשיו נכנסת לבית..3..2..1" השומר אמר וצרחה מחרישת אוזניים נשמעה "אני מציע לך לסתום את הפה" גבר כהה עור אמר לה עם מבט רצחני "מי אתה לעזאזל?!" רוז צווחה בפחד "תקשרו אותה" אותו גבר אמר "אתה חולני!" רוז אמרה מנסה להימלט מאחיזתם "איפה הוא?" הגבר תפס בפניה חזק "מי?" רוז שאלה אותו "דין.." הגבר אמר מקרב את פניו אליה "בגן עדן" רוז אמרה לו "ועכשיו את האמת.." הוא העביר את אפו על צווארה "מת!" היא צרחה מנסה להשתחרר מאחיזתו בפניה "אין בעיה.." הוא אמר וסטר לה
מטומטמת) הבנאדם אמר בפרצוף מודאג וכעוס בו זמנית " (estúpido"
(נקבה) רוז סיננה "femenino"
(הדוגמנית מדברת ספרדית..יפה מאוד ) "Modelo hablo español ..muy bien "
(הדוגמנית יודעת גם לקלל) " El modelo también sabe maldición"
רוז הסתכלה עליו בהתגרות "שים אותה באוטו..ניתן כבר לו להחליט מה עושים איתה" הגבר אמר ויצא מן הבית "קדימה!" האחד שתפס את ידיה של רוז צעק לה ולאחר מכן צחק עם חבריו "סליחה?" היא שאלה ומבטה לא התנתק דלת הכניסה,רוז הסתכלה עליהם ונתנה מכה ישירה לאף לאחד "מה לעזאזל?" השתיים האחרים שאלות כשראו את חברם שוכב על הרצפה ללא ההכרה "המשחק מתחיל.." רוז אמרה וקפצה על הכיסא כדי לקחת תנופה ועשתה סלטה לאחור כשהרגל שלה פוגעת בסנטרו של אחד "ואחד נותר.." היא אמרה ותפסה את הכיסא "ביי ביי" היא חייכה ושברה את הכיסא על ראשו "מה לעזאזל הולך שם?!" היא שמעה את אותו הגבר צועק ורצה היישר לקומה השנייה "תיזכרי רוז..תיזכרי.." היא חשבה לרגע ופנתה ישירות אל ארון הבגדים שלה זורקת החוצה קופסאות ומסמכים "הנה זה.." היא אמרה ותפסה בשרשרת שהתליון שלה הוא בקבוקון מברזל כסוף "הנה היא!" היא ראתה אחד מן הגברים צועק ומצביע לעברה וחייכה לו לשלום כשקפצה מן החלון בחינניות וללא מאמץ נחתה במרפסת של הקומה הראשונה "תפסו אותה!" הגבר ירד במדרגות והצביע עליה אך לפני שהספיקו להפעיל את שריריהם רוז כבר הייתה בשביל הכניסה הולכת בחינניות לכיוון מכוניתה "היה כיף לפגוש אותכם.." היא צעקה כשהם התחילו לירות במכוניתה החסינת יריות "אבא תמיד אמר לחשוב צעד אחד קדימה.." רוז מלמלה כשבתוך האוטו מושמעת מוזיקה נעימה ובחוץ יריות מחרישות אוזניים שבקושי יכלה לשמוע "בריטני?" רוז דיברה אל הפלאפון שלה בעודה שמה מייקאפ על לחיה "איפה את לעזאזל?" בריטני שאלה אותה לחוצה "אני מצטערת,נשפך עליי קפה והייתי חייבת להחליף בגד!" רוז אמרה וחייכה אל המראה "אוקיי..אנחנו כבר בשדה התעופה" בריטני אמרה "אנחנו?" רוז שאלה בחשדנות "צוות הצילום רוז..הסיבה שאנחנו נוסעים לספרד..הקמפיין…" בריטני רעננה את זיכרונה של רוז "כן כן היה לי בלקאאוט קטן" רוז צחקקה ועצרה בתחנת דלק רעועה "אני אדבר איתך כבר כשאני אגיע לשם" רוז אמרה וניתקה את הטלפון כשיצאה מן המכונית לכיוון התחנה ולאחר כמה דקות יצאה משם עם שמלת מקסי ארוכה בצבע אפרסק עדין שהבליטה נורא את שיזופה ואת גופה החטוב בדרך אל כיוון מכוניתה "אבא?" היא הצמידה את הפלאפון לאוזנה "אני בדרך אלייך.." היא אמרה ונכנסה למכוניתה "יש לנו בעיה.." היא אמרה והתניעה את האוטו…
"מה את עושה פה?" אביה של רוז עמד במפתן ביתו "אני רוצה לשאול אותך משהו.." רוז אמרה לו ועצרה אותו כשבא להיכנס לבית "הו לא..זה יהיה קצר.." היא אמרה לו ולא בזבזה זמן "הפסקת להמר?" היא שאלה אותו במבט בוחן "מה השאלה הזאת אמורה להביע?!" הוא שאל בכעס "כמובן שהפסקתי!"הוא צעק ושתיקה מביכה שררה באוויר לכמה שניות "למה את שואלת?" הוא שאל בוחן את המקום כדי שאף אחד לא יישמע "כי החברים שלך באו לביקור קצר אצלי בבית.." רוז אמרה "רוז.." הוא לחש את שמה והסתכל לאחור לראות שאף אחד לא מסתכל עליהם או מצוטט "לא אבא..אני שתקתי לך כשעזבת את אמא בגלל זה ושתקתי לך כשהקמת משפחה ולא כללת אותי בה..ובמיוחד שתקתי לך על זה שאחרי ה..מקרה..האשמת אותו בכל מה שקרה והיית קר אליי ברגעים שהייתי צריכה אותך…" היא הסתכלה אליו "אבל עכשיו..אני מרגישה שאם מישהו פה צריך לקבל את האשמה עליו זה אתה…נמאס לי לנקות את הבלגן שאתה משאיר אבא! ומעכשיו אתה תסתדר בעצמך…אני נוסעת לספרד עם כרטיס לכיוון אחד.." רוז אמרה לו וחיבקה אותו "ביי אבא" היא נשקה לו על הלחי "אל תדאג..אני לא אשאיר עקבות אחריי…" היא אמרה ונכנסה אל המכונית שלה ולחצה על גז,הטלפון החל לצלצל אך זה לא הזיז לה..היא המשיכה ללחוץ על הגז ונסעה במהירות עד שראתה באופק מדרון ענקי ובשנייה האחרונה קפצה מהמכונית "שלום..אני רוצה לדווח על תאונה.." היא דיברה בפאניקה מזויפת וניתקה את הפלאפון כשמבטה לא מתנתק ממכוניתה שמדרדרת עד שהתרסקה על האבנים "ספרד.." היא הסתכלה על בכרטיס שבידה וחייכה..
"אין לי מושג איפה היא אוקיי!?" רוז התקדמה אל עבר בריטני הלחוצה "הנה את!" היא צעקה ותפסה בידה של רוז "איפה לעזאזל היית?" בריטני שאלה אותה כשהם עלו על המטוס "הייתי צריכה לעבור בבית.." רוז אמרה וחייכה לדיילת שהראתה לה איפה היא יושבת "את פשוט לא נורמאלית..כולם התחרפנו בגללך!" בריטני אמרה וישבה במושב שליד המעבר "אני יודעת ואני מצטערת.." רוז אמרה וישבה מצידו השני של המעבר "זה כבר לא משנה..העיקר שאת פה.." בריטני אמרה והתרווחה על המושב "כן.." רוז אמר והניחה את התיק מתחת למושב "יש לך תא פה למעלה.." בריטני אמרה לה מצביעה מעל ראשה של רוז "אני מעדיפה שזה יהיה מתחת לרגליים שלי.." רוז אמרה וחייכה חיוך מנומס "סליחה?" רוז שמעה קול גברי "כן?" רוז ענתה בנחמדות "כאן זה מושב בי 2?" הקול שאל ורוז ענתה לשלילה "אה..אוקיי..תודה רבה" הקול אמר והתקדם במעבר "הנה אתם!" הוא קרא והצביע על דייגו ולוק "הנה אנחנו!" הם צעקו ורוז הסתכלה עליהם לכמה שניות והחזירה את מבטה אל בריטני..
"כאן זה בי 2?" דין שאל וחיפש בעיניו את המושב שלו "פה זה בי 2.." הוא שמע קול נשי ובחורה שחומה עם שיער שטני קמה והסתכלה על דין בחיוך מתק ועל גופה לבשה שמלה סקסית "שלום לך בי 2.." דין מלמל וחייך בערמומיות…
"אז יש לנו בחמש את הפגישה עם המנכ"ל ומיד אר כך תחזרי למלון תתארגני לנשף וברבע לשבע את תיסעי לבית הנשיא ובשמונה יתחיל הנשף..עכשיו איפה בן הצלם?" בריטני חיפשה בעיניה את הצלם כשרוז נעוצה עם מבטה קדימה "אחח בריטני..בריטני..את חברה טובה..אני מצטערת" רוז הסתכלה על בריטני מרחקת לכיוונו של בן ורוז ניצלה את ההזדמנות המושלמת והתקדמה אל עבר השירותים "רוז?" היא שמעה את בריטני קוראת בשמה "רוז! אויש נו לא עוד הפעם! רוז!" רוז הניחה את התיק שהיה בידה והוציאה משם ג'ינס שחור,גופייה לבנה,ז'קט שחור ופאה "יש פה מישהו?" היא שמעה מישהי דופקת על הדלת "כן" רוז ענתה ברוגע וסידרה את הפאה האדומה שלראשה "תמיד אמרתי שפוני מחמיא לי" היא קרצה למראה ויצאה מהתא מחזיקה בתיק "או תודה לאל!" רוז התעלמה מההערה הצינית והתקדמה אל עבר שורת מוניות בעודה לובשת משקפי שמש גדולים "בבקשה גברתי" היא חייכה בנחמדות אל עבר הנער שפתח לה את הדלת "תודה" היא נכנסה למונית והעבירה מבט אחרון אל עבר הנער,הורידה קצת את המשקפי שמש והחזירם לאחר כמה שניות כשהיא אומרת לנהג את היעד "להתראות" היא חייכה אל מבטו המהופנט של הנער והמונית החלה לנסוע "רוז!" היא שמעה את קולה של בריטני מחפש אותה ולא סובבה את ראשה…
"תודה" היא סגרה את הדלת והסתכלה על הבית הענקי שעמד למולה "רוז?" היא ראתה את אימה מתקרבת אליה בהתרגשות "אמא.." היא צחקה וחיבקה אותה חזק מה גרם לך לבוא לספרד ולהיפרד מקליפורניה שופעת השמש?" אימה צחקה וליטפה את פניה של ילדתה "רציתי חופש..אני מניחה.." רוז חייכה והחזיקה בידיה של אימה "בואי..את בטח גוועת ברעב!" היא חיבקה אותה ושניהן הלכו במעלה שביל הגישה אל כיוון הבית "אלחנדרו! היא פה!" אימה צעקה והניחה את המזוודה של ילדתה ליד הדלת "אלחנדרו?" רוז שאלה וכמה שניות לאחר מכן ירד ממעלה המדרגות גבר נאה ושחום עם חיוך לבן כסיד שהשאיר אותה המומה "הוא דומה לו קצת.." אימה לחשה לה וחייכה "קצת?" רוז שאלה כשהגבר נעמד למולה "את בטח רוז.." הוא הושיט את ידו ורוז הייתה יותר מידי מופתעת מלהושיט לו את ידה בחזרה "היי.." היא מלמלה והרגישה את ידה של אימה "ואתה בטח אלחנדרו.." רוז חייכה והושיטה את ידה "אמא לא מפסיקה לדבר עלייך.." רוז אמרה ואימה חייכה לה חיוך תודה "אני מקווה שרק דברים טובים.." הוא צחק והעביר את מבטו בין שתיהן "איפה דילן?" אימה של רוז שאלה בסקרנות "הוא בטח למעלה.." אלחנדרו סובב את מבטו "דילן!" הוא צעק וממעלה המדרגות נשמע קול גברי "מה עכשיו?" רוז הסתכלה על הגבר יפה התואר שיורד המורד המדרגות ומסתכל עליה באותו המבט שהסתכלה עליו "נעים מאוד..רוזלין חוארס" רוז הושיטה את ידה ולא הסיטה את מבטה ממנו "דילן ריצ'ארד" הוא אמר במבטא בריטי ונישק את ידה כשמבטו לא ניתק ממבטה "דילן הוא סטודנט באוניברסיטה שאלחנדרו מרצה בה..הוא יתארח כאן לכמה זמן.." אימה של רוז חייכה והניחה את ידה על גבה של רוז "אוקיי.." רוז חייכה חיוך קטן כשאימה ובעלה עלו לקומה השנייה "אז..את הבת המדוברת?" דילן שאל "סליחה?" רוז שאלה בנימוס ושניהם יצאו אל הגן "אנג'לה לא מפסיקה לדבר עלייך..כמה את חכמה..ומצליחה..אבל היא לא הזהירה אותי מהיופי שלך.." הוא חייך ושילב את ידיו מאחורי גבו "זה הכי טוב שיש לך?" רוז שאלה משועשעת "תלוי..זה הצליח לי?" דילן שאל עם חצי חיוך "לא.." רוז אמרה לאחר כמה שניות של מחשבה "יש לי את כל הזמן שבעולם הרי את לא הולכת להיעלם לי.." הוא אמר בחיוך והתקדם אל עבר המחסן הרעוע בזמן שרוז חזרה מוקסמת אל תוך הבית ואחזה במזוודתה כשרגליה מובילות אותה למעלה המדרגות..
"בי 2..בי 2.." דין ירד מהמטוס עם חיוך מאוזן לאוזן "בי 2 בתח.." דייגו התחיל לומר כשלוק קטע אותו עם מבט מאיים "אתה רוצה לקלל ליד ילדים?" לוק שאל "בסדר.." דייגו סובב את מבטו אל דין "אז לאן הולכים?" דין חייך בתענוג והוציא את המפה מתיקו "קודם בואו נתפוס מונית" הם התקדמו אל עבר המוניות שעמדו בשורה כשאישה עם שיער אדום תפסה את המונית שלהם "היי.." דייגו בא להוציא אותה מהמונית כשדין עצר אותו "תן לה.." הוא העביר את מבטו אל האישה שהייתה כבר בתוך המונית ועיניה חדרו אל נשמתו "אחי אתה בסדר?" דייגו החזיק בכתפו "כן כן..כנראה שבי 2 הייתה קצת יותר מידי פראית.." דין אמר והתקדם אל עבר מכונית אחרת בחיוך "בן של.." דייגו בא להרביץ לו כשלוק החזיק בו "חבל.." הוא אמר במבט מאיים..
"הגענו" דין יצא מן המונית והריח את האוויר "אחי..זה אותו אוויר גם באמריקה וגם פה.." דייגו אמר "אני בספק.." לוק אמר כשחמור עבר על פניו "טוב זה המלון אז שניכנס?" דין שאל ונכנס בלי לחכות לאף אחד "כמובן!" דייגו אמר והלך אחריו "שלום אדוני במה אפשר לעזור?" פקיד הקבלה הסתכל על דין וחייך "אני רוצה להזמין חדר בבקשה..אחד לי ואחד לשניהם.." דין אמר בספרדית וחייך "אין בעיה" הפקיד חייך והזמין את החדרים "אנגלית! אינגליש! נו באמת!" הוא סובב את מבטו וראה תיירת אמריקאית צועקת על פקיד מסכן שלא מבין כלום ממה שהיא מדברת " הרגע נחתי מטיסה שלידי ישבו שני אנשים שלא הפסיקו לריב במשך כל הטיסה! כואב לי הגב! ואני רק..רוצה..לנוח.." היא צעקה והסתכלה על הפקיד שהסתכל עליה כאילו נפלה ממאדים "תוכל להזמין בשבילה חדר? אני אשלם" דין אמר לפקיד בספרדית והושיט לו כרטיס אשראי "איפה היית כל הזמן הזה?" התיירת שאלה את דין וסובבה את מבטה אליו "תלוי על מתי את מדברת.." דין אמר ולקח את הכרטיס שהפקיד החזיר לו "כן טוב..אני לא צריכה שתשלם לי על החדר..אני אשלם..כבר..לא!" התיירת צעקה כשחיפשה בתיקה משהו "ארנק?" דין שאל "אני לא מאמינה..ידעתי שאני צריכה לנסוע לטקסס ולא לפאקינג ספרד!" היא שמה את ראשה על ידיה ונאנחה "בטקסס אין נופים כמו בספרד..תסמכי עלי..עשית את הבחירה הנכונה.." דין חייך והסתכל על פניה היפות "אני דין..ושמך?" דין שאל בנימוס "רונה.." הוא חייך אליה ואמר "אוקיי רונה..החדר שלך יהיה עוד מעט מוכן..רוצה לעלות לחדר שלי בנתיים או להישאר עם אנשים שחושבים שנפלת ממאדים?" דין שאל והכניס את ארנקו לכיסו האחורי "איתך?לבד בחדר? לא תודה.." רונה אמרה וגיחכה "אני פשוט אחכה פה.." היא אמרה וישבה על כיסא שהיה ליד "אוקיי..זה ייקח כשעה" דין אמר ורונה ישר קמה על רגליה "אז איזה חדר אמרת שאתה?" רונה שאלה ודין צחק ולקח את הכרטיס של החדר שלו…
"בוקר טוב.." דין חייך לרונה שנשכבה מתחת לשמיכה "בוקר" היא חייכה אליו בחזרה "איך ישנת?" דין שאל "נפלא" רונה התכרבלה בשמיכתה "אני אוהב אותך.." דין לחש לה ונישק את גבה החשוף "גם אני.." רונה הסתובבה אליו ונישקה אותו "חמש חודשים עברו ואני עדיין מרגיש כאילו התאהבנו בפעם הראשונה..ובכל פעם..זה מרגש יותר..ויותר.." דין נישק את רונה בשפתיה "אני עדיין מודה לפקיד הזה שלא הבין אנגלית.." רונה אמרה וצחקה "גם אני" דין נישק אותה ולאט לאט נשכב מעליה "אתה בא להתקלח?" רונה שאלה אותו וקמה "מיד.." דין אמר ונשאר במיטתו עוד כמה דקות "דין?" רונה קראה לו "אני בא.." דין קם מין המיטה ונכנס אל חדר האמבטיה "איזה גוף.." הוא חייך וליטף את גבה של רונה "והשיער הזה.." הוא צחק וליטף את שיערה האדמוני והתקרב אליה כדי לנשק אותה "מה זה?" דין שאל למשמע צפצוף מחדר השינה "אוי לא.." רונה מלמלה ותפסה בידו של דין "קח את המגבת ותתלבש אני מחכה לך באוטו..ובבקשה..תזדרז" רונה אמרה ויצאה במהרה מחדר האמבטיה כשלבשה את הבגדים שהיו על הכיסא "מה?" דין שאל לא מבין..
"בוקר טוב לך.." דילן בא מאחורי גבה של רוז "בוקר אור.." רוז חייכה והרימה את מבטה מהעיתון "מה שלום הארוסה שלי?" דילן שאל ונשק לה על המצח "נפלא.." רוז אמרה וחייכה חיוך גדול "איזה נוף..יפה כמעט כמוך.." דילן אמר וחייך אל ארוסתו "אתה רוצה לומר לי שאני יפה יותר מנוף צרפת? באמת?" רוז התקרבה אליו "אני מרגישה מיוחדת.." היא ישבה על ברכו וכרכה את זרועותיה סביב צווארו "את באמת מיוחדת.." דילן אמר וחיבק את רוז ממותניה "די נו..תמשיך.." רוז צחקה והתקרבה לנשק אותו "מה זה?" רוז שאלה כששמעה צפצוף משעונו של דילן "פאק!" דילן קם מהר ונכנס אל תוך הבית "תתלבשי מהר אני אחכה לך למטה.." דילן אמר וירד במהרה במדרגות "דילן!" רוז קראה לו "זאת הפתעה..ואם את לא תמהרי..היא תיהרס.." דילן אמר וחייך "אוקיי.." רוז אמרה בחולמניות "אפשר לפחות להתקלח?" רוז שאלה "רוז.." דילן הסתכל עליה "בסדר בסדר.." רוז אמרה ופתחה את ארון הבגדים שלה "מושלם.." רוז אמרה והוציאה שמלת קיץ ורודה ולבשה סנדלים "זה בסדר?" היא ירדה במדרגות והסתובבה מול דילן "תלוי אם זה יהיה נוח לך לרוץ ככה.." דילן אמר ומבטה של רוז הפך מחולמני ללא מבין..
"הוא פה" דין הלך אחריי רונה מנסה להדביק את הפער "מי פה?" הוא שאל אותה "דין" דייגו ולוק עמדו מודאגים מולו "מה אתם עושים פה?" הוא שאל מחבק את מותנה של רונה "אני אשאיר אתכם לבד" רונה אמרה והתחמקה מאחיזתו של דין "מה?" הוא שאל לא מבין כשרונה הסתכלה עליו במבט מתנצל "מה הולך פה?" דין של והסתכל על דייגו ולוק כשידו עדיין מושטת "תראה.." דייגו החל לומר בהתקרבו אליו "היא פה" הוא שמע סוכן נוסף אומר במבטא בריטי "או או" דייגו ולוק החליפו מבטים "מה או או?!" דין שאל בצעקה "עדיף שתראה.." דייגו אמרה והוביל את דין אל הדלת שעמדה מאחורי לוק שלוב הידיים "הגיע הזמן" דייגו אמר ללוק וסימן לו לקרוא לה.
"תכניסו אותה" הוא הוציא את ראשו מהדלת "אף בי איי?" דין שאל את עצמו כשראה את חולצתו של לוק והסתכל על דייגו שמבטו נשאר קפוא "מה לעזאזל קורה פה?!" הוא שמע קול של אישה קורא בבהלה "מה זה אמור להיות? מין בדיחה?" הוא צעק כשראה אישה גבוהה עם שיער שחור שקבוצות ממנו נפלו על פניה.
עיניים ארוכות שאופרו בעדינות.
שפתיים בשרניות ואדומות.
האישה הכי יפה שדין ראה מימיו מובלת על ידי שני גברים אל תוך החדר "צאו" דייגו אמר ויצא אחרי שלושת הגברים שעמדו בחדר "אנחנו נהיה פה.." דייגו אמר והסתכל על דין ההמום "א..את..א.." הוא החל לגמגם והסתכל על האישה שבהתה בו כאילו נפל ממאדים

"מי את\ה?"

שניהם שאלו ביחד "אני דין..ואת?" דין התקרב בזהירות אליה "רוז" היא נסה לאחור בבהלה "היי רו-"
"אתה יודע למה אנחנו פה?" רוז קטעה אותו.
"אין לי מושג.." דין אמר ועמד מולה.
"הוא.." רוז דיברה ברעד.
"מי?" דין שאל אותה בדאגה.
"הוא.." עיניה של רוז ברקו מדמעות "את בסדר?" דין שאל אותה "אני בסדר.." רוז אמרה והסתובבה אל הדלת "היי!" היא צעקה ודפקה עליה "מה?" הדלת נפתחה ודייגו עמד מולה "מה אתם רוצים?" רוז שאלה "מה?" דייגו לא הבין "אני לא מכירה את הבן אדם הזה..אף פעם לא ראיתי אותו ואף פעם לא דיברתי איתו..אמרתם שאני אצטרך לפגוש מישהו מעברי לא?" רוז הצביעה על דין "רוז.." הקול הבריטי נשמע "לך ממני!" רוז צעקה ומאחורי דייגו צץ דילן "רוז אני מתחנן.." דילן החל לומר כשרוז טרקה את הדלת "היי" היא חייכה בחטף "היי" דין חייך אליה חיוך מנומס "זה..הוא..היינו מאורסים..גיליתי שהוא שיקר לי.." רוז הסבירה לדין כמה פרטים "אהה" הוא אמר ושם את ידיו בכיסים.
"אני לא מאמין!" דון צעק וזרק את הכדור על הקיר "פשוט לא מאמין" הוא מלמל לעצמו ובהה בכדור "דון.." דייגו החל לדבר "אתה תסתום!" דון צעק והצביע על דייגו "המשימה המזורגגת שלך הייתה להגן עליו!" דון צעק והסתכל על דילן ורונה שעמדו בצד "אז מה דילן? מאורס?" דון שאל ודילן העלה חיוך על פניו "חשבתי שהתוכנית הייתה לשמור עליהם" דון קם ממקומו והתהלך לחזית השולחן "ומה חשבת לעשות כשתגיע החתונה גאון?" דון שאל וכולם החניקו צחוק "רונה..רונה,רונה ,רונה" דון נשען על השולחן והסתכל על רונה שחיוכו של דילן עלה כל פניה "אני מבין שאת רק חיפשת הנאה מינית" דון הסתכל עליה והמשיך "אם את רוצה לשכב עם מישהו ולקבל על זה כסף את בעבודה הלא נכונה.." דון אמר והסתכל על מבטיהם ההמומים של סוכניו "תנו לי להזכיר לכם מה הייתה המשימה.." דון התהלך במשרד כשלבסוף נעמד מול אחד מסוכניו "רוזלין חוארס ודמאריו דין מסיאס..זוג חברים שהיו קורבנות לתאונה קטלנית לפני חמש שנים..התאונה כפי שעדים תיעדו הייתה התנגשות מצד רכב שנהרסו לו הבלמים ופגע היישר בצד המכונית..אבל מה שאף אחד לא ידע זה שעל ראשו של דין היה מוצע פרס" דון התקדם מול סוכניו "ומה המוות הגרוע ביותר לנער צעיר מאוהב?" דון שאל ועצר מול דייגו "אז במשך חמש שנים סיממו את שניהם..דין חושב שרוז מתה,רוז חושבת שדין מת,הם עדיין זוכרים אחד את השני אך לא יזהו אחד את השני" דון תפס את השלט שהיה מונח על השולחן והדליק את המקרן "סם הזיות מהסוג שאתה יכול לזכור את אמא שלך אבל כשתראה אותה אתה תראה מישהי אחרת לחלוטין.." דון כיבה את המקרן והסתכל על כולם "תשאירו אותם במעקב אני רוצה דגימות דם,די.אן.איי,עדויות והכי חשוב..להפיג מהם את ההשפעה. יש שאלות?" דון שאל כשרונה הרימה את ידה "למה?" היא שאלה וכולם הפנו אליה מבט המום "כאילו..למה? מה זה חשוב אם ההשפעה תיפוג או לא?" רונה מיהרה לתקן את עצמה "תראי..אני יודע שאת רוצה את דין לעצמך כי אולי הוא טוב במיטה והוא גם עשיר שזה פלוס ענק בשבילך אבל..דמאריו דין מסיאס ורוזלין גונזלס צריכים להיות ביחד כדי להיזכר בפרצופם של האנשים שסיממו אותם.." דון התקרב אליה ואמר "אף.בי.איי לא?" הוא פתח את הדלת וקרא "עכשיו עופו לי מהפרצוף" הוא הסתובב וחזר לשבת על כיסאו.


תגובות (2)

אוו סווף סוווף הם נפגשו , כמה זמן חיכתי לסיפור הזה !!

21/04/2013 12:10

תמשיכייייייייייייי

22/04/2013 05:20
34 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך