הסיפור הוא פאנפיק על הסדרה "כנפיים". אין שום קשר בין הדמויות בסיפור שלי לבין הדמויות בסדרה. העולם של "כנפיים" מצא חן בעיני ולכן כתבתי עליו.
הצעות לשם לסיפור?

בת האביב -פרק 1-

02/09/2013 623 צפיות 5 תגובות
הסיפור הוא פאנפיק על הסדרה "כנפיים". אין שום קשר בין הדמויות בסיפור שלי לבין הדמויות בסדרה. העולם של "כנפיים" מצא חן בעיני ולכן כתבתי עליו.
הצעות לשם לסיפור?

התעוררתי בבהלה. לא הבנתי איפה אני. התיישבתי, והבנתי שאני נמצאת באוהל. אזרתי אומץ, ויצאתי מהאוהל. היה חשוך בחוץ. ניחשתי שהשעה בערך 5:00. עשיתי צעד אחד, ואחריו עוד אחד. פתאום הייתה תנועה מהירה בשיחים, והעולם השחיר. כשחזרתי להכרה כבר היה אור, אבל היינו באזור מוצל. בזווית העין הבחנתי באנשים. ניסיתי לקום, לשאול איפה אני, אבל לא הצלחתי. הידיים שלי היו קשורות לעץ שמאחורי. כשהסתכלתי ישר, ראיתי אזור שטוף שמש. העצים והפרחים זהרו ממש. כשנשמתי עמוק יכולתי להריח את הפרחים ההם. רציתי את השטח ההוא. הייתי צריכה את השטח ההוא. הרגשתי איך אני נחלשת בעקבות המחסור באור שמש.
הנעתי את ידי בתסכול מאחורי, ופתאום הן היו חופשיות. ידי עדין היו קשורות אחת לשנייה, אבל לפחות יכולתי להתרחק מהעץ. העברתי את ידי בזהירות מתחת לגופי, כך שיכולתי לקרב את הקשר אל פי ולפתוח אותו עם שיניי. לאחר ששחררתי סופית את ידי, קמתי בשקט, והתחלתי לפסוע לאט לעבר אור השמש. ככל שהתקרבתי, ככה הרגשתי יותר זקוקה לאור.
סוף סוף הגעתי לאן שרציתי. נשכבתי על הדשא הרך, וספגתי את אור השמש החמים. שאפתי לקרבי את ריח הטבע, ונתתי לאוזני לספוג את הצלילים הנעימים של רשרוש העלים. לפתע הבחנתי בצליל אחר. צליל של מים. נעמדתי באחת, והבחנתי במעיין קטן, שהיה שם. ממש גן עדן בשביל מישהי כמוני. התבוננתי בפרחי האביב שפרחו סביבי, ותהיתי כמו איזה מהם יראה הפרח שלי, שעתיד לפרוח לראשונה בקרוב, באמצע האביב. הייתי מוקפת בשיחי רותם, בפרגים, בסביונים ובחרציות. העץ שמעלי היה עץ לימון. קיוויתי שהפרח שלי יהיה לימון.
טבלתי את רגלי בתוך המעיין, וצללתי לתוכו, מרטיבה את שערי הארוך, הצהוב, ששורשיו נהיו אדומים, והקנו אשליה ששערי בוער. (גם עיני היו אדומות)
כשהוצאתי את ראשי מהמים שמעתי קולות מלמול. הבטתי סביבי בבהלה וקלטתי שבמים פזורות המון רשתות, שכנראה נפרשו במטרה לתפוס אותי, בלי הצלחה.
צפתי בתוך המים, מתבוננת באנשים שעמדו בשולי המעיין, וניסו לשכנע אותי לצאת אליהם. "אנחנו לא נפגע בך, אל תדאגי" אמרה בחורה שלבשה, כמו כל השאר, בגדים שחורים וצמודים, ואספה את שערה בצמה. נעצתי בה את מבטי, חושדת. "מה אתם רוצים ממני? מי אתם?" שאלתי אותם. "אנחנו לטובתך. אנחנו יודעים מה את. את בת פיות. את יודעת את זה, נכון? שלחו אותך לכאן. באנו לקחת אותך למקום חדש." גבר אחר אמר. "זה בסדר, טוב לי איפה שאני. לא צריך לקחת אות למקום אחר. במחשבה שנייה, תחזירו אותי הביתה." אמרתי. "בבקשה" התחננה בחורה אחת. "תצאי מהמים. בואי, נייבש אותך, ונסביר הכל בדרך." הם חשבו שאני אצא אליהם. "בדרך לאן?"
***
הם קשרו אותי והשאירו אותי בתוך משאית. ברגע שנשארתי לבד, שחזרתי את מה שקרה.
בסופו של דבר, שניים מהם נכנסו למעיין, תפסו אותי בזרועותיי ושלפו אותי מהמים. הם קשרו אותי מחדש, ארזו הכל בזריזות, הכניסו אותי למשאית ונסעו. מתישהו )לא ידעתי כמה זמן עבר( המשאית עצרה, והם יצאו ממנה. נשארתי לבד.
***
עצמתי את עיני ותהיתי איזה מהיכולות של בת אביב יכולות לעזור לי במצב הזה.
ואז הדלתות נפתחו, והוצפתי באור שמש. נערה צעירה ניגשה אלי והוציאה אותי. היא הובילה אותי דרך האנשים הלבושים בשחור, ונעצרה מול אישה רזה וגבוהה, בעלת עיניים סגולות ושיער שחור, ששורשיו סגולים.
"ברוכה הבאה" היא אמרה. "אני שוהם. וזה-" היא החוותה בידה על המקום. "זה הבית החדש שלך."


תגובות (5)

ממש אהבתי.
תקראי לזה " בת האביב"

02/09/2013 07:04

בת האביב…. רעיון טוב… נראה איך זה יסתדר עם שאר הפרקים
תודה

02/09/2013 07:32

המשך!!!!

02/09/2013 07:34

אפשר המשך היום?

02/09/2013 07:36

א… אוקיי ^^

02/09/2013 07:39
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך