אנונימית ~ פרק ראשון (בינתיים תלוי מה תחליטו!)

"מה?!?!", "לאן?!?!" "איפה זה בכלל?!!?",
פאניקה וחרדה תקפו את מאיה,
היא הרגישה איך הרצפה קורסת תחתיה ובולעת אותה אל הלא נודע,
רק לפני 5 דקות גילתה לא במכוון שהיא (בדגש על ה – היא) עוזבת את תל אביב, העיר הגדולה והתוססת, הבית שלה. לאן?,
לצד השני של מדינת ישראל – אילת.
"מי אתם חושבים שאתם?!!?" צעקה על הוריה, עד שסוף סוף הדברים התחילו להסתדר,
היא נבחרה לקפטן של נבחרת המעודדות, מעמדה בשכבה עלה, הבנים השווים התחילו להסתכל עליה, וכל זה עומד לההרס. למה?, אתם בוודאי שואלים,
כי ההורים שלה שולחים אותה לפנמייה באילת עקב הדרדרותה בלימודים.
"אז מה?!" המשיכה לצעוק בתסכול "אז מה עם אני לא משקיעה בלימודים?!",
"את נוסעת ללאילת" אמר אביה בקולו הסמכותי "ניסגר הדיון" הודיע,
אבל מבחינתה של מאיה? הדיון רק התחיל, היא נכנסה לחדר שלה וטרקה את הדלת,
הכעס גאה בה והיא התחילה לבכות בהיסטריה, כבר לא היה לה טעם לצאת הערב עם חבריה לסרט, היא כבר תחשוב על תרוץ מאוחר יותר, כל מה שרצתה לעשות באותו רגע היה לשקוע בשינה, להתעורר ולגלות שכל זה היה בסך הכל חלום רע, חבל שהחיים של מאיה הם בעצם סיוט מתמשך מאותו רגע.

מאיה היא נערה בגיל ההתבגרות, בת 15 (וחצי), אוהבת את הים, סרטי קומדיה ופעולה, שונאת רומנטיקה, אוהבת לקרוא, לפעמים לרקוד, לצאת למסעות על גבי מסעות של קניות והכי חשוב היא שרה וכותבת, היא מפרסמת את השירים שלה תחת שם אנונימי באתר מוזיקלי שתומך בהם ומעודד אותם לכתוב וכך הם יוצרים קשרים, בינם לבין אנשים מהתעשייה לגבי העתיד, זה הפך כבר להיות המקצוע שלה, הביקוש רק הלך וגדל והיא מצאה את עצמה שקועה בתוך עולם תעשייתי, מסחרי וכמובן – תלותי. רק חבל שאפילו המפיקים לא יודעים מי זאת הכותבת המוערצת.

מאיה שייכת לחבורת המקובלות בשכבה שלה, כל התלמידים העריצו אותה על הביטחון העצמי שלה, על חוש האופנה, על התפקיד שלה.
אבל רק היא לא קינתה בעצמה, היא הייתה אומללה,
ביום למחרת סירבה ללכת לבית הספר בטענה שכואב לה הראש, היא נאלצה לבקש מחברתה ליה להעביר את אימון המעודדות היום.
היא המשיכה לשכב במיטתה, עם פיג'מת הסנופי שלה,
בוהה בתיקרה ומנסה (לשווא) לסדר את מחשבותיה המתרוצצות.
אמה ביקשה ממנה שאם היא כבר נישארת בבית שתארוז את חפציה כי מחר היא עוזבת,
מחר היא עוברת לעיר הכי חמה בארץ,
היא לא קיבלה את העובדה בלב שלם,
אבל ניסתה לעודד את עצמה במחשבה שזה רק עד שציוניה ישתפרו משמעותית, או שלא?