אנונימית ~ פרק רביעי
"מאיה,"
"מאיה…"
"מאיה! קומי כבר!",
מאיה פקחה עין ירקרקה אחת ומיד סגרה אותה.
היא לא רצתה להתעורר ליום הראשון בפנימיה.
היא כיסתה את ראשה בשמיכה ונענקה
"אני לא מרגישה טוב…" ניסתה לתרץ,
שירה נאנחה, היא לא האמינה למאיה.
היא משכה את השמיכה מעל מאיה והתחילה לדגדג אותה,
מאיה נענקה.
"דיי תעזבי אותי!," התגלגלה מצחוק "נו די כבר!",
לבסוף מאיה נכנעה וקמה מהמיטה,
היא פנתה למיקלחת והתחילה להתאגן,
היא בחרה חצאית שכבות שחורה וגופיה בצבע טורקיז שנגדה את צבע עורה השזוף,
היא פתחה את הוילונות ונתנה לקרני השמש החזקות לשטוף את חדרן באור.
היא התיישבה על המיטה ששירה (הפרפקטציוניסטית) הספיקה לסדר ונעלה מגפיים שחורות וגבוהות,
לבסוף נכנסה שוב לאמבטיה וקלעה את שערה לצמה ארוכה ודקה ומרחה מעט עיפרון כחול בעיניה.
היא חייכה לעצמה.
שירה לבשה גופיה תואמת לזאת של מאיה וסקיני ג'ינס בהיר גם היא קלעה את שערה לצמה.
רק אז הבחינה מאיה בעורה שזוף של שירה.
היא נעלה מגפי רכיבה חומות וענדה שרשרת כסופה דקה,
היא ניגשה למאיה ונתנה לה שרשרת זהה רק שעל חוט הכסף היה תליון בצורת m (מאיה),
היא חייכה אל שירה שעל השרשרת הכסופה היה תליון s (שירה),
"מתי הספקת?" נדהמה,
שירה חייכה כממתיקת סוד,
"אם אני אספר לך אהיה חייבת להרוג אותך" צחקה
"מהר," נזכרה לבסוף "שלא נאחר!"
מאיה נאנחה ויצאה אחרי שירה מהחדר,
היום הראשון בפנימיה – איזה כיף!.
גבי נכנס לחדר האוכל עם עמרי,
שניהם הסתכלו סביבם וחיפשו שולחן פנוי,
לפתע משהו זוהר תפס את עיניו של גבי,
הוא הסתכל וגילה שזאת הייתה היא,
שערה היה קלוע לצמה ארוכה ולידה עמדה נערה יפיפיה נוספת,
גבי חש בעיניו של עמרי נמשכות אליה ומבודדות אותה מהשאר.
"וואו…" נאנח.
לפתע גבי עזר אומץ וניגש לשולחנן,
הוא פנה אל הנערה זהובת השיער "אהמ… אפשר להיצטרף אליכן?",
הנערה חייכה אליו החביבות,
"בטח…" אמרה בהיסח דעת,
גבי ועמרי התיישבו מולן,
"גבי",
"מאיה", אמרו יחדיו ושלחו ידיהם ללחיצה,
מאיה צחקקה,
"זאת שירה," הציגה את חברתה,
"וזה עמרי" אמר גבי בחיוך.
עמרי חייך ושלח ידו ללחיצה לשתיהן.
שירה הסמיקה כשלחץ את ידה.
הארוחה עברה בנעימים עד שהבחינו מה השעה…
תגובות (1)
תמשיכי ייוו איזה יפהזה