אני,אתה והעולם פרק 18

המחברת שלי ,זאת שאני איתה כמעט מחצית מהזמן שלי ,המחברת ציורים הפרטית שלי ,הייתה כרגע על ברכיה של
מוריה ,אשר דפדפה בה וחייכה .
בערתי מבפנים .אני פשוט שונאת שנוגעים לי בדברים .שונאת !
"למה נגעת בזה ?!"שאלתי עצבנית.
"אני מצאתי את זה על הריצפה ." היא אמרה וחייכה אלי
חטפתי לה את המחברת מהיד "כתוב פה את השם שלי,לא לימדו אותך לגעת בדברים שלא שלך ?"אמרתי בחוסר סבלנות.
היא הסתכלה עליי ונבהלה "אני מצטערת ,אני הרמתי אותה מהריצפה ,ופשוט הייתי מרותקת לציורים שלך."
היא אמרה והסתכלה עליי בעיניי השקד שלה .היה לה מבט כל כך תמים ,שלרגע פשוט התחשק לי לעזוב הכול
ולחבק אותה.
"תשדלי בפעם הבאה לא לחטט בדברים של אחרים טוב ?" אמרתי בקול מפוייס
היא הנהנה "זואי את מציירת מדהים ! ,"
גלגלתי את עיניי ואמרתי תודה בקול קלוש.
"רציני ,את חייבת לעשות עם זה משהו !" היא אמרה כולה נמרצת .
"תודה" אמרתי שנית ,"אבל אני לא חושבת."
"למה .?" היא התאכזבה
"כי אני לא חושבת שזה ישנה משהו."אמרתי
היא רק הסתכלה עליי ,ניכר היה שהיא התאכזבה ,ויצאה מהחדר .מותירה אותי לבדי.
**
שירה נכנסה לחדר אחרי זמן קצר ,בזמן שאני ניסיתי להתמודד עם השיעורי בית שלי ,היא פטפטה בקולי קולות בנייד שלה.
אין לי מושג עם מי היא דיברה שם ,אבל אני יודעת ,שהיא דיברה עם מישהו ,ושהשיחה בניהם נמשכה כבר יותר
משעה.
טרקתי בעצבנות את ספר מתמטיקה.אי אפשר להתרכז .קמתי מהכיסא ,ופניתי אל עבר היציאה ,בדיוק שפתחתי
את הדלת ,איתי המתין לי שם.
"ואוו'.הוא אמר "מישהי פה עצבנית."
"איתי."אמרתי בחדות "פשוט.תעזוב אותי."
הוא הסתכל עליי ,יכולתי ממש להרגיש את המבט החד והבוחן שלו בתוך האישונים שלי.
"לא יכול." הוא ענה קצרות
מבט של בלבול הופיע בעיניי
"אלה מאוד התלהבה מהעבודה שלנו יחד בגינה האחורית ,ורוצה שנעשה בדיוק אותו דבר ,בשתילים שבפתח הבניין"
הוא ענה מחוייך
לקחתי שאיפה עמוקה "אז תגיד לאלה ,שאני התפטרתי."עניתי בעצבנות
איתי גלגל את עיניו "היא אמרה שאם נעשה אתזה ,היא תיתן לנו פטור ממטלות הבית למשך חודש."
הוא אמר בבקול מפתה.
המחשבה על פטור ממטלות הבית למשך חודש ,בהחלט עשתה לי משהו.