אני ,אתה והעולם פרק 22 (:

לפני שאני מתחילה את הפרק,חשוב לי להדגיש כמה דברים.
קודם כל,אני יודעת שעבר מלאמלא זמן מאז הפעם האחרונה שהעלתי לכם פרק,ואני ממש מקווה שלא שכחתם אותי :<
דבר שני ,המחשב שלי די מת.ודבר שלישי,אני מוצפת בבגרויות.אני ממש מקווה שתבינו אותי ,אז הנה ,פרק 22 במיוחד בשבילכם.מקווה שתאהבו.אפרת

בין רגע מצאתי את עצמי מדפדפת בניירות ומסמכים לא ברורים .
כל שנייה הסתכלתי בפחד על הדלת,הייתי דרוכה -שחס וחלילה לא יתפסו אותי כאן .
הרי אני יודעת כבר מה קורה למי שעובר על החוקים ..
התכופפתי מתחת לשולחן הענקי והחום של אלה ,וחיפשתי אחר רמז כולשהוא ,שיתן לי מידע -אפילו קטן ביותר על המשפחה שלי .
הרי חייב להיות פה משהו .פשוט חייב !! זה לא הגיוני שהמשפחה שלי ככה זרקה אותי בלי להשאיר איזשהוא רמז,סימן.
התחלתי לעבור על כל מיני תקיות ,של נערים שהיו בפנימיה פעם ,וגם על כאלה שעדיין בפנימיה .
עדיין לא נתקלתי בתיקיה מוכרת .
התבוננתי בין התיקיות הצבעוניות,נזהרת לא להפיל ולא לבלגן יותר מידי את המשרד של אלה.פשוט אסור שידעו שהייתי כאן.
לא ידעתי מה אני בדיוק מחפשת ,לכן זה הקשה עליי בחיפושים.פשוט ידעתי שאני צריכה לחפש רמז,רמז שאולי יגלה עלי דברים שאני לא יודעת.
שמעתי צעדים מהמסדרון
"שיט "!! סיננתי לעצמי .
הצעדים הלכו והתקרבו .הלכו והתעצמו.לא ידעתי מה לעשות .להתחבא בארון?מתחת לשולחן ? מה אני עושה !? למה זה תמיד קורה לי !?!?
הז'קט השחור שלבשתי עזר לי להסתתר בחשיכה .נכנסתי לתוך הארון.וסגרתי אותו מפנים.בקושי היה לי אוויר.
שמעתי את הדלת נפתחת ,וקול חריקת נעליים נשמע על הריצפה .היה כל כך שקט ,שיכולתי לשמוע את הנשימות שלי .סיננתי לעצמי בלב תפילה קטנה :'אלוהים ,בבקשה בבקשה,אם אתה אוהב אותי,ואני יודעת שאנלא כזאת צדיקה ,בבקשה ,בבקשה שזאת לא אלה.
"יש פה מישהו? " שאלה דמות
הקול הזה היה מוכר לי ,יותר מידי מוכר לי .
הצצתי מהחריץ,וכן,לא טעיתי .זה היה איתי .
יצאתי,
"איתי ?" שאלתי.
הוא הסתכל עלי במבט מופתע וחייך.