אני מחזיק אותך. חזק. -פרק 4
אחרי החיבוק הצעתי שנעשה הכרה רשמית בינו לבין שאר הילדים..
הוא הנהן בחצי היסוס. התעלמתי והלכנו לכיוון שאר הילדים.
"אל תדאג" אמרתי רגע לפני שהגענו בחצי חיוך.
הוא הנהן.
" היי סטפ מי החבר החדש שלך?" שאלה אלכס במין קול מלגלג.
"היי כולם זה טיי והוא מ..
שנייה טיי מאיפה אתה?" אמרתי לטיי
"עיירה קרוב לכאן.." הוא ענה כאילו קרה שם משהו
"למה קודם היית כלכך רק ויבש אלינו??" אמר כריס לפתע בטון מאוד לא נחמד.
"קודם כל מצטער. אבל יש לי סיבה וזה לא הסרטן.." אמר טיי, והתחיל להסביר שבבצפר הקודם שלו כשגילו את הסרטן כולם ידעו כי זאת הייתה עיירה קטנה מאוד אבל מי שבאמת עניין אותו המחלה והכל היו דווקא המקובלים.. לפני המחלה הם לא התעטשו לכיוונו, אבל עכשיו אחרי הגילוי הם מרגישים נשמות טובות אם הם באים ומרחמים על בנאדם כדי שירגישו טוב יותר עם עצמם ולא אחרי שידעו שכולם לא ממש אוהבים אותם.. " בקיצור אני לא אוהב שמרחמים עליי אז ביקשתי מהורי לעבור לכאן כדי שתיהיה לי התחלה חדשה עם אנשים נורמלי בתקווה" אמר טיי לסיום.
אלכס נתנה מכה לכריס.
"אני מצטער אחי" אמר כריס במין יבשות
"בסדר אתה לא ידעת.." אמר טיי
"טוב מה עם הגישה הזאת עכשיו!" אמר ליאם
"כןכן רעיון טוב. מה אתם רוצים לעשות בערב?" אמרה אמילי בשמחת חיים מופרזת.
"פיצה?" אלכס אמרה
"אכלנו לפני יומיים.." אמרה אמילי
"סרט?" אמרתי
"כןכן!!" אמרה אמילי
התבטלו לנו השעתיים האחרונות אז יצאנו הבייתה
"ביי אמילי נדבר בערב" אמרתי
"ביי סטפ" אמרה אמילי ונסעה.
באתי להכנס לבייתי וראיתי את מכוניתו של אבי לייד ביתינו..
"זה מוזר" מלמלתי לעצמי..
"הוא לא אמור להיות פה בשעה כזאת.." הוספתי
תגובות (3)
המשך דחוף!!!
יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה
תמשיכייייי דחופפ!!!