אפר לבן פרק 1 חלק 1

"אז ככה:" אמר המורה גרגורי. השעה הייתה קרוב לעשר, וזה היה השיעור השני. "מצטרפת אלינו תלמידה חדשה. הונור. הונור, כנסי."
בפתח הדלת נעמדה נערה. שערה הבלונדיני הארוך כיסה מעט את עיניה הכחולות היפות, שהביטו בשתיקה על חולצת הT הלבנה שלה. על תיקה התכול צויר שפנפן לבן וחמוד.
"הונור," אמר המורה, "שבי ליד דיינור."
דיינור העיף אחורה את שיערו השחור שהיה מטולטל בקצוות. עיניו ננעצו בעניה.
"ונחזור לנושא השיעור."
בזמן שגרגורי מלמל לו משהו, דיינור ניסה לזום שיחה.
"שלום."
"אני מכירה אותך?" ענתה הונור.
"אני מניח שלא. בגללזה יזמתי שיחה. אני רוצה להכיר."
"ואני רוצה שתסתום ותיתן לי להשלים חומר."
"דיינור והונור!" נשמע קולו של גרגורי, "אתם מסתדרים מצויין! אני בטוח שתעשו זאת גם בפרטני שתשארו בו.."

"את נשארת?" שאל.
"למה?" שאלה הונור.
"נו… ל… פרטני," דיינור כחכח בגרונו. הוא לא חזה מעולם להשאר בעונש הזה, שאינו אלא רתוק סופר מצ'עמם.
"לא," מלמלה הונור.
האכזבה הנסוכה על פניו נסוגה כשראה תיק תכול עם ציור שפנפן.
"ומה זה?" חייך דיינור בהצביעו על התיק.
הונור הרימה את התיק על כתפה, "וככה יותר טוב?".
מיד החלה להתרחק.
"שיט!!! מה עשיתי!!!" קילל דיינור את עצמו.
"מה אחשלו, האלמנה השחורה אכלה את ראש בעלה, כפי הנהוג בטבע?" דיינור הסתובב וראה את ג'וד, חברו הלגלגן.
"היא לפחות עושה את זה מתוך אהבה ורק אחריי האיך לומר, 'חתונה'." מלמל דיינור בצער.

ערב. דיינור מנסה להשיג את הונור בטלפון.
"הונור?" שאל דיינור.
"מי זה?" שאלה הונור.
"זה… זה אני, דיינור." אמר.
"אה, הזה שדומה לפרדי קרוגר." צחקה הונור.
דיינור נפגע, הוא פשוט רצה למות.
הונור צחקה בקול רם, ודיינור הספיק ללחוץ על 'הקלט'.
כל אותו הערב השמיע לעצמו את אותו צחוק עליז ושמח.