אקדמיית סנט אגנס- הקדמה והרשמה
היה היה,
איזה דרך מיון דרך להתחיל סיפור? למה לא להגיד פשוט "פעם היה" או "אין לי שום דרך טובה להתחיל, אני אני אשתמש בפתיחה הכי נדושה וטיפשית שאי פעם נוצרה".
זאת אומרת, לפחות תשקיע ב "פעם אחת לפני שנים רבות", אם הסיפור שלך באמת התרחש לפני שנים רבות, כמובן.
אבל הסיפור שלי ממש לא התרחש לפני שנים רבות. זאת אומרת, אני עדיין חי ומספר לכם אותו. אני הייתי בן ארבע עשרה שהסיפור שלי התחיל, ונניח שאני אחיה עד גיל שמונים וארבע? כדי שהחשבון יהיה קל.
אז המקסימום של שנים שהיו יכולות לעבור זה שבעים. שבעים זה לא שנים רבות.
אז פעם אחת לפני שנים לא הכי רבות קמתי בבוקר. כמו תמיד.
צחצחתי שניים, סירקתי את השיער השחור שלי, הרכבתי משקפיים לעיניים החומות שלי, לקחתי את התרופות שלי, כל מה שכל אחד עושה.
לבשתי חולצה כחולה ומכנסי ג'ינס, הרמתי את התיק על הכתף ויצאתי מהדירה בלי לבדוק אם אמא שלי כבר ערה או אפילו בבית.
אז למה הסיפור שלי התחיל דווקא היום? בגלל המכתב. הוא היה תקוע בתיבת הדואר שלנו.
זאת הייתה מעטפה מהודרת, והופתעתי לגלות אותה. הדואר היחיד שאנחנו קיבלנו היה חשבונות.
ועל המעטפה נכתב בכתב יד מהודר.
"לכבוד מר אדם טרוור יאנג". אני הופתעתי לגלות מישהו משתמש בשם המלא שלי, ועוד כותב אותו נכון.
ממש בלי להתכוון הכנסתי את המעטפה לתיק, ולגמרי בטעות לא נתתי אותה לאמא שלי. וזאת הייתה תאונה מחרידה שפתחתי אותה באמצע הדרך לבית ספר, וגם שקראתי את הכל. וגם בחמשת הפעמים הבאות.
"מר יאנג מתבקש להתייצב למבחן הקבלה. ההגעה חובה."
תגובות (67)
שם: לו מיי צ'יירו
גיל: 14
מומחיות: קרימינולוגיה ופיצוח משוואות.
מראה: שיער חום וגלי, תווי פנים עדינים, עיניים בהירות וחומות, די נמוכה, די רזה.
אופי: היא די מופרעת אבל לא אוהבת למשוך תשומת לב, צינית ואמתית.
רקע: אביה היה נוהג להכות את אמא שלה, יום אחד הוא הכה אותה חזק מאוד לעיניה של לו, היא כול כך פחדה שלאמה יקרה משהו עד שהיא החלה להכות את אביה אבל היא הייתה חלשה מידי, הוא העיף אותה לאחור והיא נחבלה עד שאיבדה את הכרתה.
שהתעוררה גילתה שהיא נמצאת בבית החולים ושהיא הייתה מעולפת במשך המון זמן, הרופאים סיפרו לה שברגע שאביה העיף אותה לאחור אז אמא שלה ניצלה את ההזדמנות וברחה, הותירה אותה שם לבדה, את אביה מצאו ולקחו לחקירה ושם התגלה שהוא מאובחן כאדם בעל הפרעה נפשית, אשפזו אותו לטיפול במוסד סגור, לו ניתקה את הקשר עם אביה ולא ראתה אותו יותר והיא מחשיבה את אמה לאישה מתה בגלל שנטשה אותה.
מאפיינים מיוחדים: היא מסוגלת לגרום לאנשים לפחד ולהשתתק על ידי מבט אחד.
פוביה: אגטאופוביה
תחביבים: קריאת ספרים, התבוננת בטבע, צילום ופתרון בעיות מתמטיות.
צבע: שחור ואדום.
חיה: נשר
יסודות: אש.
זה בסדר?
זה מצוין ^^
אפשר לתת לך עוד דמות?
בטח
אם את מתחילה סיפור וזונחת את היסודן האחרון ושילד אני מבטיחה לך שאני הורגת את זיק, ועושה לקיירו סיור בטרטרוס.
שם: בלייק ג'ונסון.
גיל: 12.
מומחיות: בעיקרון לרצות לאנשים להרוג אותו, אבל הוא ממש טוב בחידות.
מראה: שיער חום בהיר, עיניים ירוקות חתוליות, משום מה הוא אוהב להחזיק עליו משקפיי טייסים.
אופי: הוא אוהב הרפתקאות, נלהב, ציני, לא ממש אוהב שתשומת לב מופנית אליו, ילד מעט ביישן ודו-קוטבי.
רקע: אבא שלו נעלם כשהיה קטן, ואימא שלו שלחה אותו לבית יתומים. את רוב ימיו שם הוא בילה תקוע במחסן, עד שלקחו אותו לאקדמיה בלי לשאול אותו.
מאפיינים מיוחדים: טוב, אין ממש.
פחדים: יש לו קלסטרופוביה, אפשר להבין למה.
תחביבים: יום שלם הוא לא יכול לעשות כלום חוץ מלדמיין ולצייר. הראש שלו תמיד בעננים.
צבע: אני חושבת שירוק וכחול בהיר.
חיה: כלב לברדור?
יסודות: אממ… מים-אוויר.
חמוד
אוקיי! לט'ס סטרט
שם: ג'וליה רוז בלודרד
גיל:14.5 חה!
מומחיות:שפות ^^
מראה:http://favim.com/image/69980/
מאפיינים מיוחדים: מאוד אנרגטית,שמחה וחוצפנית מאוד….וזהו -____-
פוביות: עכבישים גדולים 0-0
תחביבים: לצייר
צבע:ירוק-כחול
חיה:שועל
יסוד:מים
רקע:היא הייתה גרה עם המשפחה שלה אבל יום אחד היה נימאס לה מהם הם כל הזמן קיללו אותה והיו כאלה 'חארות' (הם גם דקרו אותה) אז היא פשוט ברחה ליער (שהיה דיי קרוב לבית שלהם משום מה) וככה היא נשארה שם היא גנבה מאנשים ומחנויות וככה היא הצליחה לשרוד עד שבערך בגיל 11 המשטרה תפסה אותה ושמה אותה בפנמייה היא התנהגה בגסות לכולם שם ואף פעם לא הלכה לשיעורים אז היא נשארה בחדר שלה עד שיום אחד היא קבלה את המכתב הזה אני מניחה…
נ.ב היא יכולה לרפא את עצמה והיא לא ממש יכולה להיפגע
מקווה שאהבת -_____-
שם: ג׳ון רודן
גיל: 14.5
מומחיות: עם בעלי חיים הוא מיסתבר מצויין , מומחה בפריצת מנעולים , מחשבים הפעלות וירוסים , במחשבים בקיצור בכל דבר שהוא אלקטרוני .
מראה: שיער חום-זהום פרוע , ענייו כחולות ירוקות , והן נוצצות כשנעשה משהוא פזיז/מסוכן/או כיש לו רעיון מטורף או פשוט רעיון , כחוש מעט אבל גם לא שמן הוא דיי כחוש.
אופי: מעצבן, פזיז,חכם בתכנות מחשבים , אם תתנו לו טלפון נייד שכבר לא משומש תוך שבוע יהיה לך אייפון , גאון מלוכניות מטורפות , אבל לא יקראו לו מטורף , עקשן מאוד , לא מוותר על אתגר .
רקע: כאשר הוא והוריו יצאו לחופשת מחנאות , והגיע תורו לכבות את האש הוא שכח , כאשר חזר מלקחת מים מהחנות הקרובה מצא את המחנה שרוף ללא נפש חיה , וכעט הוא נותר רק עם הבורדי קולי שלו ׳רוד׳ המתנה האחרונה מהוריו… ומאז הוא פוחד פחד מוות מאש , הוא מעולם לא התגבר על הפחד , כשהוא רואה אש הוא קופא במקום וניזכר במיקרה , הוא מעולם לא סיפר את הסוד הזה לאיש , וזה רק מעיק עליו יותר .
תחביבים : לנסות להשתפר במחשבים כמה שיותר , מנגן בגיטרה , לשחק עם ׳רוד׳
צבע: ארד
חיה: כלב
וזהו
הוא נשמע מגניב.
גאון בתוכניות מטורפות*
תודה , ניסיתי לתת לך משהוא מעט דרמטי לסיפור אז הצעה שלי תכניסי פה ושם איזו שרפה! (:<
שם: אנטוני גרייס
גיל: 17
מומחיות: מחשבים וטכנולוגיה
מראה: שיער אדמוני מתולתל ופרוע, עיניים ירוקות, די שמנמן אבל מפצה על זה בגובה (הוא גבוהה מאוד), הפנים שלו נראות תמיד סמוקות.
אופי: הוא השמנמן החביב שכולם אוהבים להציק לו, נחמד, חברותי, אדיב ונדיב, תמים, פחדן, טוב לב, ישר, הגון, שקט ומופנם, בעל דמוי עצמי נמוך.
רקע: אביו היה ספורטאי גדול ומכיוון שהוא לא היה כזה הוא נהג להקניט אותו וכך הוא הוריד לו את הביטחון העצמי, לעומת משפחתו אנטוני לא מתמחה בשום סוג ספורט, רוב הזמן הוא תקוע במחשב ואף אחד לא מבין.
מאפיינים מיוחדים: הוא מסוגל לראות לתוך ליבם של אנשים, כלומר את מה שהם מנסים להסתיר.
פוביות: אגורפוביה
תחביבים: ציור ובישול.
צבע: אדום וירוק
חיה: ארנב
יסודות: רוח-מים.
או… טוב… הוא קצת (המון) דומה לדמות הראשית…
אני לא ממש יודעת איך הדמות הראשית נראית, מרגישה, מה התחביבים שלה או מה תכונות האופי שלה אבל אם את רוצה אני יכולה לשנות
בפרק הראשון יכירו אותו הרבה יותר. ואת האמת, שהוא כבר כתוב לי. כי רק בפרק השני משהו באמת -קורה-
מישהי קראה את הבחירה.. ;)
עושה דמות.
עדיפות לבנים? בנות? גילאים?
עדיף האזור גילאים של הדמות הראשית, או קצת יותר.
וכרגע אני עדיין יכולה להשתמש בכל דמות. יש מקום גם לבנים גם לבנות גם לחברותיים וגם למופנמים. אז רק תשתדלי שהוא לא יהיה דומה נורא לאחת מהדמויות האחרות.
שם: ג'יין ליסה ווילסון.
גיל: 14.
מומחיות: היא מסוגלת לבנות משהו רק מהחפצים שיש סביבה.
מראה: שיער שטני עד קצת אחרי הכתפיים ועיניים אפורות. יש לה תווי פנים מעט ילדותיים.
אופי: רגועה, חכמה, יכולה להיות ילדותית, יש לה השפעה מרגיעה על כל מי שנמצא סביבה, נחמדה מאוד, אוהבת להיות בחברה ומנהיגה מלידה.
רקע: חיה עם אבא שלה ואחיה הקטן, עד שגילתה שאביה פרץ לבנק הגדול ביותר במדינה. הוא הושלח לכלא והיא הופרדה מאחיה הקטן ונשלחה לאקדמיה.
מאפיינים מיוחדים: אין ממש… שוב.
פוביות: יש לה חרדת נטישה קלה.
תחביבים: לקרוא, לשחות, לצחוק, לחיות… בקיצור כל הדברים הכיפים.
צבע: כחול.
חיה: אממ… אולי… אני חושבת שאריה באמת הכי מתאים לה.
יסודות: אדמה-מים. לגמרי.
שם: אדם ליבון
גיל: 13.5
אופי: חכם ,עקשן מאוד , רוצה להיות המרכז , תמיד ה׳דבק׳ בין כולם , ציני מאוד , מפחד מכלבים , נחמד .
מומחיות: יכול לנחש מה האחרים חושבים , יכול לעשות חשבון בכתב סתרים או בדברים לא מובנים , פותר חידות קשות ממש טוב , שונא לעשות עבודה קלה , מבין ברמת ה׳בסדר׳ באלקטרוניקה .
מראה: שיער שחור מטולטל ( לא הוא לא משקפופר!) בעל מעט נמשים , עניו חומות. כחוש מאוד .
רקע: כאשר היה בן 7 אביו ואימו מתו בחופשה ביוון , אמרו לו שהם התאבדו , או נרצחו , אבל הוא לא הסכים להאמין , ורצה ליפתוח את החידה , הוא מעולם לא הפסיק לחפש , עד היום הוא לא מצא , אבל תקוותו נוצרה לו .
תחביבים : מתופף לא רע , אוהב ליפתוח חידות , ואוהב לפתח אותן , אף אחד לא הצליח ליפתוח את חידותיו…
פחות טוב אני יודע אבל …
הוא בסדר ^^
נשמע מעניין… תמשיכי!
הנה דמות.
היי.
אנה ברוקלין בשבילכם.
בת 15.
יכול להיות שכבר נפגשנו. אם ראיתם אי פעם נערה בת 15, יכול להיות שזו אני.
למען האמת יש הרבה מאוד סיכויים שנפגשנו פעם. הייתי ברוב המקומות בעולם.
המומחיות שלי היא שפות- לא משנה איזו שפה תדברו איתי, אני אדע לענות לכם בחזרה. אז תיזהרו. השנינות שלי זה דבר כואב.
לא הייתי מגדירה את עצמי 'יפה'. למרות שיש לי עיניים כחולות ושיער שטני ואני גם די רזה אני לא מודל היופי.
אם כבר נפגשנו, אז אתם בטח יודעים שאני שקטה ומנסה לא להתבלט, אבל מצד שני אין לי שום התנגדות לחיי חברה. אני מצטיינת ברוב תחומי הספורט ויש לי יופי של תיאבון. אני מאוד אוהבת לרוץ למרחקים ארוכים ולאתגר את עצמי לרוץ רחוק יותר בכל יום. אני פשוט מדמיינת בקצה את אמא, אבא וג'ק ורצה אליהם.
מטבעי אני סקרנית, הרפתקאות וסכנות לא מרתיעות אותי. בעצם- אולי רק מקומות קטנים. כן, אני קלאוסטרופובית.
עד גיל 6 חייתי במשפחה נורמלית עם שני ההורים ואחי הגדול- ג'ק. באחד הלילות שמעתי רעשים וצרחות מהקומה התחתונה ומרוב פחד נעלתיאת הדלת והסתתרתי מתחת למיטה. בבוקר למחרת ג'ק העיר אותי וסיפר לי שאבא ואמא נרצחו ושאנחנו צריכים לברוח משם כמה שיותר מהר.
עברתי המון מדינות והמון מקומות שהייתי צריכה לקרוא להם בית. יותר מידי לדעתי. כל כמה ימים היה ג'ק יוצא בערב וחוזר למחרת בבוקר פצוע. מעולם לא הבנתי למה אבל לפי המבט שלו כשהוא חזר הבנתי שעדיף לי לא לעשות את זה. באחד הימים הוא פשוט לא חזר. כזה קרה הייתי כבר בת 11 והייתי לריכה להמשיך בחיים שלי כמו שעשתי עם אחי, אבל בלעדיו. המשכתי לברוח ולהסתתר. לא יודעת למה אני עושה את זה- אני פשוט רגילה לזה.
אם יש דבר שבאמת חשוב לי זאת השרשרת. השרשרת בצבע טורקיז שאח שלי נתן לי ביום שהורינו נרצחו.
זהו, זאת אני.
ועכשיו בבקשה תתנו לי ללכת. אני צריכה לקחת את הדברים שהסתרתי באסם מאחורה ולרוץ מפה למצוא מקום אחר לישון פה הלילה. תודה על הארוחה.
היא נשמעת ממש אדירה.
סליחה שלוקח לי זמן, אני מכינה אותה.
תשמרי לי דמות!
*שם: סמנתה ברג
גיל: 16 או 15
*מומחיות: אפשר שתהיה חזקה מאוד פיזית? מתאבקת טובה.
*מראה: שיער שחור חלק ודי קצר אסוף כמעט תמיד בקוקו גבוה, עיניים כחולות חודרות, שרירית ומפותחת, יפה מאוד, יש לה נמשים שכמעט לא רואים רק אם מתקרבים מאוד.
*אופי: היא ממש חכמה ונחמדה, יש לה יכולת מדהימה להבין אנשים בקלות. למרות זאת ולמרות עוד הרבה תכונות טובות שלה היא מנסה להתנהג כמו ילדה חסרת רגשות, אדישה ששום דבר פרט להצלחה לא מעניין אותה, לא אכפת לה לפגוע באנשים והיא שקרנית טובה ומאוד צינית. פסימית אבל מאוד מעשית, יודעת לצאת בקלות ממצבים קשים. מתעצבנת בקלות, אם מישהו יעצבן אותה היא תרביץ לו ככל הנראה. היא מאוד כנה ותמיד אומרת את האמת בפרצוף, לא משנה עד כמה היא כואבת. היא לא משקרת אלא אם כן זה נחוץ לטובתה האישית, היא ממש לא אגואיסטית אבל מנסה להיות כזאת. למרות זאת האדם הראשון שהיא תציל אלה החברים שלה וכל מי שסביבה ותדאג לעצמה רק בסוף.
*רקע: אבא שלה היה רוסי ומעשן כבד, אמא שלה הייתה אמריקאית. היא עבדה בעבודה טובה אבל עזבה אותה בשביל בעלה שכל כך אהבה אותו, שכחה את עצמה ואת האופי שלה והניחה לו לשלוט בה ובמחשבות שלה.
היא עמדה מהצד כשהוא הכה את סאם [שם הקיצור של סמנתה] ואת אחיה, היא לא התערבה ואפילו תמכה בו. ולכן סאם שונאת אותה אפילו יותר מאשר את אבא שלה.
בגיל שבע סאם החלה ללמוד הגנה עצמית ובגיל שתיים עשרה היא כבר הצליחה לנצח את אבא שלה.
הוא בא להרביץ לה והיא נתנה לו אגרוף כל כך חזק עד שהאף שלו נכנס לתוך הראש שלו והגולגולת שלו נשברה, הוא מת במקום ואמא שלה כעסה עליה כל כך עד שהיא שלחה אותה יום אחרי לאקדמייה הזו, אני לא לא ממש מבינה מה הולך פה.
פוביות: דבורים, ליצנים, חרדת נטישה. חוץ מזה היא לא מפחדת מכלום, היא אחד האנשים הכי אמיצים שאפשר להכיר.
תחביבים: ציור וריקוד.
צבע: שחור? כי היא דכאונית וגותית כזו?
.) חיה: פנתר. כי היא חזקה מאוד אבל צדה את הטרף שלה לבדה.
שם; מיכאלה {אבל שישמע מייקאלה, שם בינלאומי. זה פשוט לא נראה לי טוב בעין.} גריינהוד.
גיל; 14- ואני מבקשת שהיא תיהיה אחת מהצעירות, כך שאם זה הממוצע תורידי.
מומחיות; היא גאון. פשוט גאון.
טוב, האמת שבמתמטיקה, ובכל מקצוע אחד בערך היא דיי סיוט.
היא גם סובלת מזה.
אבל היא גאונה, כי היא חושבת מחוץ לקופסא. כי הדמיון שלה מדהים.
היא תלמידה גרועה- אבל אחת מבנות האדם הכי חכמות בעולם.
מבינה?
היא יצירתית ברמות, אבל לא יודעת לצייר בכלל. היא רק.. מדהימה.
פשוט כזאת.
מכשירי האיי-קיו יתפוצצו מבחינותיה.
בסדר?
מראה; שיער ברונטי ואדמוני יחד, מעין גוון ברונזה מיוחד. דיי ארוך וחלק.
עיינים ירוקות קריסטליות.
מלא מלא נמשים.
פה קטן ואדום.
קצת פחות ממוצעת בגובה, רזה יותר מהממוצע.
מיוחדת. מושכת תשומת לב, זה ברור.
לא מתייחסת יותר מידי למראה שלה.
אופי; תלמידה גרועה.
בורחת משיעורים, אבל לא כדי לשתות, לבלות או אני לא יודעת- רק כדי להיות עם עצמה.
מוחרמת.
קשה לה להתחבר לילדים בכיתה שלה, אבל היא מעד התחברה לילדי הפנימיה.
מצחיקה. לא צינית.
מקורית, רעיונותית וחכמה באופן בלתי רגיל.
שונאת אנשים ששונאים אותה.
שקטה, נגררת בכזה ׳טוב, בטח.׳
בגלל שחיי החברה שלה שאפו לאפס אז רגעי השמחה שלה מועטים. בשאר הזמן היא אדישה, אבל אדישה חמודה.
לא אדישה מגעילה.
קשה שלא להתאהב בה- ואני מתחננת שזה יקרה.
אבל היא לא מאוהבת. הרגש הזה.. קשה לה איתו.
אני מתחננת שמישהו יחמוד אותה לעצמו. אולי יחטוף אותה. כן! יחטוף אותה!
עבר; אבא שלה היה רוצח. כמובן שאחרי הרצח דאגו להעלים אותו, אבל דברים עוברים. כולם יודעים.
ועם כל בעיות הלימוד שלה.. טוב, מקובלת היא לא הייתה.
למען האמת, היא הייתה בודדה מאוד.
כמובן ש אחד לא זיהה את חכמתה, חוץ ממנהלי הפנימייה.
כי הם יודעים. הם יודעים הכל.
פוביות; שהיא עצמה תפגע בחשובים לה.
יסוד; לא קראתי את היסודן האחרון, אבל ראיתי אווטאר -.-
ללא ספק, אוויר.
היא אדירה
*שם: אנה – מארי וינסטנט. שני ההורים שלה הם צרפתיים ומהם שמה. שמה אמור להיות אנה מאריה. ההורים שלה קוראים לה ככה כשהם כועסים אבל בדרך כלל קוראים לה רק אנה.
*גיל: 15 אבל את יכולה לשנות.
*מיקום (או משהו בסיגנון): הוריה גרו בצרפת אבל עברו לאזור שהסיפור מתרחש בו.
*מומחיות: סוציולוגיה ופסיכולוגיה. היא יכולה להבין מה מישהו מרגיש במבט אחד. היא רואה מתי מישהו משקר, מתי מישהו לא בטוח בעצמו ואת התנהגותו ומסיקה בעצמה מסקנות שתמיד נכונות בתוך שניות. היא מצליחה לעשות זאת בלי מילים מפחד מהוריה.
בנוסף, אנה היא רקדנית מדהימה ויוצאת מהכלל.
*מראה: שיער חום גלי שעובר מעט את כתפיה ועיניים ירוקות בהירות שמראות בגרות ורוגע. טווי פנים עדינות ויפות ועורה בהיר. רזה בגובה ממוצע.
*אופי: ילדה שנראית תמיד רגועה ותמיד מוכנה ללמוד עוד. היא אוהבת שקט וקשה לה עם רעש. היא ממושמעת להוריה ודיי מפחדת מהם. לא מביעה כל כך הרבה רגע ונשארת עם פנים קרות. וחסרות רגש חוץ מרוגע וסרקסטיות לפעמים. מפתיע שהיא מדברת עם מישהו. היא מסתכלת רק על המטרה ועובדת תמיד לבד.
היא לא סומכת על אנשים ואין איש אחד בעולם שלה שלה יכולה לדבר אתו ולפרוק את רגשותיה. הכל כלוא אצלה בפנים.
*רקע: בתור בת לשני הורים צרפתיים בעלי ציפיות לשלמות, היא אף פעם לא קיבלה הנחות בחייה. הוריה רצו להיות משפחה צרפתית מושלמת. הם רצו בת ממושמעת ומושלמת. אנה התחילה ללמוד בלט מגיל 5 למרות שלא סבלה את זה. הוריה היו מכים אותה אם ניסתה להתנגד להם והמשיכה באימונים בפחד מהוריה. כל פעם שנפלה או עשתה טעות הכי קטנה ההשלכות היו חמורות. היא המשיכה לעשות הכל בשביל לרצות את ההורים שלה שציפיותיהם נעשו גבוהות יותר ויותר.
יום אחד הוריה יצאו לאופרה כמו שהם יוצאים כל שבועיים ואנה נשארה בביתה. בבוקר שאחריה אנה התעוררה לקולות עמוסים ורועשים. סירנות ובכי מהקומה התחתונה. אנה התלבשה מיד וירדה למעטה כדי לראות את אמה יושבת על הספה בוכייה ולידה כמה שוטרים שמדברים אתה. אנה ניגשת אליה ושואלת בקול חלש "מה קרה?". אמה מביטה בה וצועקת עליה לעלות לחדרה מיד, ושהיא צריכה להיות בשקט ולא להתערב בנושאים שלא קשורים אליה. אנה לא הבינה מה קרה לאמה אבל עלתה לחדרה ללא ויכוחים.
לאחר כמה שעות אשר אנה נשארה לבד בחדרה היא החליטה סוף סוף לצאת מחדרה. היא ראתה את הבית ריק חוץ מאמא שלה שיושבת במטבח ושותה תה. היא התקרבה אליה בצעדים איטיים והשפילה את ראשה. היא הרימה את ראשה ברעב והביטה לאמא שלה בעיניים. רק אחרי כמה שניות אמה חזרה לבכות וסיפרה לה שאבא שלה מת אתמול בהתקפה.
מאז אותו היום אמה והיא לבדן. אמא עדיין כופה עליה להמשיך בשיעורי הבלט שלה ואנה ממשיכה לשתוק. בכל לילה אמא שלה יורדת אל חצר ביתה ובוכה בכי חרישי בזמן שאנה נותרת להשקיף על אמא בעצב. אנה לא בוכה. אסור לה לבכות. היא צריכה להישאר חזקה בשביל שתיהן.
לאחר כשבועיים אמה שלחה אותה לאקדמיה בנימוק ש-"זה ההזמנות הגדולה בשבילה לנצל את כישורי הריקוד המדהימים שלה" (אנה רקדנית מדהימה וגמישה מאוד) אך אנה יודעת שהסיבה הנוספת לכך שהיא הולכת לאקדמיה היא שאנה מזכירה לאמה יותר מידי את אביה.
לאחר 48 שעות לאחר שעברה לאקדמיה אמא שלה עזבה את הארץ וחזרה לצרפת.
*מאפיינים מיוחדים: מסוגלת לגרום לאנשים לגלות את סודם הכמוס ביותר ע"י מבט אחד.
פוביות: אלודוקפוביה ופחד מכישלון
תחביבים: אין לה הרבה תחביבים. היא מעדיפה לקרוא ספר טוב ולהיות בשקט ולנוח מאשר לרקוד בלחץ מהוריה (למרות שהיא דיי אוהבת לרקוד. כשהוריה לא בתמונה, כמובן.).
צבע: אפור
יסודות: האמת שלזה אין לי רעיון בכלל. בחירה שלך ^^
אני מקווה שהיא בסדר…
וואו… ארוך.
תתחברי למייל.
אדיר. דמות אדירה.
ומה עם שלי טדי?
שלי בסדר לפחות?
סביר?
סביר מינוס?
טדי?
טוב..יש עוד מקום טדי סאן?
תירשמו תירשמו, אם הדמויות יהיו טובות אני אקבל אותן.
אני מרגישה כל כך חזקה! מוחאחאחא!
ראית את הדמות שלי?
אני יכולה לעשות עוד דמות? (נ.ב. אני שמחה שאהבת את הדמות שלי ^-^)
בטח שאת יכולה!
ויעל, כתבתי לך שהיא אדירה ברמות. ><
בסדר חבר'ה, אני צריכה כמה בנים.
אבל אפילו לא אמרת לי אם הבת שלי בסדר….
*מתחילה לבכות כמו ילדה קטנה*
אני יכולה לתת לך בן, יש לי כמה בנים טובים יחסית, אני חושבת.
היא בסדר, פשוט… לא הכי מתאימה לסיפור.
הרקע לא מתאים? אני יכולה לשנות אותו.
באמת. את יכולה לשנות אפילו. סתם חשבתי שאם דרמטי אז… שיהיה כזה דרמטי אבל…
עכשיו, אני לא אוהבת להגיד מי התקבל לפני שההרשמה נגמרת, אבל בינתיים טלו הדמויות *סביר להניח* יכנסו. שוב, אל תתפסו אותי על המילה.
בלייק,
ג'ון,
ג'יין,
אדם (יש לו את אותו השם כמו הדמות הראשית אבל זה בסדר מסיבות שתגלו אחר כך.)
אנה,
מיכאלה,
אנה-מאריה (יש שתי אנות, כמה שאני אוהבת את השם הזה: אחת מכן תצטרך לשנות.)
אה, אז בעצם זה מאוזן בדיוק בין בנות ובנים. נראה לי שאלו כל הדמויות שאני צריכה, אם מישהו רוצה לכתוב עוד דמות הוא יכול. רק שיכתוב לי כמה שיותר מהר שהוא מתכוון להוסיף דמות.
אוקי, אז בואו נגיד שההרשמה תיסגר ב… שתים-עשרה? זה נשמע לי דרמטי.
אף אחת מהדמיות שנתתי לך לא נכנסה, חבל.
שם: טוני בראון.
גיל: 12-13.
מראה: שיער שחור עם פסים זהובים בצדדים (מלידה) ועיניים כחולות. נראה ממש כמו ילד בן שמונה או פחות.
אופי: מעט פחדן, ביישן, שונא רעש, מעדיף להיות לבד או עם מקסימום חבר אחד או שניים, לא כדאי לעצבן אותו, כי אז הוא צועק את כל מה שיש לו להגיד עליך, ולא הדברים הטובים. יכול להיות חברותי אבל הוא אף פעם לא יעשה את הצעד הראשון. אם מישהו יאיים על החברים שלו הוא ידאג שהאיש הזה יעלם להרבה מאוד זמן. ברגע שיש לו את האומץ לפתוח את הפה איכשהו יוצר לו משפט פילוסופי חכם שנשמע כמו קשקוש, ואחרי כמה זמן מובן כמה הוא חכם.
רקע: הוא היה בן הזקונים בבית עם עוד שלושה אחים ואחות, עם אימא שאף פעם לא הייתה בבית ואבא שרק הכה אותו כל היום. כל הפעמים המעטות שאמו באה הביתה היא הייתה מתייחסת רק אליו, וזה ממש עצבן את האחים שלו. אז הם תכננו להיפתר ממנו. בזמן שאף אחד לא היה בבית חוץ מהם וממנו הם שרפו את הבית. הם ניסו להימלט מהבית הבוער אבל לא הספיקו, הם נשרפו. למזלו של טוני הוא היה מספיק קטן בכדי לעבור בפתחים הבוערים ולצאת מהבית. מרוב פחד מה אבא שלו יעשה לו הוא ברח ברגע ששמע את מכבי האש, עד שהגיע לפתחה של האקדמיה. הוא היה בן אחת-עשרה וחצי.
מומחיות: הוא מרגל מצוין, הגודל שלו מאפשר להיכנס לכל מקום והוא יכול לעבור מול מישהו בלי שהוא יבחין בו.
פוביות: ארכנופוביה. פעם אחד האחים שלו שם לו טרנטולה בתוך המיטה, מאז יש לו טראומה.
צבע: אמממ…. בטח אפור.
חיה: סנאי, אולי?
יסודות: אוויר…. אולי אוויר-אש. הוא יכול ממש להשתגע לפעמים.
מאפיינים מיוחדים: יש לו כוויה מעל העקב הימני שלו מהשריפה.
הי איז, אבסלוטלי אוסום!
לא כתבת לי כלום על שלי..
מיכאלה, מישהו?
אוי! את צודקת, נראה לי שאו שהייתה תקלה באתר או שני התכוונתי לכתוב את זה וכתבתי במקום אחר או שכחתי… ^^
בכל מקרה, היא מגניבה.
שם: ת'ור נייטסון
גיל: 15
מומחיות: משחק (תיאטרון)
אופי: שחצן, גאוותן, פסימי, מתנשא, ציני, מאורגן ומחושב, אדיש.
מראה: שיער בהיר, עיניים קטנות וכחולות, גבוהה, רזה וכחוש.
רקע: אביו היה בעל חברה גדולה ואמו הייתה עקרת בית, יום אחד היא נסעה לבקר את אחותה והשאירה את ת'ור לבד עם אביו, ת'ור התעורר באמצע הלילה והלך לחדרו של אביו, הוא פתח את הדלת וראה את אביו מחבק את אחד העובדים שלו, ת'ור שכבר היה די מבוגר הבין מה קורה והחל לצרוח על אביו לאחר מכן ברח לחדרו ולא הסכים לדבר עם אף אחד אבל שאמו חזרה הביתה ת'ור סיפר לה על המקרה, הם התגרשו ות'ור נשאר עם אמו בדירה קטנה.
פוביה: הומופוביה (זה די ברור) ואתלופוביה (פחד מחוסר שלמות)
תחביב: משחק וצפייה במחזות ידועים.
צבע: צהוב בהיר.
יסודות: מים- אוויר
הוא לפחות יכנס?
חיה: עורב
טדיטדיטדיטדיטדיטדי!!!
לא ראיתי, בבקשה תני לי להרשם!!!
בסדר ריקי, אני מחכה לדמות שלך ^^
יששששששששששששששששששששששששש
תודהתודהתודהתודה!!!
שם: ג'יימס
שם משפחה: אנרווד
גיל: בעוד שבוע יש לו יומולדת 15
מומחיות: מסתתר מעולה. יכול להסתתר ממישהו במשך שעות והמישהו הזה אפילו לא ישים לב. הוא מעולה בכל תחומי הספורט. מרים את האווירה בקלות. הוא יכול לצייר קלסתרונים בקלות, הוא צייר ממש ממש מעולה.
מראה: גבוה, חזק ושרירי, עיניים תכולות, עור בהיר, רזה, שעיר חום קצוץ, חתיך.
אופי: מצחיק, זורם, ציני, מתוק, רומנטי רק כשבאמת בא לו, מחליף בנות כמו גרביים, אוהב לעשות רושם, עוקצני.
רקע: אבא שלו פוטר מהעבודה בגלל שפעם ג'יימס עשה מתיחה והתקין דלי צבע בכניסה לבית כדי לשפוך את זה על חבר שלו, ואחר-כך הבוס של אבא שלו נכנס בדלת , ובום – כל הצבע נשפך על הבגדים שלו – צבע שלא יורד.
ואז הבוס כעס על הווארד [אבא שלו], ופיטר אותו מהעבודה [בוס מרושע].
אז הווארד כעס על ג'יימס והתחיל להשתגע.
אז ג'יימס עבר לגור אצל חבר שלו – פיטר {לעשות אותו?} עם אחותו הנודניקית קלואי.
אבל המשטרה גילתה אותם פורצים לבית כדי לקחת קצת אוכל, ושמו את שלושתם בפנימייה. קלואי ברחה, היה לה איזשהו סימן על הרגל וחיפשו אותה, ואז באיזה טיול ליער לא הרבה זמן אחרי הבריחה {יום-יומיים} פיטר מצא אותה על הדשא, מתה עם חתכים על גופה. המוות שלה לא ברור.
פוביות: ג'יימס מפחד מלעלות על במה {יש להם הצגת סוף-שנה}. ומעכבישים.
תחביבים: לעצבן ולהציק, לעשות רושם על בנות, לעשות מתיחות עם פיטר, לאכול, הוא ממש אוהב לצייר.
צבע: טורקיז
יסוד: ברור שמים!
מאפיינים מיוחדים: יש לו צלקת מאחורי הגב והוא היה חולה רק פעם אחת במהלך החיים שלו. אמא שלו מתה בלידה.
אוף באסה.
טוב, ביי.
את יכולה אולי לקבל את סמנתה, לא להזכיר אותה הרבה, רק קצת?
כי יש לי בעיה ו… אין לי כוח לפרט.
פשוט… אפשר אולי שתזכירי אותה איזה פעמיים וזהו?
אני פספסתי את הסיפור שלך של היסודן האחרון ואני כן רוצה לקרוא את הסיפור הזה.
תקבלי אותה בבקשה.
רק קצת?
אממ… טוב, בסדר.
כנראה שגם אם לא היית מבקשת הייתי עושה את זה. אני תמיד מזכירה בדרך אגב דמויות שלא התקבלו ^^
יאי! לפחות סיפור אחד שלך אני יכולה לקרוא!
אבל ממש באסה שהיא לא התקבלה. אבל למי אכפץ. מזכירים אותה1
טדי רק עכשיו התעוררתי אז אני כותבת עכשיו בסדר? (בבקשה..)
שאני אחזור אני אכתוב לך דמות
*שם: סאקורה
*גיל:13
*מומחיות: שעונים. בכל הגדלים, הצורות, הצבעים. שעונים ישנים, שעונים חדשים, שעונים עתיקים וכאלה שיבואו עוד מליון שנה. יש לה התמחות מיוחדת עם שעונים, היא בונה אותם, אוספת אותם, שומרת אותם.
*מראה: שיער שחור ארוך ובורק באדום, האסוף בפקעת על ראשה, ומעוטר בסיכה עדינה זהובה בצורת שעון. עיניה אדומות, גדולות ובוהקות, נראה כאילו הן זוהרות באפלה ונראה כי היא רואה באפלה. בכל מקום יש לה לפחות שעון אחד.
לפחות.
*אופי: מעט לחוצה מידי, חכמה, שקדנית, מצחיקה, זהירה, מעט מתבודדת, אוהבת להכין שעונים ונלחצת יותר מידי כשאחד מהם לא עליה. אוהבת מאוד לצחוק עם אחרים, אך יש זמנים (ראית מה עשיתי שם? אה? אה? אה???) שהיא אוהבת פשוט לשבת לבד, היא ושעוניה.
*רקע: כשהייתה בת שש, הוריה נלקחו ממנה. היא הלכה לישון, וכשקמה ראתה כי איש מוזר, העוטה כובע גרב עליו מצוייר שעון, אוחז בידו סכין מלא בדם. גופותיהם של הוריה נחו לרגליו. הוא צחק כשראה אותה, ואמר משפט אחד שנחקק בזכרונה – "זמנך עוד יגיע, אל פחד" – וקפץ מהחלון. את הפושע לא מצאו ונראה כאילו נעלם, אך היא עוד מחכה לנקמה. מאז, היא דואגת להסתכל בשעונים כל כמה דקות, כדיי להיות בטוחה שזמנה לא יגיע כל כך מהר.
מאפיינים מיוחדים: השעונים וחרדת הזמן שלה, כמובן.
פוביות: כרונופוביה
תחביבים: בניית שעונים.
צבע: שחור אדום וכסף.
חיה: המממ…
עטלף!!!
מותר שהיא תשלוט בזמן או משהו?
פליזי?
פליזי פליזי פליזי?
אי אי אי… אני לא יודעת כמה היא תתאים ריקי…
חיחי ^^
את לא חייבת לקבל :)
טדי אני כותבת את הדמות!!!
*שם: קונסטנס טינו. נולד לאמא רוסית ומכן שמו שמשמעותו "איתן". (כן. מתחשק לי כאלו שמות ^^). אני מציעה לך לבחור לו כינוי. אולי ככה יהיה יותר קל לכתוב את שמו.
*גיל: 15 אבל את יכולה לשנות. לפי בחירתך.
*מיקום: גר ברוסיה עד גיל 5 ואז עבר עם אמו לאזור בו מתרחש הסיפור.
*מראה: שיער שטני קצר ועיניים ירוקות בהירות. הוא לא ממש שרירי והוא טיפה גבוה מהממוצע (לא ממש ממש). העור שלו בהיר יחסית.
*אופי: הוא מהילדים שלא יודעים מה לעשות עם אנשים אחרים. הוא שתקן ונורא מובך ליד אנשים אחרים. קשה לו להכיר אנשים חדשים ויש לו חבר אחד ויחיד באקדמיה. הוא נהנה מפעילות גופנית ומרגיש מוזר שמסתכלים עליו גם במשהו שהוא טוב. אם אנשים אחרים יתחילו לדבר אליו הוא ישפיל וימלמל משהו, גם אם זה דבר טוב. הוא תמיד ינסה להשתלב ו-"להיעלם" למרות שההתנהגות הזאת רק מושכת אליו תשומת לב. הוא מתגעגע לאביו ורוצה לראות אותו שוב (ושונא אותו ביחד עם זה) ושונא את אמו.
*מומחיות: הוא יכול לקרוא את הרגשות של אחרים במבט אחד. הוא יכול להבין מה הם חושבים ולדעת אם הם משקרים. בנוסף, יש לו זיכרון צילומי טוב במיוחד והוא מעולה בקרטוגרפיה בגלל הזיכרון הזה.
*רקע: נולד למשפחה מאושרת ברוסיה שאהבה אותו מאוד. הם גרו בבית קטן מאוד אבל תמיד היה מאושר עם משפחתו וחופשי. תמיד מבטיהם של הוריו היו עייפים והדבק עליהם פרצוף שמח ומזויף. לקראת יום הולדתו ה-13 הוריו התחילו לריב על דברים שלא הבין בכלל. כל פעם ששאל אם הכל בסדר הם צעקו עליו שיכנס לחדרו והוא ברח לחדרו בדמעות ואז בכל ערב אמו באה אליו וניסתה לעודד אותו.
ביום הולדתו ה-13 קונסטנס יצא מחדרו ורץ באושר לחדר של הוריו בזמן שהוא צועק "יום הולדת!!". כשהוא הגיע לחדרם הוא ראה את אמו יושבת על המיטה ובוכה. החיוך ישר נמחק מפניו והתקרב אליה בזמן ששאל מה קרה. כהרגלה, היא הניחה חיוך על הפרצוף ואמרה שהכל בסדר אך הפעם נשברה וסיפרה לו שאביהם עזב אותם. היא החזיקה פיסת נייר בידה ואמרה לו שהוא כתב להם מכתב פרידה אך לא נתנה לקונסטנס לקרוא. הדבר היחיד שאמרה לו היינו שאביה עבר לאמריקה (או המקום שמתרחש בו הסיפור). מאז אותו יום קונסטנס הפך לילד שתקן ועצוב. הוא כבר לא המשיך לשמוח כמו ששמח עם אביו. הכל השתנה.
לאחר כשנה שהוא ואמו חיו בשתיקה היא הודיעה לו שהם עוברים בית לאמריקה כדי לקבל עבודה חדשה ושהמצב הכלכלי שלהם ישתפר. קונסטנס ידע שהיא רוצה למצוא את אביו אך לא יכל להתנגד לה. כשהם עברו אמו התחתנה עם איש עשיר במיוחד שקונסטנס לא סבל וגם האיש (ששמו ביל) לא סבל אותו והוא גם לא היה בטוח שאמו אהבה את ביל. הוא היה בטוח שהיא רוצה את הכסף שלו כי ידע שהיא עדיין אוהבת את אביו. במשך התקופה שהם חיו באותו בית באמריקה (עם ביל בערך חודש) ביל רצה להעיף אותו מביתו וכל פעם אמו הצליחה לשכנע את ביל שהוא בסדר, אך ביום אחד שקונסטנס התעורר באמצע הלילה וירד לשתות מים הוא ראה את אמו ליד דלת הכניסה סוגרת אותה. הוא שאל אותה מה היא עשתה והיא התחילה לגמגם בבושה ובכישלון. לקונסטנס נמאס והוא התחיל לצעוק עליה שהיא רק רוצה את אבא והיא מנצלת את ביל ושרק בגללה הוא נמצא כאן. אמו שכעסה עליו מאוד (על כך שגילה הכל) סטרה לו וצעקה עליו לעוף לחדרו.
למחרת קונסטנס עלה על האוטובוס לאקדמיה.
*מאפיינים מיוחדים:
פוביות: זנופוביה (פחד מזרים)
תחביבים: אוהב טבע ולטייל. אוהב להיות לבד או עם החברה הכי טוב שלו כדי לא להרגיש מובך. אוהב מפות ולהביט בהם. רוצה לטייל בעולם שיהיה גדול.
צבע: ירוק
יסודות: בחירה שלך ^^
אני מקווה שהוא טוב ושאת תקבלי אותו.. :)