ארבעה נגד יער פרק 1

שמש החלה לזרוח. קייט, קני, דיינור, ואנגי כבר גררו רגליים. הכביש היה ריק לגמריי, חוץ מדיינור שהלך במרכזו. הוא גרר את תיק הגב הגדול שלו, שאליו חובר שק השינה, ושיערו הבלונדיני הארוך השתלשל על מצחו.
"דֲיִנִי, זה מסוכן ללכת ככה." אמרה אנגי, שלבשה מעיל סגול ומסנס שחור.
"הופה," קרא קני, "החנונית בסגול התעוררה…"
"אני רואה שעברתם לשמות חיבה…" הוסיפה קייט.
"תסתמו שניכם," צעק דיינור והתקרב לשול השמאלי של הכביש, לצד כולם.
דממה מביכה נוצרה. מצדו השמאלי של הכביש צמחו עצים גבוהים.
"תגידו," שאלה אנגי והביטה במבט מגורה לעבר עץ תפוזים קטן, "אנחנו כבר בטריטורייה הכישופית?"
דיינור וקני נשפכו מצחוק.
"אין דבר כזה כישופים, את בעצמך הקרא לנו את זה לפני חודש." הסבירה קייט.
"לא," מחתה אנגי, "אין דבר כזה קסמים, בנוגע לכישוף לא אמרתי מילה."
"ויש הבדל בניהם?" שאל קני, מתאמץ לעצור את צחוקו המופרע.
"כן, יש," אמרה אנגי.
"לא, אין," אמרה קייט, "תראי, אני אוכיח לך."
היא נגשה אל עץ התפוז, קלפה את קליפתו ונגסה בתפוז.
"רואה? לא קרה לי כלום. שום דבר."
"זה לא קורה מיד," אמרה אנגי, "תרקי את זה מהר!"
עיניה הכחולות כשמיים נראו מודאגות מאוד, בהשוואה לעיניים החומות של קייט, שנראו רגועות מאוד.
"לא בא לי." מלמלה קייט בפה מלא.
"לא!" צרחה אנגי בזמן שעקבה אחר הגוש בגרונה של קייט צונח מטה.
"את תראי שלא יקרה לי דבר." אמרה קייט.
בינתיים, קני התגנב אל אנגי ושלף את משקפיה.
"אל תעשי את זה!" אמר בקול לגלגני, תוך חקוי של אנגי, כשהרכיב את משקפיה.
"תעזוב אותה!" צעק דיינור תוך הפלתו של קני לרצפה. הוא לקח את משקפיה של אנגי מידיו ונתן אותם לה.
"תודה," מלמלה אנגי והסמיקה.
"דיינור, מה יש לך?!" צעקה עליו קייט, "אתה נעשה כל כך עצבני! הוא כולה צחק טיפה! וזה עוד החבר הכי טוב שלך!"
דיינור היה נבוך. גם אנגי.
———————- —————— ———————– ——————-