אתגר כתיבה

שאלום כולם!!(:
הסיפור שלי נכתב גם בישראבלוג, אז אחת מהבלוגריות נתנה אתגרי כתיבה.
אתגר אחד זה לכתוב קטע על מפורסמים והאתגר השני זה לבחור תמונה מבין התמונות שהיא נתנה ולתאר אותה כסיפור, החלטתי לשלב בין שניהם לקטע כתיבה אחד.
אני מקווה שתאהבו(:

"מעולה! כל הכבוד תותחית! יצא שיר מדהים, עוד שבוע ותהיי במצעד בין המקומות הראשונים!" קלרה נכנסה בהתרגשות לאולפן ההקלטות כשהנחתי את האוזניות השחורות והגדולות במקומן.
חיוך עייף כיסה את פניי, אני רק רוצה לחזור הביתה, לקוקי מאנסטר המתוק שלי, להתכרבל איתו בתוך הפוך החם והגדול, עם כוס שוקו חם ולקרוא ספר טוב כשברקע טיפות הגשם שמכות על החלון שלי.
"עבודה טובה חברה, נתראה מחר" חייכתי ללהקה שפירקו את הציוד והתכוננו ללכת לבתיהם.
הבטתי על ג'וני שחייך את החיוך הלבן והמדהים שלו, הגומה בלחי ימין שלו בלטה והשפתיים שלו… אח השפתיים שלו…
כשקלט את מבטי הוא חייך אליי חיוך מבריק, נופפתי לו לשלום במבוכה והסתובבתי אל קלרה.
היא כמעט התפוצצה מצחוק כשראתה את הסומק בלחיי.
"אין, את משהו מדהים, לכי לדבר איתו כבר. מה עובר עלייך ברנדה? את סטארית! את מנפנפת את כל הגברים שמתחילים איתך, אז קשה לך לומר מילה לגיטריסט?" היא סימנה עם ראשה עליו.
"זה לא משנה, עזבי. סיימנו פה? בואי נקנה קפה, אני כל כך זקוקה לזה עכשיו." התחמקתי מהנושא הזה.
"מתוקה, מחר יש לך תור לקוסמטיקאית בבוקר לקראת ההופעה, אז נא לא לאחר בבקשה ותודה" קלרה לא אמרה עוד מילה על הנושא ועדכנה אותי בדרכנו למכונת הקפה, בדרכנו החוצה קלרה המשיכה לדבר על כל סדר היום למחר.
כשיצאנו מדלת הכניסה הגדולה גשם זלעפות שטף את כל הכבישים.
הנהג חיכה לנו עם מטרייה שחורה וגדולה וליווה אותנו עד דלת המכונית.
המזגן חימם את המכונית ובידד אותנו מהקור המקפיא בחוץ.
אני אוהבת חורף, זאת תחושה של ניקיון, שקט, גשם ששוטף הכול, כובעי צמר מחממים, אני אוהבת שקר לי.
עליתי בזריזות לדירה שלי שנמצאת בקומה השנייה,קוקי מאנסטר קיבל אותי בנביחות וליקוקים, מחכה לטיול שלו.
לקחתי את המטרייה שלי ואת הרצועה של קוקי חיברתי אותה אליו וירדנו לסיבוב קצר בגשם.
מדי פעם עברו כמה אנשים שזיהו אותי ורצו חתימה או תמונה, זה החלק היחידי שאני אוהבת במקצוע, אבל גם לא אוהבת.
אנשים אוהבים אותי, זה כיף, אבל בגלל שאני מפורסמת, לא בגלל מי שאני.
אנשים שלא הייתי קרובה אליהם משתמשים בי בשביל המוניטין שלהם, שידעו כולם שהם היו "חברים" של ברנדה לי, זה צבוע, ודוחה.
אבל למדתי לשים את זה בצד, ולהראות לאנשים שחשבו שלא אצליח שכן הצלחתי, שהגעתי לפסגה וניצחתי.
כשחזרתי לביתי שחררתי את קוקי שרץ להתרפק מול האח החמימה שנתנה תחושת מרגוע.
נכנסתי לאמבטיה שמילאתי במים חמים ונכנסתי פשוט לשטח ההוא, שנקרא שלווה ורוגע.
באי רצון מוחלט הצטרכתי להיפרד להלילה מהמים החמים ולבשתי את הפיג'מה הפרוותית והחמה שלי.
התיישבתי על הספה מכורבלת בתוך שמיכת הפוך שלי ועם כוס שוקו חם ומהביל בין ידיי, קוקי ישב לידי ושמתי MTV , השיר שלי הופיע. נו באמת.
כיביתי באנחה כבדה את הטלוויזיה ונשבתי בקסמו של הספר האחרון של הארי פוטר.
כשהצוואר כבר התחיל לכאוב שמתי לב שעברו שעתיים של קריאה, אין ספק שנשאבתי לתוכו.
קוקי כבר נרדם וישן כמו תינוק מול האח.
דפיקות דלת חלושות נשמעו, ליבי החל לפעום במהירות, הוא בא? זה הוא?
כשראיתי את ג'וני דרך העינית ליבי הכפיל את פעימותיו וידי, שנחה על ידית הדלת על מנת לפתוח אותה, רעדה בצורה בולטת.
נשמתי עמוק ופתחתי לג'וני את הדלת בחיוך רחב.
ג'וני נכנס בחיוך ונשכתי את שפתיי, הוא היה כזה סקסי.
הוא נעל אחריו את הדלת, הוא הרים אותי וכרכתי את רגליי סביב מותניו.
התנפלנו אחד על השנייה בנשיקה כזאת, כזאת מלאת תשוקה.
נכנסנו לחדר החשוך, נשכבנו מתחת לשמיכה,
והלילה הזה… היה מלא באהבה.