גורל- פרק 3
-כעבור שעתיים-
"נו, איפה ליילה? אולי היא הלכה לאיבוד?" שאל ברוק. קן אמר: "אנחנו יכולים לטפס.." ברוק אמר: "רעיון טוב! בואו נטפס על העץ הגבוה הזה." ביל אמר: "אני חושב שאני אבוא אתכם, אולי החתיכה הזאת תחשוב שאני גיבור." "תעמוד בתור, ביל, אני חושב שמישהו אחר מחבב אותה." אמר קן וגלגל עיניים. הם התחילו לטפס, אחד אחרי השני. מלודי אמרה: "זה ממש, אבל ממש לא רעיון טוב. אתם יכולים להחליק, או שתהיו כבדים מדי לענף. ביל עצר רגע את הטיפוס, ואמר בציניות: "את רומזת שאנחנו שמנים?" "לא, ממש לא…" אמרה מלודי. הם שמעו רעש של קרע, ופתאום… "איייייייייי!" צרחת כאב נשמעה. אמנדה אמרה: "זה נשמע כמו ליילה!" כולם קמו, ביל, ברוק וקן היו על הרצפה, ליילה מתחתיהם. "תקומו ממנה!" צרחה אמנדה. היא דחפה את ביל, ברוק וקן, ועזרה לאחותה לקום. "ידעתי שזה רעיון לא טוב." אמרה מלודי. ליילה אמרה: "וואו. תודה על הדאגה. בכל מקרה, זאת דסטיני, אנחנו נוכל להישאר כאן…" דרק שאל פתאום: "איפה כריסטופר ומיקה?" אייבי הסתכלה סביב… "תראו.." היא הצביעה עליהם. הם היו קרובים כל כך, הם דיברו זה עם זה. היא צחקה פתאום. "כריסטופר!" צעקה אמנדה. כריסטופר הסתכל עליהם, ואמר למיקה: "בואי נלך." הם התקרבו אל כולם. דסטיני אמרה: "תעקבו אחריי…" היא אמרה את זה בשקט. הם עברו על גשר, ואז נשמעה חצוצרה. "תרדו מתחת לגשר! מהר!" אמרה דסטיני. כולם אחזו במוטות, ירדו בסולם שהיה שם והתחבאו מתחת לגשר, דסטיני נשארה מעליו. נשמעו סוסים, ואז.. "איפה אביך?" שאל קול אישה. דסטיני אמרה: "ה-הוא הלך לעבוד במטבח כדי להכין לך את הלחם שלו…" "נפלא. כשתגיעי הביתה תשלחי את אמך אליי." אמר אותו קול האישה. הסוסים המשיכו לדהור. כשהמלכה נעלמה, דסטיני אמרה בלחש: "אתם יכולים לעלות." כולם טיפסו חזרה. זואי שאלה: "מי זאת הייתה?" דסטיני ענתה: "המלכה… בואו נמהר." כולם הביטו זה בזו. פתאום הם ראו בית. דסטיני נכנסה ראשונה. היא אמרה: "אמא… המלכה מחפשת אותך." אמה של דסטיני נבהלה, ויצאה במהירות מהדלת. נערה בת 18 הגיעה לסלון, וראתה את כל האורחים. "דסט, מי אלה?" היא שאלה. דסטיני אמרה: "סטף.. אלה אנשים ש…. הם באו לכאן באוטובוסים מרוסקים ו…" "דסט.. את משוגעת. להביא אאוטסיידרים לפה? את יודעת מה המלכה חושבת על אאוטסיידרים. הבאת צרות הביתה!" אמרה הנערה. דסטיני אמרה: "סטפני, א… אני יודעת, אבל אולי הם יצילו אותנו!" סטפני אמרה: "טוב… אני צריכה.. ללכת." סטפני יצאה מהבית. דסטיני סגרה את הדלת אחרי שכולם נכנסו. דסטיני אמרה: "טוב… זה מה שיהיה. הבנות יהיו בעליית הגג, הבנים יהיו במרתף. עכשיו לכו מהר, אתם צריכים להחליף, אם ייראו את הבגדים השונים שלכם יידעו מי אתם."
-כעבור עשר דקות-
"אתן חמודות ככה." אמר כריסטופר. "תודה. גם אתם לא רעים." אמרה אילנה. כולם נראו כמו פיות ופיים [ככה כותבים פיה זכר או לא? חח] והתאימו. "סטף, תסתכלי!" אמרה דסטיני. סטפני נכנסה הביתה באותו רגע. סטפני אמרה: "אלה הבגדים שלי.. של שנה שעברה ולפני שנתיים.." דסטיני חייכה. "טוב, אבל אין סיכוי שאני מבשלת לכולם." אמרה סטפני. דסטיני אמרה: "אני אעזור לך." "יופי." אמרה סטפני. סדריק שאל: "אז.. יש לכם כאן בית ספר או… מה?" "ממתי אכפת לך מבית ספר?" שאלה ליילה. סדריק ענה: "לא אכפת לי. פשוט חייבים להמשיך את היריבות הזאת מתי שהוא.." מלודי קמה מהכיסא, ואמרה: "לא! אנחנו הגענו הנה כדי להתגבש, וזה מה שנעשה." "להזכירך, בגלל הטיול המגבש במרכאות הזה, אנחנו נתקענו באמצע שום מקום." אמר סדריק. דסטיני שאלה: "אתם לא יודעים איפה אתם?" סטפני אמרה: "אם לא, אתם נמצאים בכפר המכושף. זה הכפר שבו המלכה מתמקדת. מכאן היא שולטת בכל הארץ. אף אחד לא מצליח לעצור אותה… היא מרושעת." "סטף, אל תבהילי אותם. טוב כבר חצות.. אולי כדאי שכולנו נלך לישון." אמרה דסטיני. מיקה אמרה: "אני.. הולכת לשאוף אוויר." היא יצאה החוצה. אחרי כמה דקות, כריסטופר אמר: "אני הולך גם." הוא לקח שמיכת צמר ויצא אליה. "היי." הוא אמר. היא הביטה בו, ואמרה: "היי." "'אני רואה שמשהו מפריע לך." הוא אמר ונעמד לידה. היא אמרה: "אני מרחמת על כולם. נשלטים על ידי מלכה נוראית אחת.. ואנחנו. אם ניתפס.. לא נחזור הביתה. וגם עכשיו.. אני מתגעגעת." הוא אמר: "אל תדאגי… יהיה בסדר." הוא הרים את השמיכה מעל שניהם, וחיבק אותה. הם התחממו יחד.
תגובות (3)
דסטיני זה שם נחמד <:
והדמות שלי זו זואי
אני יודעת ^_^
[כאילו שהדמות שלך זאת זואי]
~סורי על התגובה המאוחרת~
תמשיכי ^^