ג'ינג'ית בהכחשה- פרק 2
ואז ראיתי את כריסטופר, הידיד הכי טוב שלי, רצתי עליו כמו משוגעת וקפצתי עליו התחבקנו חיבוק ארוך ואז הוא הוריד והלכנו ביחד לכיתה בדרך ראינו את קייט, היא עברה שם עם החבורת מעריצות שלה "איזה חסרות חיים" אמרתי לכריסטופר, הוא לקח אודם מהתיק שלי, שם אותו בצורה מוגזמת על שפתיו והתחיל לחקות את קייט בצורה דיי מרושעת. אחרי כמה דקות של צחוק בלתי נפסק נתתי לו מפית לנקות את האודם משפתיו.
נכנסנו לכיתה שם חיכתה לנו המורה להיסטוריה הפנים שלה היו די זעופים וניחשתי שנצטרך לבלות את ההפסקה שלנו בכיתה (וכמו שחשבתי העונש שלנו היה להישאר בכיתה בזמן ההפסקה). השיעור היה משעמם אבל באיזשהו שלב המורה בקשה ממני להקריא קטע בספר וזו הייתה בעיה כי לא ממש עקבתי אחרי הקריאה, אחרי שתיקה מביכה שאלתי אמרתי בקול חרשי, "איפה אנחנו"
המורה הזעיפה פנים ואמרה " גם מאחרת וגם לא עוקבת, שיא חדש נעומי" באותו רגע רציתי לחנוק אותה!
נעמדתי, קראתי את הקטע המטומטם ואז התיישבתי, מאותו רגע התחלתי לצייר את המורה נהרגת בתאונות מסתוריות… הרגשתי ממש כמו רוצחת. כל שאר השיעורים היו באותה מתכונת רק בנושאים שונים, בקיצור שיעמום אחד גדול!
בהפסה השנייה הלכתי לספסל הקבוע שבו אנחנו תמיד נפגשות אבל אף אחד מהחברות לא הייתה שם, חיפשתי אותן בכל הבניין ובסוף ההפסקה מצאתי אותן יושבות ליד דלת הכיתה נראות כאילו באבל שאלתי אותן מה קרה והן אמרו בקול קודר שהמופע של 1D התבטל, אי אפשר לתאר כמה הייתי שמחה (בלב) ליד חברותי האבלות לא הייתי צוהלת משמחה על כך שהופעה של להקת בנים מטומטמת נדחת. בסוף ההפסקה סיפרתי את הבשורות השמחות לכריסטופר והוא עשה כאילו הוא נרגש לשנייה ואחרי זה כל השיעור התרכז בספר שלו זאת אומרת, עוד שיעור משעמם בשביל נעומי.
סוף היום סוף סוף הגיעה היא עלתה על האוטובוס וחיכתה בקוצר רוח להגיע הביתה ואז…
להמשיך?????????????
תגובות (1)
עלעעחןכןעןאלגצכל תמשיכי מהר !
סיפור מדהים!