ג'יני ובן פרק 3

התעוררתי בבוקר בשעה שבע אבל לא בגלל השעון המעורר אלא בגלל קול הודעה שהגיע מהפלאפון שלי. התחלתי לקרוא והיה בה כתוב "היי ג'יין, רוצה טרמפ לבית ספר בשבע וחצי? אני אחכה לך למטה, אוהב בן :)" חייכתי וסימסתי חזרה "בטח, תודה! 3>"

התלבשתי מהר צחצחתי שיניים סירקתי שיער וכל מה שנשאר לי זה לאכול משהו ולחכות לבן שיודיע לי שהוא מחכה לי. "בוקר טוב מותק" אמר אבא שלי ונתן לי נשיקה על הראש בזמן שהתיישבתי, "היי אבא אני קצת ממהרת אני אוכל בננה ואצא בסדר?" כולם הסתכלו עליי לרגע ופתאום אמא שלי אמרה "רק בננה?" "כן אמא" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת, "רק בננה" קרצתי ואמרתי לכולם שלום. בדיוק כשיצאתי ראיתי את בן במכונית אדומה עם גג פתוח. ירדתי אליו. "וואו, איזו מכונית מדהימה!" אמרתי בהתלהבות. "בואי שבי" הוא צחק עם חיוך שחשף שיניים לבנות ומשלמות.
היינו בדרך לבית ספר, הנסיעה לא הייתה ארוכה, עשר דקות אבל היא הייתה מדהימה. הרגשתי כמו תיכוניסטית מהסרטים. כשחנינו בחנייה של בית הספר קפצתי מהאוטו ואמרתי לו "אולי יהיה לנו איזה שיעור ביחד, או שניפגש בהפסקות" התנשקנו ופתאום אווה, זואי ולילי הגיחו משום מקום.
"איזה בחור תפסת לך" אמרה זואי בין כל הצחקוקים של שלושתן. זואי תמיד הייתה חצופה והצחיקה את כולן. הסמקתי, אני שונאת שעושים לי את זה, שגורמים לי להיות במרכז השיחה, 'הנושא הכי חם'… "או אם ג'י אתם כאלה מתוקים!!!!!" אמרה אווה בהתלהבות יתר. בן צחק, צחקתי איתו כדי לא להראות להן שזה מפריע לי.. "דיי בנות אנחנו מפדחות אותה, היא תספר לנו הכל בדרך לכיתה, נכון ג'יני?" קרצה אליי לילי. "כנראה שאין לי ברירה" אמרתי בצחוק, נפרדתי מבן, ושוב כשהתנשקנו הן צחקקו ואז בן אמר להן "להתראות לכן גבירותיי, אני מניח שנתראה בארוחת הצהריים." וקרץ.

בדרך לכיתה הן הציפו אותי בשאלות והערות כמו "איך הכרתם?" "הוא כזה מתוק" "וואו אני חייבת להשיג לי אחד כזה" "יווו איך אני מקנאה בך!" לא יכולתי להתרכז אז אמרתי "אוקיי אוקיי אני אספר לכן הכל רק תשתקו" תוך כדי צחוק. "הכרנו בחופש, כשהלכתי לים" אווה התחילה לומר משהו אבל כבר ידעתי מה היא תרצה לשאול, למה לא סיפרתי להן כבר אז, בגלל זה פשוט המשכתי "לא סיפרתי לכן כי לא חשבתי שיצא מזה משהו, רק אתמול נהינו חברים כי נפגשנו אצל אווה במסיבה.." פתאום לילי הפסיקה אותי "מסיבה, אצל אווה? למה אני לא הוזמנתי?" "טוב אחר כך" אמרה אווה בנימה נחרצת וקצת מחשידה.
המשכתי "הוא מקסים ומדהים אבל אני צריכה עוד להכיר אותו, אז עוד איזה שבוע שבועיים יהיו יותר פרטים, מרוצות ומאשרות?" "תראי" פתחה זואי בנימה מכובדת וכולנו צחקנו "סתם אנחנו הכי שמחות בשבילך" היא המשיכה.

היום נגמר, חיכיתי שכל החברות שלי ילכו הביתה ורק אז יצאתי לחניה, לא היה לי כוח לכל הרכילות והשיחות שלהן. "חיכיתי לך" אמר בן בנימה מתוקה וחיבק אותי מאחור. "מה את אומרת על דייט היום או מחר? שנכיר קצת יותר טוב?" הוא נישק אותי בלחי "בטח!" אמרתי בהתלהבות יתרה וניסיתי לרסן את עצמי מיד, השתעלתי קצת ואמרתי "זאת אומרת כן, ברור", הוא ישר חייך ואמר "מעולה אז מה את אומרת על מחר בשבע בערב?" "אמ.. כן בסדר." אמרתי וניסיתי להראות הכי לא מתלהבת שאפשר, כמובן שנכשלתי בזה. הוא נישק אותי ושאל אם אני צריכה טרמפ הביתה אבל אמרתי שזה בסדר ושאני הולכת לחברה.
הייתי ממש לחוצה שישר סימסתי בקבוצה עם כל החברות "בנות. דייט עם בן הגולש. מחר. עזרה. דחוף!!" אווה מיד כתבה "בואו אליי כולן, נעזור לה וגם לי יש הודעה ;) 3>".

הגעתי לאווה, כולן היו שם חוץ מלילי, ממש מוזר אני חושבת שמשהו קרה בניהן..
"הנה את!! סוף סוף! שיואו" אמרה אווה בקול המתנשא שלה. "קודם כל ההודעה שלי זה יהיה קצר, שבי ג'יני." התיישבתי ליד בת'אני ושאלתי איפה לילי "מה?! את לא יודעת?!" בת'אני אמרה בנימה מופתעת, "אני אסביר לך אחר כך, את לא מבינה.." אווה נתנה לנו מבט מאיים והמשיכה "טוב אז זה הולך להיות מושלם.. עוד מעט יש לי יום הולדת, כפי שאתן יודעות ואני הולכת לעשות מסיבה ענקית!!!" כולן שמחו וגם אני חייכתי ושמחתי אבל אני ממש שונאת כאלה אירועים, כל הגועל והצביעות יוצאת בהם. "טוב עכשיו לעניין אחר, לעזור לג'יני עם הדייט! אז כולן הביאו לך אופציות ללבוש ואת תבחרי" אמרה אווה בקול חגיגי. פתאום בת'אני משכה אותי לצד. "אוקיי אני אגיד לך מהר מה קרה בין אווה ללילי. לילי פגשה איזה בחור בקיץ, חתיך כזה וחמוד ממש. אווה התחילה לקנא בקיצור דברים נהיו מכוערים והחברות שלהם ממש התפוצצה בסוף הלימודים אתמול. זה היה נורא." הייתי מאוד מופתעת ואמרתי מבלי לחשוב "לילי המסכנה, כשאווה בריב היא מחסלת את ה'אויבות' שלה, אנחנו חייבות לדאוג שזה לא יקרה איתה!" "מסכימה" אמרה בת'אני. אווה ראתה שאנחנו מדברות בצד והיא ישר משכה אותנו לתוך ההמולה.
בסוף המפגש אצל אווה בלית ברירה לקחתי איזו שמלה מצועצעת של זואי, שנראתה הכי נורמלי מכל הבגדים שהבנות הביאו וגם למדתי איך הן היו מתנהגות בדייט, מה שאומר שאני אעשה הכל הפוך מהן.. אז כן, אפשר להגיד שהפגישה ממש עזרה לי.
חשבתי שבמקום לחזור הביתה אני אבלה קצת עם לילי, הרי היא בקבוצה והיא לא באה, היא בטח ממש פגועה. סימסתי לה "היי ליל D: אני בדרך אלייך" אחרי שנייה הגיע אסמס ממנה "מחכה לך :)"

הגעתי אליה ונעמדתי ליד הכניסה המפוארת, זה היה מוזר. לא הייתי אצלה בבית בערך מכיתה ו'. פשוט בכיתה ו' היא התחילה ממש לפרוח חברתית, להיפגש אצל מלא אנשים אחרים, ללכת להמון מסיבות, היא מאוד אהובה אצלנו. בגלל זה היינו נפגשות מאז רק במפגשים של החבורה, מצחיק.. הבית שלה ממש לא השתנה.
עליתי אליה לחדר והיא ישבה שם עם המחשב על המיטה.גם החדר שלה לא ממש השתנה,הוא רק טיפה.. התבגר. "היי ג'יני, ממש תודה שבאת, אני מצטערת שלא הגעתי פשוט ביני לבין אווה.. קרה משהו.." היא חייכה חיוך מתנצל. לא עניתי, חיכיתי שהיא תספר לי. ניסיתי לשנות את הנושא "וואו לא הייתי כאן מכיתה ו'!" חייכתי. "וואו המון זמן, כמה? חמש-שש שנים?" "כן משהו כזה". צחקקנו התיישבנו על המיטה שלה, היא התחילה לספר לי הכל, כל מה שקרה בינה ובין אווה, פתאום הבנתי שזה לא רק מה שבת'אני סיפרה לי היום אלא זה התחיל עוד בסוף השנה שעברה. אווה עשתה ללילי המון קטעים כאלה כבר מסוף שנה שעברה.מדהים כמה האווה הזו שונה עם כל אחד ואחת. זה אפילו קצת מרתיע.

הביקור אצל לילי היה מוזר. הוא היה גם מעייף, גם מפתיע וגם מלא בנוסטלגיה. כל מה שרציתי זה לחזור הביתה, להתיישב בספה ולראות טלוויזיה אבל אז הגיע אליי האסמס "יש מצב נפגש גם היום? :) 3>" והוא היה מבן.