lizza.nort
פרק מעבר! קצר להחריד, אבל נשרוד. אני במחסום כתיבה אז זה הכי טוב שיצא ממני עכשיו.

גינת הצללים, פרק 11-זה בסדר, אני אעזור

lizza.nort 23/05/2014 912 צפיות 11 תגובות
פרק מעבר! קצר להחריד, אבל נשרוד. אני במחסום כתיבה אז זה הכי טוב שיצא ממני עכשיו.

"למה עשיתי את זה, הא?" שאלה אנני את הבובות בחדרה. "למה התחברתי איתם?"
הבובות נעצו בה מבט תוהה.
"לא! אני לא יודעת! זאת הסיבה שאני שואלת אתכם!" היא קראה וקמה. "כלומר, אכפת להם באמת? או שהם מנצלים אותי? ואם הוא באמת היה עושה את זה? למה התחברתי עם אנשים?!" דמעות כבר עמדו בעיניה.
"יהיה בסדר" היא שמעה קול בראשה. "אל תתדאגי, ילדתי היקרה"
היא לקחה את אחד הבובות וחיבקה אותה בחוזקה.

אוליבר נרדם באוטובוס בדרכו הביתה.
ואז בבית, הוא נרדם על הספה כשניסה להכין שיעורים.
"אתה חולה?" שאל ג'ייק בדאגה אחרי שהעיר אותו. "אתה עייף. אולי יש לך מחלת הנשיקה?"
"אני בסדר" מלמל אוליבר בתשובה ושפשף את עיניו. "באמת, אני לא חול, סתם עייף. אבל תודה שהערת אותי, אני אלך לחדר"
"להכין לך תה?" שאל ג'ייק בטון מודאג ומסכן אל עבר גבו של אוליבר.
"אני בסדר ג'ייק, אם אני ארצה תה אני אכין לבד"
אבל בחדרו, אוליבר לא נח. הוא ניסה את השלב הבא של כוחותיו החדשים, הקול שבראשו מעודד אותו להמשיך "זאת מטרה טובה," הוא אמר "אתה עוזר למלאכים," הוא אמר. "אתה עוזר לעצמך…"
זה נתן לאוליבר את הכוח להמשיך ולנסות את כוחותיו, עד שלאחר כמה שעות הוא איבד הכרה, דלתו נעולה והתריסים מוגפים בחדרו.
"תן לי להיכנס" אמר הקול, גם לאחר שאיבד הכרה. "אני אעזור לך, תן לי להיכנס"
"עוד לא"


תגובות (11)

אבל עלית על דרך המלך, הבובות חזרו למשחק וגילינו שלאוליבר יש כוחות באמת ו…
אין לנו מוסג מה זה הקול הזה ואם אנני שומעת את אותו הקול.
בקיצור-ממש יפה ומחכה להמשך.

23/05/2014 08:37

    תודה רבה~ סליחה אם זה יקח הרבה זמן~~~

    23/05/2014 12:12

    אל חשש, את לפחות עקבית.
    אני אוהבת להתחיל אבל להמשיך…

    23/05/2014 14:41

למה כל-כך קצר?
יש! כוחות מיסתוריים :-)
*דרך אגב גם אני מוצא אצלך כמה מקומות פיסוק לא נכונים*
*לא נעלבתי בכלל*
*נהנה בננה*

16/06/2014 01:49

    אז למה אתה לא אומר לי עליהם כלום? אני אמורה להשתפר ממשהו.

    16/06/2014 01:54

    חחח סבבה.
    את לפעמים לא שמה נקודות בסוף משפט של ציטוט כשמישהו מדבר.

    16/06/2014 02:02

    התחלתי לעשות את זה בפרק חמש עשרה ובכל קטע קצת שפרסמתי אחרי פרק 14. :P

    16/06/2014 02:04

אהבתי את הפסקה השנייה זה כתוב מאוד טוב ומותח
עכשיו ביקורת: עם הראשונה יש לי קצת בעיה. נהגת לשים רגעי כנות כאלה המון בהתחלה של הפרקים ועכשיו פחות. אני מכירה את זה גם אני עשיתי את זה הרבה אבל זו טעות. בעיניי כל פעם שרוצים להביע משהו כזה צריך לעשות את זה בדרכים עדינות מרומזות ועקיפות, אחרת זה כאילו מאכילים אותך בכפית. רמזים מסקרנים ומשגעים את המוח וזה עדיף. אני יודעת שקשה להתאפק אבל תחשבי על מה מי שקורא את זה מרגיש, זה כמו לכתוב משפט ואז מיד אחר כך לנתח אותו בלי להשאיר מקום לתהות בעיניי.

22/09/2014 21:43

    לא יודעת, אני חושבת שזה קצת יוצר סקרנות, מהבחינה של מה הקולות שהיא שומעת והכל…
    בכל אופן אני אקח את זה לפעמים הבאות, תודה רבה ^^

    22/09/2014 21:46

אהההההה אומייגד הייתי בטוחה שהיא מדמיינת תשובה XD כי היא מדברת איתן בשיא הכנות אז חשבתי שזו שיחה עצמית כזו. אם לבובות יש אופי ברור אז לדעתי צריך לעשו שהדיאלוג איתן יהיה בהתאם לאופי החוצפן\ המנומס\ הלוחץ\ הרגיש…. ככה תהיה יותר הרגשה שהיא מדברת עם מישהו ולא עם עצמה

22/09/2014 22:01

    לא יודעת, הבובות לא דיברו מספיק *המשפט הזה הגיוני לגמרי* *NOOOOOO*

    22/09/2014 22:19
סיפורים נוספים שיעניינו אותך