גם וגם (פרק 1)

מת'יו ישב בפינת החדר, כשראשו מופנה לכיוון המראה. ידיו אחזו בראשו בחוזקה וכשהוא לאט לאט הרים את מבטו, הוא ראה את שבילי המים המלוחים על פניו. הוא לא ידע כמה זמן הוא בכה. הוא ראה את שיערו הבלונדיני הנפול, ביחד עם מצב רוחו, המוזנח. הוא לא ידע כמה זמן הוא לא טיפל בו. פעם, מדי יום, כשעוד איימי הייתה חברה שלו, הוא היה מטפח אותו. עכשיו, שגילה שהוא אוהב גם בנים, לא הבין בשביל מה. "החיים גדולים עליי", הוא לחש "אף אחד לא מתאים לי. הלוואי שהייתי מת". הוא קם והרגיש את אירועי הלילה הקודם חוזרים לחיים. הכל בעצם התחיל מאתמול.
"אני לא יודע," סיננתי בלחש לטלפון, "אני עדיין מפורק מהפרידה מאיימי" הודיתי. שמעתי את ליאו נאנח. "אני לא יודע מה עובר עלייך" הוא אמר "אבל אתה חייב לבוא למועדון היום. אני אבוא לאסוף אותך בשמונה", וניתק.
כשיצאתי מהבית, ראיתי את המכונית של ליאו חונה בחריקת בלמים. במכונית הייתה גם חברה שלו, אליזבת', ועוד בחורה שהוא כנראה סידר בשבילי. "היי מת'יו," אמרה הבחורה בקול מושך. "היי, בובה", אמרתי וכרכתי את ידי עלייה. לפני שחשבתי, התחלנו להתנשק, וגיחכתי מעצם המחשבה שאני אפילו לא יודע את השם שלה.