ג'מילים- פאנפיק בנושא אליפים- פרק 3
פרק 3:
אהוד נכנס למשרד של חנה. "שלום ליו"ר מועצת התלמידים החדש!" אמרה חנה. "מה אפשר לעשות בשבילך?"
"חנה," אמר אהוד פתאום בטון תקיף. "מה הוא עשה אצלך במשרד?"
"זה בסדר, אהוד, הוא לא ניסה לחתור תחתיך!" הרגיעה חנה. "הוא רצה לדעת את פשר החלטתי. אמרתי לו שאתה אחראי יותר מהדלידים מתקופתם, ובגלל זה אתה היו"ר החדש".
"נהדר…" נאנח אהוד. "כי אני מכיר את הבחור, חנה. הוא אוהב כוח! ואני מקווה שהוא לא יעשה שום דבר נגדי בגלל זה".
רוני הלך לכיוון המועדון. רק הדס ואילנה היו שם. הוא נכנס לשם והתיישב. "נו," שאלה אילנה. "מה היא אמרה?"
"שזאת החלטה שלה ואי אפשר לשנות את זה." אמר רוני. "אבל זה בסדר. אני עדיין יודע מה אני אעשה במקום".
"תגידו," אמרה הדס לפתע. "נראה לכם ששמוליק יצא זכאי במשפט?". אילנה ורוני התחילו לגמגם למשמע השאלה.
לפתע כל השאר נכנסו.
"עדן רוצה לדבר איתנו!" אמר דוידי כשהתיישב ליד שירי. עוד מבט עצוב של ברמן.
"שלום לשכבת הג'מילים!" אמרה עדן כשנכנסה. היא נראתה נמרצת מתמיד. "אני מקווה שהולכת להיות לנו שנה נפלאה. אתם יודעים, עכשיו גם אני קצת יותר מנוסה פה".
"על מה רצית לדבר איתנו?" שאלה אילנה.
"טוב, אז כמו שכבר שמעתם, יש יו"ר מועצה חדש…" היא אמרה. כולם הסתכלו על רוני. "ולכן אתם צריכים לבחור נציג שכבתי שיכנס אל המועצה. מי מתנדב לבחירות?".
כולם שוב הסתכלו על רוני. הוא קם. "אני מוכן להיות הנציג!" הוא אמר.
"אוקי, רוני!" אמרה עדן. "עוד מישהו?".
"אני!" נשמע קול. זה היה שאולי. כמה ציחקקו. "מה קרה? גם לי מגיע להיות פעם אחת בתפקיד הזה. אני אוכל להיות אחלה של נציג!".
"טוב, קטנ… אה, שאולי," תיקנה עדן. "גם אתה נרשם. הבחירות יערכו בסוף השבוע הזה. מי עוד?".
שקט. ברמן נאנח וקם. "אני… אני…"
כולם, חוץ מדוידי, הסתכלו על ברמן בשוק. "אתה בטוח שזה לא יותר מדי ממסדי בשבילך?" אמר גדי.
"כן, אתה עוד יכול להפוך להיות קציצה!" התבדח מיכה.
"ברמן, ברצינות?" שאלה עדן. "אתה רוצה להתמודד?".
"כן. אני לא יכול לתת לממסד לנצח, למרות שהבחירות מכורות מראש!" אמר ברמן.
"טוב, אז שלושת המועמדים הם רוני, שאולי וברמן!" אמרה עדן. "אני מקווה שתיהנו, ושהטוב ביותר ינצח".
חלק מהתלמידים יצאו מהמועדון. שאולי היה עם קטי. "את תצביעי בשבילי, נכון?" הוא שאל אותה.
"בטח!" היא חייכה. "תגיד לי, למה ברמן החליט להתמודד?" היא שאלה.
"אני יודע?" שאולי אמר. "בטח בגלל השטויות האנרכיסטיות. הוא כזה… מפחד שהממסד יפגע בו אם הוא לא ישתתף…"
"אני מכירה את ברמן," היא אמרה. "ותמיד יש לו סיבה רצינית. מעניין אותי לדעת למה…"
"הוא גם ככה לא יבחר!" אמר שאולי. "כי אני איבחר!".
"כן, כן!" צחקה קטי.
"בוא'נה, אחי, שיחקת אותה!" אמר גדי לרוני במועדון. רק מיכה ואילנה היו איתם. "בתור נציג שכבתי, תקל עלינו קצת מהמבחנים!".
"הוא נציג, לא עובד במשרד החינוך!" אמרה אילנה. "הוא צריך לייצג אותנו, להשמיע את דעתנו…"
"כן, אני חושב שהוא די מבין בענייני נציגי ציבור, אילנה!" אמר מיכה. "הוא דומה להוא מהטלוויזיה… ההוא שמריץ את המדינה…"
"כולכם תתמכו בי?" שאל רוני. "זה חשוב לי. אני באמת רוצה לייצג את השכבה שלנו".
"בטח שנתמוך בך!" אמר מיכה. "רק אל תשכח מי שלח אותך ותעשה קצת שמח…"
"טוב, אני הולכת מפה…" אמרה אילנה ויצאה.
היא יצאה מהמועדון. לפתע היא נתקלה בדינר. "מה אתה עושה כאן?" היא שאלה.
"מפטרל!" ענה דינר. "מה, את לא שמחה לראות אותי?"
"הייתי שמחה לדעת מה התוכנית שלך השנה הזאת כדי לאמלל אותנו!" ענתה אילנה. "תכתוב לנו ג' על המצח?".
"לני, לני!" אמר דינר. "ככה את מכירה אותי?"
"כן!"
"נו, קדימה!" הוא אמר. "זה לא כאילו לא נהנית שנה שעברה…"
"אני מעדיפה לבלוע קיא," אמרה אילנה בעוקצנות. "מאשר לזכור את התקופה איתך שנה שעברה! דביל…" היא הלכה. דינר הסתכל.
הדס ושירי היו בחדר שלהן.
"ונראה לך שהוא מתגעגע אלי?" שאלה הדס. "שירי? שירי!" היא צעקה.
"מה?" שירי התעוררה פתאום. "לא… את יודעת, אני קצת מוטרדת מזה. מה שקרה שנה שעברה היה די באשמתי…"
"זה היה ברמן ששיחק בנשק!" אמרה הדס.
"אבל אני יריתי בו!" אמרה שירי. "אם אני לא הייתי מנסה לקחת ממנו את הנשק…"
"אז הוא היה יורה בעצמו!" אמרה הדס. "שירי, די עם זה. אני צריכה להיות מודאגת בגלל שמוליק. למזלך, החבר שלך עוד פה!".
"אם כבר מדברים," אמרה שירי. "ראית את ברמן, איך הוא התנדב היום? זה לא כמוהו. הוא לא אחד שמתנדב לכאלה דברים. הוא אחד שמתלונן על הממסד מבחוץ…"
"אולי הוא מנסה להרשים אותך!" אמרה הדס.
"להרשים אותי?" שאלה שירי. "למה הוא מנסה?"
"למה הוא מנסה, באמת?" שאלה הדס.
"נו, באמת!" התרגזה שירי. "הוא התגבר על זה כבר!".
"כן, ככה את חושבת…" צחקה הדס. שירי זרקה עליה כרית.
ברמן ודוידי היו בחדר שלהם.
"נו, אז אתה הולך על זה בסוף!" אמר דוידי בשמחה.
"זה סתם כדי להוכיח משהו…" אמר ברמן. "אני הרי לא אבחר, אתה יודע את זה!".
"מה זאת אומרת?" שאל דוידי.
"תראה, לבן-של יש כבר תומכים!" אמר ברמן. "יש לו מלא תומכים. הוא הכי מתאים לתפקיד. לא אני, אני אנרכיסט שלא נקלט בממסד. מי יצביע בשבילי? אפילו קטנצ'יק יקבל יותר קולות ממני…"
"אני אצביע בשבילך!" אמר דוידי.
"תודה, דוידי, אבל אני בכל זאת לא אנצח!" צחק ברמן. "זאת לא דמוקרטיה. יש לך שתי תשובות שגויות ואחת נכונה. הוא התשובה הנכונה!".
"אתה לא יכול לדעת, ברמן…" אמר דוידי. "לפעמים יש הפתעות בחיים".
שאולי וקטי ישבו בחדר של שאולי. גדי ומיכה עדיין היו במועדון. הם הכינו שלטים.
"אתה זוכר כמה כיף היה לנו שנה שעברה כשהכנו שלטים?" היא אמרה.
"אני צריך משהו שמתחרז עם שאולי!" הוא ענה.
"זה מאוד רומנטי…" אמרה קטי בטון נעלב.
"מאמי, אני אוהב אותך, אכפת לך לתת לי חרוז לשאולי?" שאולי אמר.
קטי צחקה. "אוקי, בסדר… שאולי…"
"אולי," הוא אמר. "אל תברחו לי, הצביעו שאולי!".
"זה נשמע נואש!" אמרה קטי. "אנשים יחשבו שאתה מתחנן!".
"את המקום תשמרו לי, תצביעו שאולי?" שאל.
"אני צריכה להגיד לך כמה זה נשמע נורא?" היא צחקה.
"אני לא רואה אותך מביאה רעיון!" שאולי אמר והמשיך לצבוע.
"… אל תגידו לא אמרו לי, המנצח הוא שאולי!" אמרה קטי.
שאולי הסתכל עליה. "את גדולה!" הוא אמר. "את גדולה! אני אוהב אותך!".
"אז עכשיו אתה זוכר כמה כיף היה לנו שנה שעברה כשהכנו שלטים…?"
"בטח!" אמר שאולי. הוא שוב נישק אותה.
"נו, אמרתי לך שכיף!" אמרה קטי.
"אוף, אני לא יכולה יותר!" אמרה שירי.
"מה קרה?" שאלה הדס.
"תשמעי, אילנה עם רוני!" אמרה שירי. "קטי עם קטנצ'יק. את חופרת לי על שמוליק, ואני סתם תקועה פה, מנסה לחשוב למה ברמן הציע את עצמו לתפקיד!".
"אמרתי לך!" אמרה הדס. "הוא מנסה להרשים אותך!"
"מה להרשים?" היא צעקה. "נמאס לי, אני אלך ואבדוק למה הוא הציע את עצמו!".
"בהצלחה!" אמרה הדס. שירי יצאה.
היא נתקלה בדוידי בחוץ.
"היי!" אמר דוידי.
"דוידי, אני צריכה ללכת לחדר שלך!" אמרה שירי. "אני צריכה לדעת למה ברמן הציע את עצמו!".
"מה, קשה להאמין שהוא רוצה להשפיע על הממסד מבפנים?" שאל דוידי.
"דוידי, אני מכירה אותו!" היא אמרה. "הוא לא כזה. אני צריכה לדעת!".
"למען האמת," אמר דוידי. "זה אני ששיכנעתי אותו".
"אתה?!" שאלה שירי. "למה?".
"שירי, הקיץ כשביליתם אצל קטי לא עשה לו טוב." ענה דוידי. "הוא לא התגבר עליך. הוא עדיין רוצה להיות איתך".
"מה, אתה מקנא?" שאלה שירי.
"זה לא בגללי, זה בגללו!" אמר דוידי. "כל פעם שאני או את הולכים ומשאירים אותו לבד, הוא נשאר עצוב. ואז הוא אומר עוד משפט אנרכיסטי. ואז הוא מגיע למסקנה שהוא לעולם לא יצליח להיקלט!".
"זאת בעיה!" אמרה שירי. "אנחנו חייבים לעשות משהו".
"ומה שנעשה," אמר דוידי. "זה פשוט להצביע לברמן. הוא חייב לנצח".
"נראה לך שהוא ינצח את רוני?" שאלה שירי.
"אם נצביע בשבילו, כן!" אמר דוידי.
חזרה למועדון, עם גדי, מיכה ורוני.
"טוב, אנחנו צריכים להכין שלטים!" אמר רוני.
"אוף, זה הכרחי?" שאל גדי.
"אתה במילא תנצח…" אמר מיכה.
"חבר'ה, ככה עושים מערכת בחירות!" אמר רוני. "בואו…"
מישהו התקרב מהחלון.
משהו נזרק אליהם מהחלון.
"אמאל'ה, נחש!" צעקו שלושתם.
תגובות (0)