בקי


כל הזכויות מובן מאליו שייכות לבקי לוי בלעדית♥♥♥

המשכו של הרומן שלי ד"ר לורן ופרופסור רוני יובל פרק 39

בקי 31/07/2012 550 צפיות אין תגובות


כל הזכויות מובן מאליו שייכות לבקי לוי בלעדית♥♥♥

לורן היא צלצלה בדלת ורינת מיהרה לפתוח ושתי האחיות נפלו אחת בזרועות השנייה.

"שמעתי מאמי שמעתי את הכל אמרה רינת , יואל עדכן אותי ואני יודעת כמה קשה לך עם כל מה שעברת בשעות האחרונות."

לורן פרצה בבכי קורע לב ורינת ליטפה את פניה וביקשה ממנה להפסיק לבכות מספיק ליום אחד מאמי אמרה לאחותה וכשזו נרגעה אט אט אמרה לה רינת: "כנסי להתקלח מתוקה שלי כדי שתוכלי לקבל את הבנים שאמורים להגיע בעוד כשעה ומחצה מבית הספר".

"תודה רינת"

לורן נכנסה לחדרה ולאחר שהתפשטה נכנסה לחדר האמבטיה ואט אט נרגעה והכוחות שבו אליה , היא רצתה להיות במיטבה כשיגיעו שי וערן מבית הספר מגיעים להם לראות אותה מחייכת ובמיטבה.

לורן יצאה מחדר האמבטיה התלבשה יפה אפילו התאפרה ויצאה מחדרה וחיפשה את רינת.

פתק שהיה על השולחן כתבה רינת כי היא יצאה לקניות ותשוב בעוד שעה.

לורן ישבה בספה והמתינה לבניה.

כעבר כמחצית השעה שבה רינת כשהיא סוחבת סל מלא של קניות.

"למה לא אמרת לי לבוא איתך ולעזור לך אחותי המתוקה"?? כי האוטו סחב ואחר כך המעלית סחבה והכל בסדר.

"לאחר שפרקה את הקניות הגישה ללורן חבילה קטנטנה ואמרה לה זו מתנה ממני אלייך"!!!

"למה זכיתי במתנה אחרי שאני עושה לך וליואל כל כך הרבה צרות"???

"לורן לא רוצה לשמוע אותך פעם נוספת חוזרת על המשפט הטפשי הזה באם זה היה הפוך הלוא היית יוצאת מגידרך לעזור לי אז על מה את מדברת"?

"סליחה התנצלה לורן דיברתי בטיפשות היא פתחה את החבילה ובתוכה הייתה צמיד ועגילים תואמים סט ממש מקסים"

"לורן נישקה לאחותה ומיד רצה "להתקשט" וזה היה מהמם עליה".

הבנים חזרו מבית הספר וכל כך שמחו כי אמן מקדמת אותם בברכה חמה.

"מאמי התגעתי אלייך אמר שי וערן הוסיף וגם אני מאמי מאד מאד "

"אבל אמר שי רינת היא דודה הכי טובה בעולם היא ממלאת את כל בקשותינו ואנו אוהבים אותה מאד"

"תודה מתוק שלי השיבה רינת"

"ומה עם אבא נחזור הביתה שלנו שאל שי"?????

"כנראה שהביתה לא נחזור אך מה שלא יקרה בין אבא לביני אתם תמיד תישארו הבנים של שנינו ובכל בית יהיו בשבילכם חדרים עם כל מה שאתם צריכים."

"אבא דיבר אתי בטלפון ומסר לכם חיבוקים ונשיקות"

"הארוחה מוכנה קטעה רינת את השיחה כי הבינה כמה קשה לאמא לומר זאת לילדיה ושלושתם שמחו כי הגיע עת הארוחה".

המשך יבוא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך