האם אתה חיי? פרק 1 :)

"לירון קומי כבר את עושה בכוונה" שמעתי את אמי אומרת לי בקול עצבני,
הבנתי שהיא כבר רוצה שאני יילך לפנימיה, אחרי הבלאגן שעשיתי לה שעברתי לגור אם איזה מישהו בן 19 ומת , קמתי ממטתי הוצאתי את הטייץ השחור שלי ואת חולצתי הוורודת ונעלי הספורט והתלבשתי , אחרי שסיימתי להתלבש רויטל חברתי הטובה באה אליי.
"היי" רויטל אמרה לי,
"היי" אמרתי לרויטל וחיבקתי אותה,
"הבאתי לך מתנה" רויטל אמרה לי והביאה לי אותה ביד,
פתחתי אותה זאת הייתה חולצה ירוקה זרוקה כזאת שכתוב עליה I LOVE YOU.
"תודה" אמרתי לה,
"טוב אני צריכה ללכת לבית ספר אני מאחרת" רויטל אמרה לי,
"טוב אז ביי ותודה" אמרתי לרויטל,
"תשמרי איתי על קשר" רויטל אמרה לי והלכה.
לקחתי את מזוודי האדומה ושמתי אותה באוטו , אני לא מאמינה שלא סיפרתי את זה לאף אחד שאני בהריון , אמא התחילה לנסוע והבנתי באותו רגע שאני מסובכת מאוד. הסתכלתי על הנוף חבל שאופק לא פה , אמא לא דיברה איתי ואני לא דיברתי איתה גם אם אני ייספר לה שאני בהריון היא לא תבין היא רק תצעק ותכעס עוד יותר, הסתכלתי על השמיים הכחולים והבטתי בהם בתקווה שאולי אופק רואה אותי ושומר עליי.
"אופק בבקשה תעזור לי אם אתה שומע אותי" אמרתי בלבי.

אחרי כמה שעות אחדות אני ואמא הגענו לפנימייה, לקחתי את המזוודה האדומה שלי והלכתי אחרי אמא , אחרי כמה שניות הגענו לחדר של המנהלת אמא פתחה את הדלת , וראיתי שם מישהי אם שיער שחור חלק יושבת ומחכה למישהו , יכול להיות שהיא מחכה לי.
"בואו כנסו" המנהלת אמרה,
אני ואמא נכנסנו וישבנו על שני הכיסאות שהיו שם,
"את בטח לירון אני אביבית המנהלת של הפנימייה" אביבית אמרה לי,
"אני יכולה ללכת" אמא אמרה לאביבית במהירות,
"כן אם יהיה משהו אני יתקשר אלייך" אביבית אמרה.
אמא הלכה והבנתי שאני מסובכת מאוד בקשר לעניין של ההריון ושום דבר לא יעזור לי,
"אופק תעזור לי תשמור עליי" אמרתי בליבי,
הרגשתי לפתע שזה יותר חזק מימני ואז התחלתי לבכות ירדו מעיניי הרבה דמעות , דמעות שאין להן תקווה.
"מה קרה"? אביבית שאלה אותי.