הארגון הסודי פרק 3

מהחלון, עקבתי בעיני אחרי אבא שלי, הוא נכנס לבניין שבו כלאו אותי. ״כשהוא יראה שאני כאן הוא בטוח יוציא אותי״. אמרתי לעצמי. ״ואחר כך אני אשאל אותו מה הוא עושה פה״. הכל נראה לי פתאום פשוט אך זה לא היה כך. אבא נכנס לחדר שהייתי בו, הסתכל עלי לשנייה,  והסב את מבטו אל הפושעים כאילו שהוא אינו מכיר אותי. רציתי לצעוק לו:״אבא, אבא, אתה לא מזהה אותי?״. אך פחדתי, שכשהפושעים יבינו שהוא אבי הם יפגעו בו. לכן לא אמרתי דבר וחיכיתי בסבלנות לרגע בו אני והוא נשאר לבד. והרגע הזה לא אחר לבוא. אחד מהפושעים אמר:״שלמה, תשמור על הילדה שנייה, אנחנו הולכים לשתות קפה, איזה ת׳רוצה?״. ״אספרסו, 2 סוכר״. אבא שלי אמר. שאר הפושעים יצאו ואני לא רציתי לפספס את הרגע ומיד שאלתי את אבא מה הוא עושה פה. ״תקשיבי גל, כשאני הייתי בגילך גם אותי הם חטפו כי יש לי כוח על״. אבא אמר. ״כוחות העל עוברים בתורשה״. ״גם לאמא יש?״. שאלתי אותו. ״לא, והיא לא יודעת שלי יש והיא אפילו לא יודעת שכוחות על זה אמיתי״. אבא ענה. ״מה? איך הצלחת להסתיר את זה מפניה? מה הכוח שלך?״. שאלתי. ״הצלחתי וגם לך אסור לספר לה, כוח העל שלי הוא שאני יכול לקרוא מחשבות״. אמר אבא. ״מגניב, אבל מתי תוציא אותי מפה?״. שאלתי. ״אני לא יכול״. הוא אמר. ״אם אוציא אותך מפה, הם יפגעו בשנינו״. ״אז אני אשאר פה לתמיד?״. שאלתי מפוחדת. ״לא, הם לא רוצים שיחשדו שנחטפת, אז את תלכי כרגיל לבית ספר ובשעות הצהריים הם יכריחו אותך לבוא״. אבא אמר. ״אני לא רוצה, אבא, אני לא רוצה לשדוד״. אמרתי. ״את חייבת״. הוא אמר. הפושעים הגיעו עם הקפה והיינו מוכרחים לעצור את השיחה. אבא שלי אמר להם משהו ויצא מהחדר. ״אוקיי, מתחילים״. אמר אחד הפושעים, לקח שולחן כבד והביא אותו לי. ״בואי נראה אם הכוח שלך הוא להיות חזקה״. אמר הפושע. החזקתי את השולחן בשתי ידי וניסיתי להרים. וואי זה היה שולחן מאוד כבד, הרמתי אותו לשנייה ועזבתי. ״אני לא מצליחה״. אמרתי להם. ״אוקיי, לא חוזק״. אמר פושע אחר וסימן איקס במחברת. ״אולי מהירות״.אמר. ״תרוצי במעגלים סביב השולחן״. רצתי כמו שאני רצה כרגיל וזה כמובן לא היה מהר. הפושע סימן איקס. ״ילדה, תקשיבי לי טוב״. אמר החוקר שכנראה גם היה הבוס. ״היום אנחנו צריכים לגלות מה הכוח שלך״. ״תציעי גם את רעיונות״. ״אאההממ״. אמרתי. ״אולי, אני יכולה לטפס על קירות״. אמרתי. ״תנסי״. הוא אמר. ניסיתי ונפלתי על הראש. ״איי״ מלמלתי. ״טוב אני רואה שלא מתקדם היום, נסיע אותך לבית ספר״. אמר הבוס. ״יש״. צעקתי לעצמי. כי תכננתי להגיד לחברותי ולברוח לפושעים. ואז הבוס אמר:״ושלא תעזי לברוח, כי אם כן, נהרוג את חברייך ומשפחתך״. נבהלתי ומחקתי את התוכנית מראשי. הגעתי לבית הספר כאילו כרגיל וטל הזכירה לי שיש היום טיול. ״וואי פרח לי מהראש״. אמרתי. הטיול היה קשה, עליות וירידת, צוקים וחול. אני, טל, שחר ואביטל, עצרנו להסתכל על הנוף מאיזה צוק. רוח חזקה נשבה ואני אבדתי שיווי משקל ונפלתי מהצוק הגבוה. כשהייתי קרובה לתחתית הצוק וכבר הייתי בטוחה שאני עומדת למות, הרגשתי שמשהו מושך אותי למעלה. אף אחד לא היה מעלי, פשוט עפתי, זאת הייתה הרגשה נהדרת עפתי באוויר כמו ציפור.״כנראה שזה כוח העל שלי״. אמרתי לעצמי.