הגבולות השמורים פרק 3

מצאנו אותה פיליפ מצאנו את התרופה שתרפא את אמא!!״ אמרה הילדה וצחקה ״זהו ש.. על זה באתי לדבר איתך מר ווילסון…אישתך… היא נעלמה… אתמול בלילה…״
—————————————————————————————————–
פרק 3-
המציאות הכתה בכריס בבת אחת כשדפיקות נשמעו ״ארוחת ערב!"
׳ערב?!׳ הזדעזעה כריס. היא פתחה את הדלת, על הסף, היה מונח מגש עם ככיר לחם ,נזיד ובקבוק זכוכית עם מים. על ידו היה מונח תרמיל עם אוכל בשפע. מר קונדיר ידע שהיא מתכננת לעזוב מחר בבוקר.
כריס ניחנה בתכונה מוזרה, היא לא יכולה להשאר במקום אחד יותר מדי זמן… מכוון שהתרמיל עם האוכל היה קטן יותר מהתרמיל שהזקן הביא לה, היא החליטה לשים אותו בפנים.
היא אכלה במהירות את האוכל ופתחה את התרמיל של הזקן, היא הוציאה משם מה שהיה, היו שם כמויות של אוכל, שני בקבוקי מים, שלושה בקבוקונים עם נוזלים מוזרים, על אחד כתוב ׳למחלה׳ על השני ׳לפצעים של הגוף׳ והשלישי ׳לפצעים של הלב׳, כריס צחקה, והוציאה עוד חבילה עטופה, לזה היה מוצמד חתיכת בד עם כתב יד משורבט: ׳אמך השאירה לי את זה, היא אמרה לי להביא לך את זה ברגע שתהיי מוכנה…אני חושב שזה עכשיו…׳ כריס הסירה את העטיפה החומה וגילתה שתי שמלות מלמלה של בנות האצילים, ובנוסף חולצה ומכנס. החולצה הייתה ירוקה עם חוטי זהב, שנרקמו בבד שרווליו היו לבנים חושפי כתפיים, ומכנס לבן. זה היה הבגד היחידי שמצא חן בעייניה. אם זה לא היה מאימה (וזה גם ממש לא בטוח שזה כן..)הייתה זורקת את שתי השמלות… אבל איך הטרח הזקן מכיר אימי לעזאזל?!׳ איך זה יכול להיות שלאמא היו שמלות כלאה?!' שמלה ראשונה הייתה אדומה בורדו קצפת ענקית. ואחת לבנה עם זהב גם קצפת. היא הכניסה את השמלות לתרמיל, היא הכניסה את כל האוכל לתרמיל של הפונדק, ואותו דחפה לתרמיל של הזקן. כריס חשה בעייפות מסויימת, והניחה למחשבותייה לרוץ.
היא באמת לא הספיקה להיפרד מפיליפ… ושקעה בשינה.
בבוקר, כריס התעוררה במהירות, פשטה את בגדיה ולבשה את המכנס והחצאית שהזקן הביא לה…אם כבר יש לה אותם למה לא להפוך את זה לשימושי!? היא לקחה את התרמיל, ויצאה.
״הזריזות שלך היא דבר שמאפיין אותך מאד״ נשמע קול מוכר קורא מאחוריה….