הג'נטלמן ואמנדה פרק 3

כשמאלו לי ארבע עשרה חייתי עם העלמה סקוט כבר שבע שנים. כבר לא קראתי לי העלמה סקוט אלה ג'ני והיא הייתה הרבה יותר נחמדה מאחותי מרי שלא ראיתי מזה שבע שנים.
בשבע שנות לימודי אצל העלמה סקוט למדתי לדבריה כל מה שאני צריך לדעת ובכל זאת לא הבנתי למה היא שולחת לי ללמוד אצל אחיה.
אחיה מר בראון היה סוחר עשיר והעלמה סקוט רצתה שאלמד מטוב ביותר, היא אמרה לי שגם ג'ינטלמן צריך להרוויח כסף ללחם ולכן רצתה שאחיה ילמד אותי כיצד לסחור. ג'ני ביקשה מאחיה שיקח אותי תחת חסותו וילמד אותי כל מה שהוא יודע. במשך שש שנים ניסתי לשכנע את העלמה סקוט לספר לי מדוע הביאה אותי לכאן ורק אחרי שש שנים היא הסכימה.
היא סיפרה לי שלא יכלה להביא ילדים והיא מאוד רצתה אחד אז היא ביקשה ממרי וג'ו שיתנו לה אותי והיא הבטיחה להם שהם לא יזדקקו ללחם אף פעם. אני יודע שהיא שילמה להם אבל לא היה לי אכפת אהבתי את העלמה סקוט. מאוחר יותר התברר לי שהאדון שהביא אותי עלייה היה בעלה אבל הוא היה חולה במחלה מוזרה והוא מת כמה חודשים אחרי שאני באתי.
כשהגעתי לבית של מר בראון לא ידעתי מה אני הולך ללמוד בדיוק ובשיעור הראשון שלנו מר בראון אמר לי שהכי חושב זה לשכנע אנשים, אז למדתי איך לשכנע וכבר בגיל 21 הייתי מבין הסוחרים הטובים ביותר בחברה של מר בראון.
אהבתי את העבודה שלי היא גרמה לי להרגיש חכם.
כבר בגיל עשרים אדון בראון עם העזרה של העלמה סקוט ניסו לחתן אותי אבל אני לא רציתי
אני יודע שזה נישמע נאיבי אבל לא רציתי להתחתן רק כדי להבטיח את ההון שלי בתור סוחר
אני רציתי יותר מזה.
אני עדיין נזכר באותה ילדה ליפני שלוש עשרה שנה שראיתי במסביה שגברת סקוט לקחה אותי עלייה ואני עדין מוצא את עצמי תוהה מה איתה.
זה היה חורף של 1860, מר בראון היה בנסיעת עסקים בצפרת ואני הייתי לבד באחוזה הגדולה שלו, אני לא יודע מה נכנס בי אבל החלטתי ללכת לחפש אותה , לחפש אותה, הרגשתי שאני צריך למצוא אותה.
יצאתי לחפש את הבית ההוא מליפני שלוש עשרה שנה, זה היה לילה גשום והיה קשה ליראות את הבתים
הסתובבתי ברחבות מנסה למצוא את הבית, אבל לא זכרתי איך הוא ניראה לא זכרתי באיזה רחוב הוא היה אבל התעקשתי להמשיך לחפש
כשכבר עמדתי להתייאש עצרה מולי מרכבה וממנה יצאה האישה הכי יפר שראיתי מימי, זאת הייתה היא . מצאתי אותה וקפאתי. לא ידעתי מה לעשות, האם ללכת עלייה? להגיד לה? אני אפילו לא יודעת מה שמה, ובועד אני שקוע במחשבות היא נכנסה לתוך הבית ונעלמה. כבר היה חצות והגשם רק הלך והתחזק. חזרתי הביתה ספוג במים וספוג מחשבות והרהורים לגבי האחת שלי .