הג'נטלמן ואמנדה פרק 5

אני זוכר שחיכתי עוד כמחצית השעה עד שהעלמות סמית' ישבו מטיולן
וכאשר המרכבה שלהן סוף סוף הגיע כל מה שתכננתי בראש, כל המהלכים כל מה שאני הולך להגיד נעלם ונותרתי חסר מילים על מול הרגשות שלי שרצו להתפרץ. ראיתי אותה יוצאת מן המרכבה, יפה מתמיד, פשוט זוהרת לאור הירח והכוכבים הייתה. ראיתי אותן נכנסות לתוך הבית ואני עדיין עומד קפוא,
כנראה שברגעים כאלה כל מעשה שטות שעובר לו בפתאומיות בראשך ניראה כרעיון מעולה, וזה היה אחד הרגעים האלו כי אני זוכר שהחלטתי לטפס על העץ ישר לחלונה של העלמה אמנדה. וכך עשיתי .
תפסתי על העץ וקפצתי למרפסת חדרה, דפקתי על החלון והיא פתחה לי
ובפעם הראשונה מזה יומיים הצלחתי לראות את פניה באור שהאיר מהחדר והיא הייתה עוד יותר יפה מקורב.
"מי אתה?" שאלה
"אני.. אני קולין" עניתי חרישות
"ומה מעשייך כאן קולין?" היה לה קול מלאכי שכמעט מנע ממני להשיב על השאלות שלה
" באתי לראות אותך" , באתי לראותך אותך?! הרגשתי מטומטם אנחנו אפילו לא מכירים ואני באתי לראות אותה.
"אבל אינונו מכירים"
"את אולי לא מכירה אותי אבל ראיתי אותך בהיותך ילדה ואני מחפש אותך"
"אז הנה מצאת"
" את ודאיי חושבת שאני עוד אחד מרבים המחזרים שהיו לה לך אבל אני שונה מהם"
"ובמה אתה שונה מהם?"
"אני אוהב אותך, מצאת חן בעייני מאז שהיינו ילדים, מאז שראיתי אותך בפעם הראשונה, את זוכרת ?הייתי החניך של העלמה סקוט"
"קולין סקוט, הייתכן?! אני לא מאמינה, גברת סמית' לקחה אותי מהכפר בו גדלת , ההורים שלי מתו גם הם מהמגפה חודשים ספורים אחרי שמסרו אותי, הגברת סמית' לא החסירה פרט על אודותיך"
"ובכך אז אני כן שונה משאר המחזרים שלך "
"לא, אתה לא אין זה משנה אם אתה אוהב אותי או לא, כל המחזרים שלי אמרו לי זאת ותראה היכן הם היום
אין בי שום תועלת בשבילך קולין, אתה אדם טוב לב ואיני רוצה לפגוע בך בגלל ההבטחה שלי לגברת סמית'"
"ומה הבטחת לה?" שאלתי
"אני הבטחתי לה שאשבור את הלב לכל המחזרים שלי כנקמה בארוסה שנטש אותה, היא רוצה ליראות גברים סובלים כמו שהיא סבלה וכך אעשה"
"ומדוע את עושה את זה, מדוע הבטחת לה?"
"היא גדילה אותי הייתי חייבת , איני יכולה להיות אסירת תודה ואנוכית כלפי האדם שגידל אותי ודאג שלא אגווע ברעב ולא אמות מקור"
"האין זה מעשה אנוכי מצידה של הגברת סמית' לבקש ממך להקריב את ליבך ואת נישמתך בגלל אובדנה?"
"אין זה עינייך קולין, ומוטב שתלך ליפני שהגברת סמית' תשים לב עלייך"
"אשוב מחר באותה השעה ואשוב גם מחרתיים עד שיהיה מקום בליבך בשבילי"
היא נאנחה ואמרה " זהו מעשה שטות , אני חסרת לב שמעת מה כולם אומרים , אין אני מסוגלת לאהוב"
" האם אינך מסגולת לאהוב כי ככה אמרו עלייך או מפני שאינך מאמינה ביכולות שלך, אין אדם שלא מסוגל לאהוב, אפילו לא קצת"
"קולין בבקשה תלך, אני מתחחנת ,הגברת סמית' עלולה להכנס לכאן כל רגע"
" אמנדה , גשי הנה" נשמע קולה של גברת סמית'
היא מיהרה לסגור את החלון וללכת ואני נשארתי עומד על המרפסת, מבולבל.