הג'נטלמן ואמנדה פרק 6

03/06/2013 496 צפיות תגובה אחת

במשך שבועיים תפסתי לחלון של אמנדה בכל ערב. ואני למדתי להכיר אותה והיא אותי, היא אמרה שכל עוד נהיה ידידים זה בסדר,היא ידעה שהיא משקרת לעצמה אבל כל עוד אוכל לראות אותה לא היה לי אכפת.
ערב אחד שירדתי מן העץ על מחוץ לשער הבית של העלמות סמית' מישהו תפס בכתפיי.
"מה את עושה בבית הז, ועוד על העץ?" אמר לי
"מר בראון? לא היית אמור לשוב רק למחרת בבוקר?" שאלתי בתדהמה
"שבתי מוקדם" ענה לי מר בראון בכעס
"מה את עושה בבית של הגברת סמית'?" שאל אותי בכעס
"אני מבקר את ביתה"
"מה את עושה?" הוא נישמע כועס מתמיד
"קולין אתה שומע את עצמך? אתה יודע מה מספרים?"
"ואם זאת רק שמועה?" שאלתי אותו
"זאת לא, איך אתה מסוגל להקריב הכל בשביל אישה שלא תועיל לך?"
" איך אתה יודע? לך מעולם לא הייתה אישה, אתה מעולם לא אהבת" כעסתי עליו
" אישתי ושתי בנותי טבעו בספינה ששטה מלונדון לצרפת ליפני שנים רבות" יכולתי לראות את הכאב בעיניו
"אני מצטער מר בראון אני כל כך מצטער"
"אין זה משנה קולין, רק תבטיח לי שלא תחזור לבית הזה אף פעם"
"איני יכול להבטיח לך דבר שלא אוכל לעמוד בפניו"
"קולין, איך אישה יכלה לשטות בך ככה?"
"עלי לשאול מה אתה עשית בבית של הגברת סמית'?" שאלתי
"עסקים, אני סוחר איתה מידי פעם בשמלות שאני מביא מצרפת בשביל ביתה, היא אישה משוגעת וזה החינוך שהיא נותנת לביתה ואתה אל תקרב עלייה "
"מר בראון עם הייתה לך אישה ושתי בנות אתה אמור להבין מה פרוש המילה אהבה"
"מה שיש לך קולין זאת לא אהבה אלה שיגעון , היא כישפה אותך כמו שהיא עושה לכולם ועלייך להתעשת"
שבתי עם מר בראון לביתנו , הנסיעה הייתה שקטה ואף אחד מאיתנו לא הוציא מילה. שנינו היינו שקועים במחשבות הוא על אישתו ובנותיו ואני על אמנדה. זה היה עוד אחד מהלילות הרבים בהם לא הצלחתי להרדם וחשבתי האם מר בראון צודק, הם באמת השגעון תקף אותי.
עכשיו כשמר בראון יודע עמדתי מול סיכון גדול יותר מאי פעם אני עלול לאבד הכל הכל לטובת אישה שלא אוהבת אותי, אישה שחיה באשליה, אישה שליבה ונשמתה כבולים תחת ההבטחה שלה לאימה המאמצת.
האם עליי לסכן הכל בשביל אישה זאת. ואז מה? אאבד את כל רכושי ואזכה באישה כאשר אין לי רכוש
ואילו מן חיים אתן לה , חיי עוני בכפר כמו של מרי וג'ו .
לא לשם ככה עבדתי קשה כל כך בחברת הסוחר של מר בראון לא לשם ככה עזבתי ליפני שנים רבות כל כך את ביתם של מרי וג'ו ובכל זאת אחרי שעות של מחשבות אמנדה תמיד הייתה שם,בראש שלי. וכבר ימים שאיני יודע מה אני עושה ואם אני עושה את המעשה הנכון ומה מונך על כף המוזאניים אבל כדי להסיט את עצמי ממחשבות אלה לא נידרש לי הרבה אלה רק לחשוב על אמנדה.


תגובות (1)

תמשיכייייייייי

03/06/2013 06:59
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך