הג'נטלמן ואמנדה פרק 7

03/06/2013 439 צפיות אין תגובות

אחרי לילות ארוכים חסרי שינה ומלאי הרהורים לא הצלחתי להשיב את שפיותי, שמר בראון טען שחסרה לי.
זה היה עוד ערב חורפי אחד מן הרבים באנגליה ואני כהרגלי התגנבתי מחוץ לבית מבלי שמר בראון יחוש בהעדרי והלכתי לביתה של אמנדה. תפסתי על העץ והיא פתחה לי את חלון המרפסת ונתנה לי להכנס לחדרה.
היא נראתה לי עצובה מתמיד.
"הכל בסדר אהבותי?" שאלתי
" אל תקרא לי כך, בבקשה ממך" היא נשמעה שבורה
" בואי נברח" כנראה שאכן יצאתי מדעתי, אבד לי כל שיקול הדעת שרכשתי לעצמי במהלך השנים
"לברוח?" היא נדהמה
" כן , כן לברוח . רק שנינו לבד "
"אינני יכולה. אני הבטחתי"
הייתי כל כך קרוב להרים ידיים. מדוע היא התעקשה לשמור את הבטחה לאמא המאמצת שברור היה לה שזה בלתי אפשרי, הייתה מעל להבנתי, אולי זה מפני שאני גבר ואיני מבין את סודותיהם הכמוסים ביותר של העולם הנשי. ג'ו אמר לי פעם שאין אנו הגברים נועדנו להבין את העולם הנשי ואת חוקיו וכי הנשים לא נעדו להבין את העולם הגברי וחוקיו וחוסר הבנה זה הוא זה שיוצר בין שני המינים את קשר האהבה.
כשחשובים על זה ג'ו יכל להיות מרצה באוניברסיטה, הוא היה פילוסוף נהדר אבל אף אחד מעולם לא נתן לו את ההזדמנות ולכן הוא עבד כנפח כל חייו ונאלץ להתחתן עם אחותי.
" אינני מבין מדוע את כל כך מתעקשת אינך יכולה לחיות כל חייך בשקר, בלי לאוהב, לשקר לעצמך שאינך מסוגלת לאהוב, אינני מבין כיצד את מסוגלת"
"אינני מסוגלת,ליבי כואב, נפשי פצועה ואני אבודה בין שני צידי הדרך. בין העתיד לעבר וההווה מתאכזר עליי"
אני רק זוכר שבאותו רגע ריחמתי עלייה ובלי לתכננן שום דבר מראש מבלי להבין מאיפה זה בא נישקתי אותה. מרי הייתה אומרת שזהו היצר הגברי שלא יכול לעמוד ביפני אישה ואכן האמנתי שזהו היצר הזה .
ציפיתי שתסטור לי אבל היא לא עשתה זאת, רק גרמתי להרגיש אבודה עוד יותר.
שנינו אבודים, העבר והעתיד מפרידים בנינו וההווה אכזר.
" אינך מוכנה לוותר על העבר שלך בשביל לחיות איתי?, אני אבטיח לך חיים טובים, כסף ,שם טוב, את תהיי אשתו של ג'נטלמן" ניסתי לשכנע אותה פעם נוספת
"ללא ספק אינך יודע מהי המשמעות האמתית של ג'נטלמן הלא כך?"
"אין זה אדם בעל שם טוב,ערכים טובים וכסף?" תהיתי
" ג'נטלן הוא גבר שיקריב הכל בשביל אהבתו לאישה, וכל עוד תמשיך להתעקש על אהבתי לא תוכל להיות ג'נטלמן אמיתי, חפש לך מישהי אחרת , יפות הן כולן הנשים האנגליות, אין בי ספק שתמצא מישהי כמוני ואפילו יפה יותר במהרה"
" אני לא רוצה מישהי אחרת, ולא רוצה יפה ממך , אין בכל אנגליה ולא בכל העולם אישה יפה כמוך, ואותך אני רוצה"
היא פרצה בבכי ואני לא הבנתי האם אמרתי משהו לא בסדר
היא חיבקה אותי ונישקה אותי ואז אמרה לי ללכת ואני לא הבנתי למה .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך