החיים בקולג’-שנה 1-הנערה במסיכה השחורה-פרק 5:יומן ציורים

נגעתי בשפתיים שלי ברכות, עדיין לא מבין מה קרה כרגע, הורדתי את המסיכה וקשרתי אותה על צווארי
"היי, אנחנו סוגרים פה אתה צריך ללכת" אמרה הבחורה עם השמלה התכולה המסיכה שלה בידיה ובידה השנייה היא החזיקה מטאטא, הפנתי את מבטי אליה והיא נראתה די עייפה וחסרת סבלנות, התנערתי מהמחשבות שלי
"סליחה, אחלה מסיבה אם אתם צריכים עזרה אין לי מה לעשות עכשיו" אמרתי והסתובבתי אלייה היא הביטה בי והושיטה לי את המטאטא
"צריך לנקות, אתה יודע אף אחד אף פעם לא נשאר לעזור לנו. איך קוראים לך?" היא אמרה והושיטה את ידה
"סאם, נעים להכיר?" אמרתי ולחצתי את ידה, היא חייכה חיוך קצר וענתה לי
"שאנון, תתחיל לנקות אני אלך למצוא לך יאה ושקית זבל" היא הלכה לכיוון הבר ונעלמה מאחוריו, התחלתי לאסוף את כוסות הפלסטיק והקונפטי הלבן מהרצפה לערימה קטנה בקצה רחבת הריקודים כשהיא חזרה ובידה חבילת שקיות זבל ויאה
"מקווה שזה יספיק, תודה שאתה עוזר לנו, בדרך כלל זה רק אני ובראד" היא אמרה והצביעה על הבחור המגודל מהכניסה, הוא נופף לעברנו ושלח נשיקה לשאנון שפיזרה את שיערה הבלונדיני מהקוקו ואספה אותו מחדש בצמה שנפלה על כתפה הימנית, חייכתי והמשכתי לנקות אוסף את כל הזבל ושם אותו בשקית זבל.

חזרתי לחדר שלי אחרי בערך שעה של ניקיונות ושמעתי את הנחירות של ג'ונתן, גיחחתי בשקט והורדתי את נעליי ומכנסיי, החלפתי לחולצת התיכון הישנה שלי ונכנסתי למיטה המחשבות על הנערה המסתורית עדיין מתרוצצות בתוך ראשי.

קמתי לצפצופו של השעון המעורר, שיפשפתי את העייפות מעיניי וירדתי מהמיטה, כיביתי את השעון והתמתחתי, שמתי מכנסי טרנינג חמים והערתי את ג'ונתן
"ג'ונתן קום, יש לך עבודה להגיש מחר" אמרתי וטפחתי עליו, אנחה נשמעה וגילגלתי את העיניים שלי
"קדימה ג'וני לקום" אמרתי והורדתי ממנו את השמיכה, הוא קם במהירות וחיפש את השמיכה שלו שכבר התחלתי לקפל
"די סאם, חזרתי אתמול מאוחר איזה חצות" הוא אמר והתיישב במיטתו מותח את זרועותיו קדימה ומיישר את גבו שהיה כפוף
"אתה חושב שחזרת מאוחר, אני נשארתי עד הריקוד האחרון ועזרתי לנקות! אתה לא תגיד לי כלום על להישאר ער עד מאוחר" אמרתי והנחתי את השמיכה על המיטה שלי עוזר לג'וני לקום, הוא היה לבוש בבגדים של אתמול ונינ לו ריח חזק מאוד של בושם נשים
"לך תתקלח ג'ני אתה מסריח מנשים" אמרתי וצחקתי, הוא גיחח ויצא מהחדר. פתחתי את החלון טיפה ואוויר קר נכנס לחדר זה העיר אותי והוציא את האוויר שעמד בחדר, סגרתי את החלון והתיישבתי על הכיסא של שולחן הכתיבה, הוצאתי דפים חלקים ועיפרון והתחלתי לצייר ציירתי את כל הדברים שקרו אתמול, אני שומר מעין יומן ציורים שאני מצייר את כל מאורעות היום ומתייק אותם בקלסר, התחלתי בשלג שירד על הקמפוס אחרי זה כוס התה שלי עם ג'וליה, המסיכה שג'ונתן הביא לי, המסיבה ורחבת הריקודים ואז הנערה במסיכה השחורה, לקח לי זמן לצייר אותה התמקדתי בתוי הפנים שלה הם היו כל כך רכים ומושלמים שכל צייר היה רוצה לצייר אותם, אחרי זה ציירתי את ערימת הקונפטי וכוסות הפלסטיק. אני חושב שזה מספיק, אני אצבע אותם בהזדמנות אחרת כי נגמר לי הצבע הכחול ורוב הציורים שלי דורשים את הצבע הזה. ג'ונתן חזר וחדר ואני מיהרתי להכניס את הציורים שלי לתוך הקלסר, הדבר האחרון שחסר לי זה שג'וני יתחיל לרחרח במה שקרה אתמול.