החיים לא תמיד יפים פרק 3

"את מחפשת את זה" לורן החזיקה את העבודה ודפדפה בין הדפים, היא הסתכלה עלי עם חיוך שטני "לורן מה את עושה? לא בבקשה… לורן… אל תעשי את זה, לורן… לא…" היא החזיקה מספרים וגזרה לי את העבודה מול העיניים, היא ידעה שהעבודה הזאת חשובה לי, היא ידיעה שישבתי שבוע על העבודה הזאת, היא ידעה שלא עזבתי את המחשב, שהלכתי לספריה כמה פעמים, היא ידעה שהעבודה היא 50% מהתעודה. ומה שהכי מצחיק זה שהמורה לא ראתה כלום. אני הייתי בהלם לא יכולתי לדבר ולורן צחקה לי מול הפרצוף, אף פעם לא חשבתי שהיא כול כך רעה.
"רותי, אביגיל חיוורת" אופיר הייתה חייבת להגיד את זה
"טוב אופיר את יכולה לצאת אתה לשטוף פנים ולהתאוורר קצת עד שהיא תירגע. אני ידבר אתה בהפסקה"
"כן רותי אין בעיה"
"למה אמרתה לה" התעצבנתי על אופיר "טוב תירגעי מה אכפת לך. אולי היא תשתכח שאת צריכה להגיש לה עבודה או שסתם לא תראי את הפרצוף של השטן ולי אין בעיה עם זה אני לא יודעת מה אתך"
"טוב קנית אותי" שנינו צחקנו "כמה זמן לא שמתי אותך אומרת את זה" אופיר אמרה במבט עצוב
כן אהה, די הרבה זמן" הסתכלנו אחת על השנייה במבט עצוב
"מה קרה בינך לבין השטן" אופיר ניסתה לשנות מהר את הנושא
"הי אני השטן, איך יכולת לשכוך"
"טוב בסדר, אבל אני רצינית מה קרה בינכן"
"סתם ישבתי עם רוני והיא התעצבנה כי היא לא ברמה שלה וזה נכון רוני באמת יותר חכמה מימנה, בקיצור היא אמרה לי לבחור בינה לבין רוני"
"ובמי בחרת?"
"במי את חושבת?"
"אז הפעם עשית את הבחירה הנכונה?"
"אני חושבת שכן"
"אני שמחה, גם לי זה קרה אבל התעוררתי מהר, מה שלא קרה לך"
"סליחה… אני באמת מצטערת על כל מה שקרה. זה לא היה בכוונה, ולא חשבתי שהיא עד כדי כך…"
"רעה" אופיר השלימה לי את המשפט "זה בסדר כעסת עלי ואת צודקת הייתה לך סיבה די טובה אבל יכולת לעשות את זה אחרת"
בסוף השיעור חזרנו לכיתה "אביגיל אני רוצה לדבר אתך… ביחידות" אופיר הבינה את הרמז והלכה. "אני מצטערת שאני מתחילה עם זה אבל הבאת את העבודה?"
"כן אבל לורן גזרה לי אותה באמצה השיעור בגלל זה יצאתי מהכיתה"
"אביגיל אל תמציאי, אם לא הכנת את העבודה תגידי אל תאשימי את לורן אני יודעת שרבתם היא אמרה לי הכול אבל היא לא מסוגלת לעשות את זה"
"מה אבל זה נכון אני לא ממציאה!"
"אביגיל אין לי זמן לזה טוב. היום אני התקשר לאמא שלך, ואני מאוד מאוכזבת ממך איך יכולת לעשות את זה ללורן"
"מה?! אבל אני לא עשיתי לה כלום"
"אביגיל די לורן סיפרה לי הכול" אני יצאתי מהכיתה וראיתי את לורן צוחקת
"אני רואה שאת לא לומדת מטעויות של אחרים" היא הסתכלה עלי במבט מרושע
"מה אמרת לרותי?"