החיים שלי די מסובכים – פרק 1

06/10/2013 695 צפיות 6 תגובות

זה היה לילה…
הרגשתי כאב חזק בראש אבל לא זכרתי מה קרה.
הרגשתי חנוכה.. בקושי הצלחתי לנשום. כאב לי נורא הגוף כי ישבתי הרבה זמן על הרצפה, אני לא בדיוק יודעת כמה זמן אבל זה הרגיש כמו נצח.
לא יכולתי לראות כלום, ולפתע שמעתי רעשים.
כנראה משהו ישב לידי כי שמעתי משהו משתעל. פתאום נפתחה הדלת בבום ונבהלתי. שמעתי מישהו צורח אבל לא יכולתי לראות מי זה.
לא ידעתי מאיפה זה מגיע אבל זה היה נשמע קרוב מאוד. התכווצתי.
לפתע מישהו הוריד מעל הפנים שלי סרט. פחדתי להסתכל עליו כי לא ידעתי מה הוא יכול לעשות לי. הסתכלתי מסביב וראיתי שאני לא לבד.. עדיין היה חשוך.
לכולם כבר הורידו את הסרטים. כולם היו בערך בני גילי 16 בערך.. ואף אחד לא הבין מה הוא עושה שם.
שמעתי את האנשים צועקים משהו על בני ערובה בהתחלה לא הבנתי מה הקשר אבל אז התברר לי מהר מאוד שאלה אנחנו בני הערובה. כולם הסתכלו על כולם וחלקנו התחילו לבכות.
חמש שעות עברו מאז שהם הורידו לנו את הסרטים ועדיין לא שיחררו אותנו.
שמענו אותם רבים וצועקים…
ואחרי עוד שעה של מריבות התחילו להרים אותנו מהרצפה . בקושי זזתי.
מלא ניידות חיקו לנו בפתח של הבניין הינו שישה בני נוער. ראיתי משהו שאני מזהה אבל לא הייתי בטוחה שזה הוא.
לקחו אותנו לחקירה. הושיבו אותנו כל אחד לבד והתחילו לחקור אותנו אם אנחנו זוכרים מה קרה לפני החטיפה? אמרתי להם שאני זוכרת רק שנתנו לי מכה בראש.
אחר כך חקרו את כולנו ביחד.. אף אחד מהילדים שהיו שם לא זכר כלום ממה שקרה.
אחרי החקירה שמעתי קול מוכר שקרא בשם שלי- גל ושאל אותי מה אני עושה פה?
הרמתי את ראשי וראיתי שזה היה רון מהכיתה שלי. ידעתי שראיתי מישהו מוכר. אמרתי לו שאני לא זוכרת כלום ממה שקרה.
שאלתי אותו אם הוא זוכר משהו אבל הוא רק ענה שהוא זוכר אורות בצבעים ומוזיקה חזקה. כנראה הוא היה במסיבה.
השוטרים שיחררו אותנו לבית וקבעו איתנו שנבוא מחר שוב לחקירה אולי נזכור משהו בבוקר.
השעה כבר הייתה 4 לפנות בוקר. באתי לצאת מהתחנה ושמעתי שרון קורא לי. הסתובבתי אליו. ואז הוא שאל אותי אם אני רוצה ליווי הביתה כי נורא מאוחר. אמרתי לו שלא צריך אבל הוא התעקש.
רון ליווה אותי הביתה ושאל אם מחר אני רוצה להיפגש לפני שנלך לתחנה לראות אולי נזכור עוד דברים. אמרתי לו שסבבה ושיבוא אלי קצת לפני. נתתי לו חיבוק ונכנסתי לבית.
נכנסתי לבית בשקט שההורים שלי לא יתעוררו. אני לא מתכוונת לספר להם על מה שקרה.


תגובות (6)

בתור פרק ראשון זה מהמממם
מחכה להמשך…….

06/10/2013 07:47

אהבתוש

06/10/2013 07:50

זהה יייפה , תמשייכיי

06/10/2013 08:01

יפה!! תמשיכי ;)

06/10/2013 08:26

זה מהמם תמשיכייייי!
♥♥♥לין

06/10/2013 08:55

וואו !!!
איזה סיפור מהמם תמשיכי כברר……אני לא יכולה לחכות!!!!! :)

06/10/2013 09:28
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך