היטושי פרק 1

היטושי ישן.השעה הייתה כבר 7:40.
"היטושי-קון" קראה אמו."אתה שוב תאחר".
היטושי היה בן 15.היו לו ציונים גרועים,וגם בספורט הוא נכשל תמיד.
"היטושי-קון!" קראה אמו שוב.היא נכנסה לחדרו,וראתה שוב את הבלגאן.
"היטושי-קון" קראה ודחפה אותו מהמיטה."למה עשית את זה?" שאל בעצבנות.
היה לו שיער חום,ועיניים חומות."אתה עומד לאחר לבית הספר" אמרה והתקדמה לעבר הדלת,
"השעה כבר 7:41!" צעק וחיפש במהירות בגדים.
הוא העיף משולחנו את המבחן בביולוגיה בו קיבל 14(מתוך 100),ותפס את החולצה שהייתה שם.
"אני הכנתי לך אוכל,הוא יתקרר אם לא.." "אין זמן!" הוא קרא והתארגן במהירות.
אמו עמדה במטבח,והניחה את קופסאת האוכל העטופה בנייר בד ירוק,בזמן שהיטושי ירד וחטף אותה מהשולחן.
"אתה לא תשב לאכול?" "אני אוכל בבית ספר!" קרא ולקח לחם קלוי ורץ אל עבר בית הספר.
הוא רץ בכל כוחו,מקווה שלא יאחר שוב,כמו בכל יום.
הוא כמעט הגיע אל הביניין הגבוה,כשנשמע מרחוק הצלצול."אוי לא" אמר.
"היטושי קאבארו?" שאלה המורה.
"בטח שוב מאחר" העיר אחד התלמידים,והשאר מיהרו להצתרף ולצחוק.
"אני כאן המורה" אמר היטושי כשפתח את הדלת,מתנשף.
"היטושי-סאן" מלמלה האנה מסוף הכיתה.האנה הייתה עם שיער כתום קצר,ועיניים כחולות.
"אתה מאחר,שוב" אמרה המורה."סליחה" אמר וקד קידה קצרה.
הצלצול להפסקה נשמע,והיטושי עלה על הגג.הוא פתח את קופסאת האוכל והתחיל לאכול,כשהוא ראה נער מבוגר,בערך 3 שנים ממנו,עולה במדרגות.
הנער התקדם לעבר היטושי."כ-כן?" שאל היטושי את הנער.הנער התעלם,והמשיך לעמוד שם,מביט לכיוון מסעדת הסושי."סליחה?" שאל היטושי,אך הנער המשיך להתעלם ממנו.
"קיטו-סאן" נשמע קול מחדר המדרגות.
היטושי ראה נערה,בערך בגילו של הנער שעמד מולו,עם שיער שחור ארוך ועיניים ירוקות עולה במדרגות.
"קיטו-סאן" אמרה הנערה.הנער הסתובב,והביט בה.עיניו היו שחורות,ושיערו השחור כהה הסתיר מעט את עיניו.
"אני בסדר" חייך והלך אליה.שניהם התחבקו,וירדו במדרגות."זה היה מוזר" אמר היטושי,והבחין במשהו על הרצפה.
זה היה אקדח.ליד האקדח,שכב כדור אקדח,אך הוא לא היה רגיל.הוא היה ירוק,עם נקודה כחולה במרכז.
הוא לקח את האקדח והכדור,והכניס לתיקו."זה בטח שייך לנער ההוא" אמר היטושי ורץ משם.
הוא ירד,והתחיל לחפש את הנער.הוא עבר בשכבות העליונות,ולא מצא.
הוא לא הביט לאן הוא רץ,ונתקל במישהו."ס-ס-ס-סליחה" מלמל היטושי.
הוא ראה נער גבוה,עם שיער לבן קצר ,ותחבושות על רגליו.הנער החזיק שתי משקולות בידיו.
"לא,אני זה שצריך להתנצל,הייתי עסוק בלספור כמה פעמים אני מרים,שלא ראיתי אותך" חייך.
"אז,איך קוראים לך?" שאל."היטושי" ענה היטושי,בזמן שהנער הושיט לו יד,לעזור לו לקום.
"אני גריי.מה אתה מחפש כאן?" שאל גריי.
"אני מחפש נער גבוה עם שיער שחור שמכסה מעט את העיניים שלו,ועיניים שחורות.מכיר אותו?" שאל היטושי.
"בטח שמכיר.זה ריוגה.בוא,אני אראה לך איפה הוא" אמר גריי,וסימן להיטושי ללכת אחריו.
הוא הצביע לעבר כיתה ריקה,שבה ישבו רק הנער והנערה שראה מקודם.
"צריך ללכת.נתראה" אמר גריי,והלך תוך כדי הרמת משקולות.
היטושי בלע את רוקו,הנהן,ונכנס לכיתה ריקה.ריוגה ישב,כשבזרועותיו אותה נערה.
"סליחה,אתה ריוגה נכון?" שאל היטושי בהיסוס.הנער הביט בו,ואמר:"מכנים אותי קיטו.מה רצית?"
"השארת משהו על הגג" אמר היטושי,והוציא את האקדח."הו,תודה רבה לך" אמר ריוגה וחייך.
הוא לקח את האקדח,ושאל:"מצאת גם את הכדור של האקדח?"
"כן,זה בתיק" אמר היטושי,ונתן את כדור האקדח לריוגה.ריוגה הכניס את הכדור לאקדח,וטען אותו.
היטושי נבהל מעט,ובלע רוק."מה קרה,פעם ראשונה שלך?" שאל ריוגה.הנערה קמה,והלכה מאחורי היטושי.היא תפסה את ידיו,והצמידה אותן אל גופו כך שלא יוכל לזוז.
"פעם ראשונה של מה?" שאל היטושי בפחד.
"בלמות" חייך ריוגה,וכיוון את האקדח אל היטושי."מה?" שאל באימה.
הנערה וריוגה חייכו.ריוגה כיוון אל הראש שלו."להתראות" אמר,וירה.