תודה לכולם על התגובות :)

הילדה הכי יפה בגן……? פרק 6 ואחרון!

24/12/2011 764 צפיות 4 תגובות
תודה לכולם על התגובות :)

לאחר שהמונית נעלמה, הדסה צעקה. מה זה צעקה, צרחה! היא נזכרה מאיפה השם רות מוכר לה! אני גם צעקתי וצרחתי, חיבקתי את הדסה עד שהייתי עייפה.

חזרנו לבית היתומים. קצת דאגתי, אבל הייתי מוכנה לעשות הכול כדי לפגוש שוב את אמי.כשנכנסנו לבית היתומים, ראיתי- כולנו ראינו- את פניה היפות של אמי- מנהלת בית היתומים.

מעולם לא הייתי נרגשת כל כך. הייתי המומה מרוב תדהמה ושמחה מרוב התרגשות. הלב שלי מעולם לא פעם חזק כל כך. הייתי שמחה ומאושרת עד לב השמיים, אבל לא יכולתי להגיד שום דבר.

"מריאנה,"שמעתי את קולה המתוק, "התגעגעת אלי?" "כמובן!" אמרתי "אבל למה עזבת אותי ואת רוסיה? ולמה את עובדת עכשיו בתור מנהלת בית היתומים?" "טוב," אמרה אמא,"יש לזה הסבר די פשוט. עזבתי אותך בגלל שהייתי מרגלת שמצילה את העולם כל פעם מחדש, והיו חייבים אותי בישראל. כמובן שסירבתי, אבל אז אמרו לי שאם אני לא אבוא, גם את תמותי. אחרי שהצלתי את העולם (שוב) לא יכולתי לחזור, כי כל המטוסים נהרסו בפיצוץ. אז הייתי חייבת למצוא עבודה. וזו היחידה שמצאתי." סיכמה אמי.

הלכתי הביתה עם כל חברי ועם אמי. אבי התרגש בדיוק כמותי. אבל לא הספקתי לראות את המפגש המרגש הזה. עודד לקח אותי לצד. ואז הוא אמר משהו שהקפיץ אותי:"מריאנה, אני אוהב אותך." ואז עניתי לאחר התדהמה:"גם אני." ואז הוא נישק אותי. הייתי בשוק. אחר כך חייכתי.
ומאז לא אכפת לי אם הילדים צוחקים עלי.
כי אני יודעת שאם אני ועודד ביחד, כלום לא יכול לפגוע בנו.

נו ראיתם איזה סיפור יפה המצאתי? מחר אמציא סיפור חדש. מעניין אפילו יותר.
תראו תראו.


תגובות (4)

אני מקווה שאני באמת יראה עוד פרקים!
את כותבת מדהים,
ואסור לך להפסיק אף פעם לכתוב…
לדעתי הפרק הזה הרבה יותר טוב מהפרק הראשון!
אני ממש אוהבת את סגנון הכתיבה שלך,
יותר מאת הסגנון שלי עצמי!
(אני מקווה שקימתי את ההבטחה שלי:)

24/12/2011 13:13

שלום ליאורי,
יש לי מספר הערות מינוריות לגבי הסיפור שלך.
ראשית: אני ממליצה לשים אנטר אחרי מרכאות כדי שיהיה קל ונקי לקרוא את מה שהדמויות אומרות זו לזו.
שנית: אני חושבת שרצף האירועים (אירועים בלתי צפויים) הולך מהר מידי. רק חזרה לבית היתומים והופ! הנה אמא שלה. הופ! אמא שלה הצילה את העולם… קצת מהיר מידי, לא?
כמו שאני ממליצה לכולם: קראי את הסיפור בקול רם בביתך, ותקני את השגיאות לבדך. את אינך זקוקה לעצתי.

חוץ מזה, הכתיבה שלך מאוד מוצלחת, ולא דומה כלל לכתיבה של ילדה צעירה בת עשר כי אם לכתיבה של נערה בוגרת.
חזק ואמץ. ממני: ליסה.

25/12/2011 00:39

וואוו ! כתיבה מדהימה :]
אהבתי מאוד ! D:
מסכימה עם שירן, בהחלט השתפרת =)
תמשיכי לכתוב, הכתיבה של ממש יפה XD

25/12/2011 06:13

הי ליאורי הנהדרת, אני אוהבת את הסיפורים המרתקים שך, את כותבת נהדר! אני חושבת שיש לך עתיד כסופרת מדהימה!!

ממני המעריצה = דוריתי.

01/01/2012 10:58
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך