הילדה הכי יפה בגן……..?פרק 4

קפץ עלינו זאב! היו לו שני דברים שאפיינו אותו – רצח בעיניים ודם בידיים.אני לא ידעתי מה לעשות. כמובן שנסוגתי לאחור, אבל המחשבה שהפחידה אותי היתה מה אני אמורה לעשות עכשיו? אני הרי לא יכולה להלחם בזאב. לפתע, הזאב זינק על עודד וידעתי שאני חייבת לעשות משהו. אחרי שהוא עשה כ"כ הרבה בשבילי, הייתי חייבת לעשות משהו בשבילו. כשהזאב זינק עליו, אני קפצתי אל מול פניו של עודד, כך שהזאב שרט אותי ולא אותו.

עודד הביט בי במבט מופתע, מורשם ומאוהב בו זמנית. אבל לא היה לי פנאי להסתכל עליו. הייתי חייבת להילחם בזאב. עכשיו נילחמתי בו כשריטה ענקית ונוטפת דם מכסה את לחיי. כשהזאב זינק עלי, הוא הפיל אותי ארצה ואני התעלפתי.

כשהתעוררתי מצאתי את עצמי שוכבת על המדרכה כשעודד מבצע בי הנשמה מפה לפה. ראיתי את הזאב מוטל על הרצפה, מת, והבנתי מיד – הדסה הרגה אותו. במשך כל הזמן הזה היא הכינה לאסו מחבל וזרקה על הזאב אבל החטיאה שוב ושוב. גיליתי שהיא הרגה אותו כשהיא סוף-סוף הצליחה ללכוד אותו בעזרת הלאסו וחנקה אותו למוות. אם תשאלו אותי, זה היה מהלך מבריק.

עודד הניח לי לקום והלכתי (בקושי) לאיזור בו היו המון שברי מראה מפוזרים בכל מקום ואז ראיתי את עצמי – שריטה ענקית ועדיין מדממת על לחיי, על צוארי סימנים כחולים, בגדי קרועים, וכולי עייפה וכואבת. "זה היה זאב ממש רציני…" חשבתי לעצמי, אבל לא יכולתי להגיד שום דבר.

הייתי ממש נכה. אבל במקום כיסא גלגלים, עודד הביא לי בקבוקון שהכיל מים שהחליפו את צבעם באופן מרהיב ביותר ונצצו באור הירח. "אלה מים מהקוטב הצפוני," אמר עודד "הם מרפאים כל פצוע וחולה."
בלי להגיד דבר שתיתי את כל המים. ולפתע בקע אור נוצץ מכול פצעי, אור בכל הצבעים-אדום, כחול, ירוק,-
ממש קשה לתאר! ואז כל הצבעים התחלפו בצבעי כסף וזהב נוצצים, כל אחד יפה יותר מהשני.

ראיתי את כל הפצעים שלי מתחילים לקבל את צבע גופי, וכול הדם מפסיק לטפטף. ואז כול הפצעים נעלמו. אני לא ידעתי מה לומר. אז כשרק התחלתי לדבר, הוא אמר "אל תגידי כלום, הכל בזכותך." והדסה הנהנה בהסכמה. לאחר מיכן הזמנו מונית ונסענו בלי לדאוג. עד שלפתע-

המשך יבוא…..