המורה למתמטיקה- פרק 7. בבקשה תקראו :)

"תחזרו לפה בבקשה." הוא אמר בקול רשמי למדי. גררתי את ליה בחזרה לשערי בית הספר, היא עדין הייתה בטוחה שאנחנו צריכים לברוח. "מה אתה עושה? בוא נלך מפה!" היא לחשה לי בעודנו צועדים אליו. התעלמתי ממנה, מגביר את צעדי, ולא עזבתי את ידה עד שהגענו אליו. "שלום המורה." ניסיתי להישאר רגוע ככל האפשר. "למה לא הייתם בשיעור מתמטיקה? יש לכם אישור או סיבה מוצדקת?" הוא שאל בחומרה. "לא אבל..", "לא חשבתי אחרת." הוא בהה בעיניי, שוב, אבל ניסיתי להתעלם. "סליחה… פשוט… דיברנו והכל.. כן ולא שמנו לב… ואז עברה השעה.. ואנחנו לא ידענו מה צריך.. ואנחנו ממש מצטערים.. וזה לא יחזור.." אני וליה התחלנו לגמגם בלחץ. "אוקיי. שקט, שקט. אני מבין.. ואני מוכן לסלוח…. לך ליה. את משוחררת." הוא אמר. "מה? אבל מה עם..?" היא שאלה, מופתעת. "אני צריך לדבר עם דן לבד." הוא אמר, מחזיר את מבטו אליי. "המממ אני לא חושבת שזה עומד לקרו..", "לכי, אני אדבר איתך אחר כך." קטעתי אותה. "אתה בטוח?" היא שאלה. "כן. תחכי לי בכיתה." עניתי. הסתכלתי על ליה מסתובבת והולכת, מחשבות רבות הציפו את מוחי. מה הוא הולך לעשות לי?! רק שלא יתקשר לאמא שלי.. היא גם ככה לא ממש במצב רוח טוב. "אני מציע שנתיישב על הספסל ונדבר שם." הוא אמר, מצביע על ספסל אדום ליד המגרש. ניגשנו לספסל והתיישבנו עליו. רק אל תיצור איתו קשר עין, ותשאר רגוע, אמרתי לעצמי. "אתמול העתקה, היום הברזה.. אתה מוכן להסביר לי מה הבעיה? אתה עד כדי כך שונא מתמטיקה?" הוא שאל בחומרה, שנייה אחרי שהתיישבנו. "לא.. נו! אמרנו לך כבר, לא שמנו לב שהזמן עבר. ובפעם האלף, לא-העתקתי!!" אמרתי בעצבנות. "אני חושב שיש לנו כאן שתי אפשרויות. או שתאלץ להשלים את החומר בעוד שעה של תגבור, או שאצטרך ליידע את אמא שלך בכך שהברזת מהשיעור." הוא אמר. "לא, בבקשה, אל תתקשר אליה!! אתה לא יכול לעשות את זה!!" התחננתי. "אני מניח שלא תהיה לי ברירה, אלא אם כן תחליט לבוא לעוד שיעור תגבור כמובן." הוא אמר, מחייך בניצחון. "אבל לא עשינו כלום בשיעור תגבור!! לא למדנו בכלל! רק חקרת אותי על המשפחה שלי ובהית בי כמו מטורף!!" צעקתי עליו בעצבים. "תקח את זה בתור שיעור הכרות." הוא אמר, בטון די מודאג משום מה. "טוב.. בסדר אני אלך לשיעור תגבור הזה.. רק אל תתקשר לאמא שלי." אמרתי, ידעתי שאין לי טעם להתווכח. "מצויין, תבוא לדירה שלי מחר בשעה 17:00, ואני אדאג שתשלים את כל החומר שפספסת." הוא אמר וקם מהספסל. "בסדר.." מלמלתי וקמתי גם אני מהספסל, הולך מהר לכיוון הכיתה.
"רגע לא הבנתי.. תסביר שוב." ליה ביקשה בעודנו יוצאים מבית הספר בתום הלימודים. "אוי נו באמת, תקשיבי טוב הפעם. הוא אמר שאם אני לא אבוא לשיעורי תגבור אז הוא יתקשר לאמא שלי, ואני החלטתי שאני אבוא לשיעור תגבור. מה קשה פה להבין?" שאלתי בעצבנות. "את זה הבנתי, אני פשוט לא מסוגלת להבין למה לעזאזל אתה נותן לו לשחק בך ככה? הוא עושה את זה בכוונה!" היא אמרה בכעס. "אני פשוט לא מבין מה יש לו נגדי.. אוף. לא הייתי צריך להתווכח איתו בשיעור הראשון כשהוא העביר מקומות.." אמרתי בעצב. "תרגע, יהיה בסדר. פשוט תלמד ותעשה כל מה שהוא יגיד לך. הוא יהיה חייב לרדת ממך בסופו של דבר." היא אמרה, מנסה להרגיע אותי. "אני מקווה שאת צודקת.." מלמלתי.

————————————————
קודם כל, אני מקווה שאהבתם את הפרק :)
דבר שני, אשמח אם תגיבו ותתנו לי ביקורות, זה עוזר לי מאוד.
דבר שלישי, אשמח אם תתנו לי השערות להמשך, מה אתם חושבים שיקרה, ומה אתם רוצים שיקרה.
ודבר אחרון, הפרק הבא יהיה מנקודת המבט של ג'ון, אז הולך להיות מעניין.
אה וסליחה שזה כל כך קצר, מבטיחה שהפרק הבא יהיה ארוך..