הנסיכה המורדת פרק 2
הנסיך כריסטיאן הסתובב והביט בי , ניגש אליי ונושק לידי ברכות, אבי מיהר לומר כברור "הוו בני, סלח לה על התנהגותה הגסה, אמה, עלי מיד לחדרך " קולו היה מנסה להיות נחמד אך יצא לחוץ ונוזף.
"אז בסדר" אמר הנסיך ושיחרר את ידי , קדתי בפניו באי רצון שלא נראת והלכתי לחדרי
"למה לא אמרת לי שזה הנסיך ? חשבתי זה סתם טקס! " נאנחתי ואנט מיהרה להביא לי את שמלתי הכחולה ונעליי הבובה התואמות, רק להבנה. אבי רצה שיוולד לו בן אבל מה – יצא אותי , בת לא צייתנית ולא מנומסת שגונבת ממנו כסף לעניים .היה את צלצול פעמון הארוחה, מיהרתי לשמה בדרך שמה את הנעליים ונכנסת ברישול , מסמיקה ומתיישבת ממול לנסיך.
אם לא אתחתן עם הנסיך , אבי יגרש אותי, כי כריסטיאן הוא כמו הבן שמעולם לא היה לו – ולא יהיה לו. אימי לא יכולה ללדת יותר, ביש מזל ממש. הייתה שתיקה רועמת בחדר, עד שאבי פצה את פיו .
"אז למה המלך שלח אותך נערי ? " קולו היה רגוע ולעס מן החזיר "לבקשת ברית נישואין עם ביתך אמה" הסביר והביט בי ישירות . השפלתי מבט לצלחתי ואכלתי "הוו ! דבר נפלא..נפלא.. " אמר אבי בהתרגשות ואימי חייכה כמתגאה בי , למרות שלא עשיתי דבר בעניין .זה נס שנסיך כן רוצה להתחתן איתי , כיוון שכול נסיך חושב מיליון פעם לפני שבא. כול הממלכות שמעו עליי התנהגותי ואפיון לבושי. אומרים תמיד "נאה,נאה אך לא נסיכה " – החיים קשים , שישימו קסדה .
"הוא מציע שהחתונה תתקיים עוד שבוע " העיר אותי אבי ממחשבותיי כשחזר על מה שכריסטיאן הציע
"בסדר, זה טוב " אמרתי מחייכת חיוך קטן שלא נראה מאולץ כלל, כבר למדתי להיות שחקנית מעולה.
אבי נראה כמתגאה, מרים כוס יין לברכה ושמחה .
כשכול זה הסתיים הלכתי לחדרי, ממהרת להוריד ממני את השמלה ולחזור לבגדיי הפשוטים והטובים, יושבת על עדן החלון ומביטה לבחוץ. השמיים היו כתומים וענני נוצה לבנים בשמיים , נותנים הרגשת יופי ונינוחות . אך כשהבטתי מטה…ראיתי שומרים מביאים אל מול אבי נער שנראה בן גילי וישוב על ברכיו. מיהרתי להרדת למטה , כמעט מתגלגלת במדרגות .
יצאתי החוצה מהר ונעמדת לצד אבי מתנשמת
"מה..קרה ? " מלמלתי מסיטה את שיערי לאחור , אבי רק נאנח בכבדות "הנער הזה גנב כסף מן הכספת " אמר בקול מכפיר ופערתי את עיניי. זו אני שלקחתי, לא אדם חף מפשע,איך הם בכלל לקחו דווקא אותו ? או שהוא בעצם כן אשם..
"זה נכון ? " שאלתי את הנער והורתי לשומרים להעמיד אותו על רגליו, הוא היה גבוה ממני בראש
"כן" אמר ומביט בי כמו ממתיק סוד, שיערו שחור וארוך , רחב כתפיים וצבע עיניו כחולות כמו ים . "אני מבינה.. " מלמלתי
"מה שימך ? " שאלתי אחרי כמה שניות ואבי נועץ בי מבט, גילגלתי עיניים "דרטיאן " אמר בקול גאה "ושם משפחתך ?"שאלתי בקוצר רוח, שמו מוכר לי
"ווילנד"
אמר בחיוך משועשע ופערתי את עיניי, אוי לא.. אני יודעת מי אבא שלו בדיוק.
תגובות (3)
תמשיכי
זה מעולה :)
תמשיכי :)
תודה :)