הנערה שהתגרתה בשטן פרק 1 – מעודכן !
זה קרה ביום אחד מושלם ככל הימים , מושלם מדי . צ'אלסי פיקס ישבה על יד המזרקה ושיחקה באצבעותייה . השמיים ,שהיו כבר שחורים , בישרו לה שמשהו עומד נורא עומד לקרות , אך צ'אלסי לא זזה ממקומה ורק חיכתה לבא . הרוח שרקה שירים מבהילים והעננים כאילו כתבו בשמיים "תתרחקי מכאן " , אבל צ'אלסי לא זזה ממקומה . צ'אלסי שיחקה באצבעותיה הארוכות , כשהייתה קטנה , אמא שלה תמיד ניסתה לשכנע אותה ללמוד לנגן בפסנתר , בכינור , או אולי אפילו בנבל , אבל צ'אלסי לא רצתה לנגן בשום כלי נגינה , היא שנאה מוזיקה . הכי הרבה היא שנאה את מוזיקת הרוק והפופ – הם היו כל כך שיטחיות ועם זאת מזוויעות . מוזיקה מזרחית גם היא לא באה בחשבון , סוג המוזיקה היחיד שצ'אלסי לא תיעבה היה מוזיקה קלאסית ורגועה . אף פעם היא אפילו לא ניסתה להעלות על הדעת ללמוד מוזיקה , אפילו לא קלאסית . אמא שלה הייתה אומרת שזה ביזבוז, ושאם אצבעות כאלו ארוכות וגמישות צ'אלסי הייתה יכולה להיות מנגנת ידועה , ולפתח את הדבר לכישרון ואז אפילו ללמוד את מדעי הצליל ולעבוד בעבודה כזו או אחרת , אבל דווקא את זה צ'אלסי דחתה כל כך , להיחשף להמוני אדם ולקהל…. האפשרות תמיד העלתה בה בחילה נוראית . "חברותיה " של צ'אלסי היו מוכנות להרוג כדי להיות מפורסמות . כולן תמיד היו אומרות לה שיש לה מזל גדול ושהחיים שלה פשוט מושלמים , אבל צ'אלסי ידעה שאין כזה דבר חיים מושלמים , במיוחד שמדובר בילדה כמוהה שרק דוחה את כל האפשרויות שנפתחות בפניה .
לאט לאט , אפף אותה קור שהבטיח צינון ודלקת ראות .
היא קמה מהספסל והתחילה ללכת , היא לא ידעה לאן .
היא הרגישה דיגדוגים ועיקצוצים מעצבנים בכל הגוף , אך היא שיכנעה את עצמה שאלו עוד סתם תגובות מוזרות של הגוף שלה עקב הקור שתקף אותה .
היא שמעה צחוק קל מאחוריה
"מי זה ?" היא צעקה בקול רועד שידעה שלא תוכל לבטל .
היא ידעה שכמה שתיצעק חזק , היא לא תוכל לבטל את הרעידות ואת חוסר העונים שחשה .
היא ידעה שכמה שלא תראה לסובבים אותה שהיא מאושת , היא לא תוכל לבטל את הרגשות העזים והמפלחים כמו סכין את גופה . היא לא ידעה מה זה , היא רק הייתה בטוחה שמשהו רע עומד לקרות .
ואם לא רע , אז מפתיע עד כדי פחד ואימה .
תגובות (6)
קודם כל, זה לא ז'אנר שקשה מדי לכתוב, אלא אם את ממש ממש מקובעת. אם את לא, אז זה אמור לזרום, רק תני לדמיון שלך להתפרע.
הסיפור הזה מדהים! אני באמת נהנתי לקרוא אותו, תמשיכי אותו כמה שיותר מהר! (:
תודה רבה לוסי , חחח
אני אחת מהמקובעות . אני אנסה לגרום לדמיון שלי לעבוד
זה דווקא כן ז'אנר שקשה לכתוב, כי בניגוד לסיפור רגיל הסיפור הזה דורש הרבה יותר דמיון, זה לא מובן מאליו כי כשכל הסיפור מתבסס על דמיון הרבה יותר קל להיות מושפע מדברים שראית\קראת כבר…
יש שיפור גדול מהפרקים הקודמים אני סקרן לראות איך תמשיכי מכאן…
ורק בשביל הפרוטוקול היית יכול להמשיך את הפרק הזה, כלומר לחבר את הפרק הזה ואת הפרק הבא כי בפרק הזה אין עניין של ממש, הוא ריק פרט לזה שאנחנו מכירים קצת את הדמות אז בגלל שאני בטוח שבפרק הבא תהיה יותר עלילה אני חושב שעדיף לחבר אותם.
זה סוג של הקדמה כזאת , התכוונתי למתוח קצת יותר את העלילה , אבל בפרק הבא כבר תתחיל העלילה (:
נשמע מעניין. אני ממש אוהב סיפורים מותחים. במיוחד בהמשכים XD
את כותבת נהדר, מקווה שתמשיכי.
תודה רבה רוני (: שמחה שאהבת