#just_bored
קראתם את הסיפור? איך היה? להמשיך? כדי לראות אם כדאי לי אני צריכה לפחות 3 תגובות

הסוד מאחורי המסכה פרק ראשון

#just_bored 04/04/2014 986 צפיות אין תגובות
קראתם את הסיפור? איך היה? להמשיך? כדי לראות אם כדאי לי אני צריכה לפחות 3 תגובות

ליסה היא נערה בת 16, אמא שלך נרצחה כשהיא הייתה בכיתה ז' ומאז אבייה התחיל להיות שתיין , לא אכפת לו ממנה והוא לא נמצא בכלל בבית.
אבל היא נערה רגילה כמו כולם ,היא הולכת לתיכון כמו נערות רגילות,
ויש לה מורים חופרים רגילים,
אך הכל השתנה לאחר שמופיע נער מסתורי בבית הספר
כתלמיד החדש.
מאז כל עולמה השתנה,היא מגלה סודות על משפחתה ומכירה מקרוב בית ספר מלחיץ.
מיהו הנער המסתורי?מה הוא מסתיר?ומה הוא קשור למשפחה שלה?
את כל זה תגלו בסיפור.
…………………………………………………………………………………
פרק ראשון:

////צלצול טלפון////
רינג רינג,רינג רינג ,רינג רינג,רינג רינג,רינג רי…

נו מה? מי מתקשר בשעה כזו?

:"הלו?"
"ליסה!!!!!!!!!!"
:"אה איימי"(החברה הכי טובה של ליסה)
"מה?עדיין לא קמת? יאללה עוד 10 דקות אני באה אלייך קומי"
:"טוב"
אמרתי ואז הבנתי שאני מדברת לאוויר, היא כבר ניתקה.

סגרתי את הטלפון והכרחתי את עצמ לקום.
לבשתי את הגופייה שעל כולה יש את הסמל של אמריקה והשורטס ג´ינס הגבוה.
לקחתי את התיק וירדתי למטה.
תוך כמה שניות צלצל פעמון הדלת…
"פתוח!!!!!"צעקתי , , , "איימי! יא מהממת אחת את נראית מושלם!" אמרתי ורצתי להביא לה חיבוק
"אני מושלמת? תסתכלי עלייך את מהממת קנית בגדים מהממים אתמול בקניון…טוב יאללה בואי אנחנו לא רוצות לאחר ביום הראשון ללימודים" אמרה איימי ושתינו יצאנו מהבית לכיוון בית הספר.

הגענו לבית הספר ואמרנו שלום לכל החברים ורצנו לכיתה כדי לשמור מקום טוב.(בסוף ליד החלון כמובן)

"אני לא אוכל לשבת ליידך , הבטחתי לניית´ן" אמרה איימי כשנכנסנו לכיתה, וסומק עלה על פנייה
"זה בסדר" קרצתי אמרתי כי ידעתי שהיא מחבבת את ניית´ן ,והוא מחבב אותה.

כל הכיתה נכנסה והתיישבה במקומות, כמה דקות המורה נכנסה,
"שלום לכולם , אני רוצה להציג בפניכם תלמיד חדש שמצטרף אלינו השנה"
"שלום אני מאט" אמר התלמיד החדש – וכל הבנות נמסו למשמע קולו
~הוא חתיך~ חשבתי ~אחד כזה שג´סיקה יכולה להוסיף לרשימת הכלבים שלה~
"מאט, אתה מוזמן לבחור מקום להתיישב בו " אמרה המורה
מאט התחיל ללכת בין השולחנות,,, ובכל שולחן שהתחיל ללכת לעברו נצצו עינייהם של הבנות וכשעבר אותו..עשו כאילו לא אכפת להם.
מאט התחיל ללכת לעבר השולחן שלי..(האחרון בכיתה)..
~בבקשה שלא ישב פה..בבקשה שלא יישב פה~ חשבתי
אך בכל זאת מאט התיישב במקום הפנוי שליידי .
"תפוס פה"אמרתי, אך מייד אמרה איימי " לא תפוס שם אתה יכול לשבת " והסתכלה בי במבט של ..עשיתי לך טובה…
אך מייד השבתי לה מבט כועס( עצבני)

אחרי כמה דקות התחיל השיעור

"שלום אני מאט"
"אני יודעת כבר אמרת אתזה" עניתי ומייד הוספתי "אני ליסה"
"אני יודע" ענה מאט ואני עשיתי פרצוף של…טוווווווב?!……

אחרי כמה דקות של הסברים של המורה..

"הבנת משהו?" שאלתי את מאט
"אז את בקטע של לנצל את מי שליידך שיעזור לך בשיעור?"ענה מאט
"לא! מה אתה רוצה כולה שאלתי..לא רוצה לענות לא צריך.."
"טוב טוב מה את מתעצבנת .הנה תיראי זה ממש קל "הסביר לי מאט ,והמרפקים שלנו נגעו זה בזה
עברה בי צמרמורת קלה, והוזזתי את המרפק שלי מהשולחן
"טוב כולה נגענו קצת זה בזה אני לא נושך"אמר מאט
"מה? מה אתה רוצה?" אמרתי "לא משנה אני אבין לבד"
"כן בטח "גיחך מאט
~עצבנימה הבעיות של הילד הזה הוא כזה מעצבן ..חייב להגיב על כל דבר קטן למה הוא בחר להתיישב דווקא פה?!! עצבני~
לאחר כמה דקות הפעמון צלצל וכולנו יצאנו מהכיתה .

"הי ליסה" צעקה לעברי איימי , "אני אפגוש אותך כבר בקפיטריה סבבה? "
"בסדר" צעקתי חזרה , שמתי את התיק בלוקר והלכתי לקפיטריה. נכנסתי וראיתי שפול וג´ייק(ידידים טובים שלי וש איימי) כבר יושבים בשולחן הקבוע שלנו הבאתי אוכל וישבתי איתם.
אחרי כמה דקות איימי באה ודחפה את האצבעות שלה בין צלעותיי -מה שגרם לי כמובן לקפוץ- . "חחח את קפצת!קריצה" אמרה איימי
"לא אני לא" אמרתי "כן את כן"היא אמרה , "נו ליסה,כולנו כאן יודעים שאת רגישה לדגדוגים" אמר פול בעודו אוכל מהסלט
"חח כן , זה החולשה שלךךך " אמרה איימי בקול דרמטי , "יאללה עזבו אותה"אמר ג´ייק, "הנה מישו שמבין" אמרתי
"אבל לפחות תודי שאת רגישה" צחק ג´ייק , "אוף איתכם אני לא רגישה וזה גם לא החולשה שלי..או כל דבר אחר שאמרתם "אמרתי בכעס והלכתי להביא עוד סלט.

כשקמתי ראיתי שמאט מתבונן בנו והבנתי שהוא צוטט לכל השיחה שלנו
~אז אתה בקטע של לצוטט לי?~ חשבתי וחיקיתי בליבי את הקול המלגלג שלו ,גלגלתי עיניים והלכתי להביא סלט.

-נגמר הלימודים

נגמר הלימודים וכולם הלכו הבייתה.לקחתי את התיק מהלוקר והלכתי ..התחלתי ללכת ופתאום הרגשתי שמישהו עוקב אחריי…הסתכלתי אחורה ולא היה אף אחד ,המשכתי ללכת ושוב אותה ההרגשה שמישהו עוקב אחריי חזרה , ומתוך לחץ התחלתי לרוץ עד שהגעתי הבייתה.

-נקודת מבטו של מאט-
נוו..מאט איך היה ?
"עזוב אותי ריק" עניתי
"אני יעזוב אותך אבל אתה יודע אתה חייב לגמור את מה שאתה צריך זה המשימה שהבוס הטיל עלייך"ענה ריק
"שהבוס יקפוץ לי" יריתי
"אל תשחק אותה גבר אתה יודע טוב מאוד מה יעשו לך אם לא תגמור את המשימה"
" טוב " עניתי באדישות
ריק הלך ואני חשבתי לעצמי
~אני יודע מה יעשו לי אם לא אגמור את המשימה אבל אני פשוט לא יכול לעשות אתזה אני לא מסוגל, היא לא עשתה כלום
~מה היא אשמה שהיה למשפחה שלה צרות ,וחוץ מיזה שהיא ממש חמודה~
…………………………………………………………………………………………….
קריאה נעימה לכולם!!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך