אני צריכה לחזור לכושר כתיבה. מצטערת...

הסנטה מריה | פרק – 11

01/10/2012 633 צפיות תגובה אחת
אני צריכה לחזור לכושר כתיבה. מצטערת...

"אז מה התוכנית?" שאל הובס את דרק בסקרנות בשעה שישבו בחדר הקפטן ולגמו את התה החמים בשקיקה. "אנחנו נפלוש לשטח של אירקה כמובן" ענה דרק, הובס כמעט שמט את כוסו מידו.
"אתה בטוח שנצליח, קפטן?" שאל הובס את דרק בשקט. "כמובן" ענה דרק, "יש לי הפתעה קטנה בשרוול" הוסיף בחיוך.
הובס ניסה להסתיר את הדאגה שלו, אם דרק לא יצליח המלחים יכולים להבחין שמשהו לא בסדר, ברגע שהצוות בספק זה ממש לא טוב.
למען האמת תוכניתו של דרק הייתה מעולה, הוא תיכנן לבצע פעולת הסחה – למשוך את הסירקסים לסיפון הספינה ולכלוא אותם שם בזמן שהוא יצא ובעזרת הובס יקח את הצדפה מאירקה. כשהצדפה תהיה בידיהם יחזרו לספינה וישתמשו בצדפה כדי להרחיק את הסירקסים.
ברגע האמת הכל הלך כשורה. לא! למעשה הכל הלך כמעט כשורה, אילולא נתפסו הובס ודרק כשחדרו למעמקים הכל היה הולך כשורה.
"ובכן…" אמרה אירקה בחיוך שטני "כמעט הצלחתם במשימה הקטנה שלכם. אבל אל תדאגו, בקרוב מאוד כבר לא תצטרכו להתאבל על כך".
"נכון, כי הצדפה תהיה בידנו" אמר דרק. אירקה צחקה, שומריה שאחזו בזרועותיהם של הובס ודרק רק הידקו את אחיזתם. "זה לא ישנה דבר" אמר להם דרק "לצערי אין לי מכשירים לפיתוח השרירים, יש גם חסרונות בלחיות בים הפתוח".
"יש לכם מילים אחרונות לפני שאתם נזרקים למים?" שאלה אותם אירקה.
"כן" ענה הובס בכעס.
"בבקשה…"
"לכי תמ…" קול התזה נשמע, דרק והובס נזרקו למים הקפואים כבולים וחסרי תקווה.
המים הקפיאו את עצמותיהם, שניהם ייחלו כבר לרגע שיאבדו את האוויר, מעולם לא ראו את חייהם עוברים לנגד עיניהם כך.
שנייה לפני שאבדה נשמה באפם הופיע יצור משונה, בגלל שעצמו את עיניהם דרק והובס לא הבחינו בו, הם רק הרגישו את עצמם נמשכים מתוך המים. ברגע שיצאו נשמו באושר, האוויר היה הדבר היחיד שהיה חשוב להם באותו רגע. ממרחק שהרגיש כמו אלף קילומטרים שמעו קול שאמר להם "שלום הובס ודרק, מה שלומכם? תנו לי להציג את עצמי, שמי הוא גלים…"


תגובות (1)

היי סתיו החביבה למה את חושבת שאין לך כושר כתיבה ?? מה פתאום? את כותבת נפלא פשוט נפלא ומבקשת כי תמשיכי מהר מהר ממני בקי ♥

12/10/2012 08:18
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך