הפצצה שנפלה עלי 6
החיילים בג'יפ היו דני וטם ועוד שני חיילים שלא הכרתי .
התחלתי ליצעוק "איך הגעת לכאן . מה אתה רוצה ? אני לא צריכה הגנה הגעתי לכאן בעצמי ואני יסתדר גם בלעדיי-"
דני קפץ מהג'יפ עוד ליפני שהוא הפסיק לינסוע ,זה לא עצר אותו הוא רץ אלי חיבק אותי ואמר לי "אני יודע ,אני יודע " בטון קצת כועס קצת משועשע וקצת מבין . לא ידעתי שאפשר לעשות את זה .
"סליחה שהכעסתי אותך .לא יכולתי להישאר כעסתי מאוד לא ידעתי מה אני עושה " היתנצלתי לפניו . בעצם הוא קצת מיסכן ,הוא הגן עלי ואני ברחתי לו . הייתי צריכה לעשות הרבה יותר מהיתנצלות כדי לפצות על זה, אבל הוא פשוט ניראה שמח ליראות אותי . "אני לא כועס " הוא אמר כאילו קורא את המחשבות שלי . שנאתי שהוא כל-כך מבין .
"הוא נישק אותי במצח ולחש לי "אני לא מאמין לו . אני לא חושב שאם היית שבורה היית מוצאת חן בעיני כל-כך ,חוץ מזה אני לא בדיוק הדבק שיכול להדביק בנאדם " לא ראיתי את הפנים שלו אבל יכולתי כימעט להרגיש את החיוך הממזרי שלו ליד האוזן שלי .
נישקתי אותו וניכנסנו פנימה . למזגן הנעים (כמובן אחרי שהצלחנו להרים את אנה מהאדמה אחרי שהיא ראתה אותם היא הייתה כל-כך מופתעת שהיא היתמוטטה והתחילה … טוב ליבכות .
הלכתי אם דני מחובקים "לפתע הסקרנות תקפה אותי . איך הגעתם לפנינו ?"
הוא צחק "את הלכת בדרך עקיפה .היתרכזת יותר בסלעים וללכת עליהם כדי לטשטש עקבות . אנחנו הלכנו בדרך ישירה ,את יודעת אחרי הכל אף אחד לא רודף אחרינו " הוא חייך אלי , "אני צריכה ללכת לדבר עם טום " אמרתי לו "אל תיברח לי " קרצתי אליו .
"אל תידחפי אותי שוב הבנתי בפעם הראשונה " הוא אמר כשראה אותי מיתקרבת .
"חתיכת צבוע " אמרתי בטון אדיש "אתה חושב שדני (בכוונה הישתמשתי בקיצור ) מנצל אותי נכון ? ואתה מה עושה ? כל לילה יוצא לישמור ,רק מחכה שאתה תתעורר מהסיוט ותצא החוצה ,ואז אתה תוכל ל"נגב לה את הדמעות" עלק ,אתה חושב שלא ראיתי ,אנה יוצאת ,בוכה ואת מלטף אותה ונשק אותה ומיתמזמז איתה בחוץ בלי בושה כשהיא בוכה על אחותה הקטנה , על אמא שלה ,אבא שלה ,המישפחה החברים שלה השכנים " אמרתי בשקט אנה היא השבורה פה . לא אני . הוא מנצל אותה ולא נתתי לזה לצאת מזה בשתיקה . מצד שני אני לא אביך עכשיו את אנה .
"חתיכת בן זונה דני לא אתה ואני לא אנה ,אני לא בוכה ואני בטח לא צריכה אף אחד ש"יינגב לי את הדמעות" עכשיו שתדע שאף אחת מאיתנו לא צריכה אותך ,אנחנו ניסתדר בילעדייך ואם אתה תיגע בה עוד פעם אחת אני נישבעת לך ואתה יודע שאני יקיים את ההבטחה הזאת אני לא בן אדם אם הרבה שליטה עצמית ,שאני יירה בך ". היסתובבתי וחזרתי לדני ,טוב לפחות בעיה אחת ירדה . אבל בדבר אחד הוא צדק ,אני קטינה (לא רציתי לומר ילדה עדיין יש לי כבוד עצמי ) ואני כניראה לא ישאר במוצב ,יקחו אותי לפנימייה וכניראה לא ניתראה יותר אין טעם להכחיש רק ניצטרך לקבל את זה ולדעת מה לעשות הלאה .
דני דיבר עם כמה חיילים ולי חיילות נתנו מקום להיתקלח ובדגים חדשים לילבוש (שמחתי לגלות שיש לנו אותה מידה ,הגנים לא איכזבו אותי ). שאלתי "טוב … אז מישהי מיכם יודעת לאן יזרקו אותנו ?"
אף אחת לא ענתה מסתבר שהמצב הזה לא קרה להם הרבה
כשיצאתי דני אמר לי" דיווחנו לאנשים מהמשרד רמטכ"ל ויבוא אחד המפקדים הבוגרים שאמור לטפל בעיניין " טוב "אמרתי . "לא זה לא טוב . שמעתי מה אמרת לבנות את לא יכולה להגיד את זה למפקד בדרגה כזאת "הוא לחש ואז חזר לחייך "אותך לא יכולים לשיםבכלא צבאי ביגלל שאת …. קטינה אבל אותי יכולים " הוא אמר בשעשוע למרות שלא היה לי ספק שזה נכון .
"ואנחנו לא רוצים שזה יקרה נכון ?" קרצתי .
שמעתי את המפקד ניכנס וראיתי אותו בקצה המיסדרון איש ענק ובהיר מאוד אם 2 שומרי ראש בחליפות שחורות (למרות שאם אויב יקפוץ עליו אני בספק עם הוא יצטרך לעשות משהו חוץ מלמצמץ בישביל להעיף אותו לעזה ) שמעתי אותו ממלמל משהו במיבטא שכבר למדתי לזהות . כשאנה ראתה אותו היא צעקה .
תגובות (1)
תמשיכייייייייייי