הכל לפי קודים הקדמה

"אין לי כוח יותר עזבו אותי בשקט" סגרתי את הדלת של האוטו וביקשתי מרון לנסוע
"תירגעי שירוש הכל יהיה בסדר" אמר לי רון וחיבק אותי
"נמאס לי מהם" אמרתי "לא אכפת להם ממני אני שונאת להיות הבת שלהם הם כל הזמן לוחצים בגלל הלימודים כאילו לשבת כל היום מול הספרים יעזור לי להבין משהו אני כבר לא יכולה לראות את יותר את החומר למבחן הזה" רון עצר את האוטו וראיתי את יובל רצה לכיוון שלנו "יובי יפשלייי כלכך התגעגעתי מצטערת שלא נפגשנו כל השבוע ההורים המעצבנים שלי לא נתנו לי לצאת מהבית בגלל המבחן המפגר הזה" התעצבתי "בקטנה שירוש את יודעת שזה יעבור והם בתכלס עושים את זה רק בשבילך " רון אמר וחיבק אותי ואת יובי
"טובטוב די עם העצב הזה שמעו מחר ישר אחרי המבחן יש מסיבת בריכה של תום " חייכה יובי כבר רואים את הניצוץ בעיניים שלה "חח תום אח של דניאל הא?" צחק לו רון "נווו די אתה יודע שאני כבר מאוהבת בו כבר נצח ועכשיו זאת ההדמנות הגדולה שלי" חייכה יובי
יובי כבר דלוקה על דניאל שנה וחצי הוא האח הגדול של ילד מהכיתה שלנו היא ראתה אותו לפני שנתיים שהוא בא לקחת אותו מאיזה מסיבה ומאז היא לא יכולה לשכוח אותו בכל הזדמנות שלה לראות אותו היא קופצת על זה "טוב תאמת שממש זורם לי מסיבה מה את אומר רונוש?" שאלתי "אני אומר שזורם כל מה שעושה לכן טוב" חייך
אני מאוהבת ברונוש הוא החבר הכי טוב שלי מגיל שנה ההורים שלנו חברים את יובי הכרנו בגן חובה ומאז אנחנו שלישיה בלתי נפרדת
"מעולה,אבל רגע באיזה שעה המסיבה?" שאלתי "אמממ בתשע"
יובי אמרה ועשתה פרצוף כי ידעה שעם ההורים שלי זה יהיה מסובך "אוויש יובי את יודעת שההורים שלי בחיים לא יסכימו" התאכזבתי.
"אל תדאגי אני ידבר איתם את יודעת שאם אני יעביר איתם כמה מילים הם ישתכנעו" חייך "חחחחחח רונוש חיכיתי ליציאה הזאת" קפצתי עליו נכנסתי לאוטו ונסענו לבית שלי