השבוי- חלק ה'

הדלת נפתחה בקול צורם שהכאיב לאוזני רוב האסירים, ושני שומרים לבושים בשריונות כסף מהודרים צעדו אל תוך הצינוק כשחרבות שלופות בידיהם. אחד מהם נשא בידו השנייה נאד מים גדול ונפוח. "כולם לעמוד במקום!" צעק אחד מהם בקול רם, "אם יהיה מכם אחד שיעז לנסות להרע לנו או לברוח, אף אחד מכם לא מקבל מים היום!". השבוי, שבאותו רגע ישב ליד הדלת, קם ממקומו בעדינות. הוא פסע לעבר השומרים בשקט, בלי שאף אחד ישים לב אליו. כמו שהוא בדק כבר, האסירים היו חולים מדי אפילו בכדי להגיד דבר מה בקול, ולא היה אף אחד שם שיכל איכשהו להסגיר אותו.

השומרים מילאו את מאגר המים שבדלי המזוהם, בלי לייחס כל התחשבות לניקיונו. הדבר הקל על השבוי, ששמח על כך שלא יהיו לו שום נקיפות מצפון על מה שהוא עומד לעשות, מה שעומד להזיק לשומרים ולכל האסירים פרט לו. אולי גם לו, אם תכניתו תיכשל.

הוא בחן את שני השומרים, וחיכה לרגע בו הם לא יהיו מוכנים. לא עברו כמה שניות ושני אלו החלו לפטפט בניהם על הא ועל דא. 'הגיע הרגע' חשב לעצמו השבוי, ובכוח רב בעט בגבו של השומר שמילא את דלי המים. השומר נפל בהשתוממות על הארץ, ופניו נפלו הישר על הדלי, מה שגרם לו לבלוע מהמים המזוהמים שבו. הוא נחנק והשתנק, אך כעבור רגע השומר השני הרים אותו במהירות ובכעס. שניהם הסתכלו בכעס שלא חוו כמותו מעולם לעבר השבוי, שהסתכל עליהם בכעס בחזרה. הוא חבט בשומר שבו לא פגע, וההוא חסם את המכה עם פרק ידו, ותפס בשבוי בכוח רב כל כך שידו כמעט נשברה. הוא הסתכל בו בעיניים רושפות, וחבט בפניו בחזקה. השבוי כשל על רגליו, ולולא השומר שהחזיק בו הוא כבר היה נופל. אך ההוא לא הרפה מאחיזתו. השומר השני תפס בו גם כן, ושניהם תמכו בו משני הצדדים.

"מה אתה חושב שאתה עושה?!" צעק עליו אחד השומרים, "העונש על הכאת שומר הוא הוצאה להורג!". משלא קיבל תשובה, הוא מיד הפנה את זעמו כלפי שאר האסירים שלא היה להם עניין בזאת, "אף אחד מכם לא מקבל מים היום!". הוא הסתכל לעבר דלי המים, שתוכנו התרוקן כבר מנפילתו של השומר. השבוי היה נראה כמעט מחוסר הכרה בעיני השומרים, לכן הם הסיקו שאין טעם לדבר אליו כשהוא לא שומע ומקשיב. הם אחזו בו בכוח ובכעס, וגררו אותו אל מחוץ לצינוק, לעבר הגיליוטינה.