פרק 4, תהנו.

השקספירים 2 ארמון חלק 1 פרק 4- גור

24/08/2014 608 צפיות אין תגובות
פרק 4, תהנו.

"הלו? לימור? היא לא עונה לי, אני מצטער דן" אמר הטייס. דן חיבק את הטייס.

"גור? איפה אתה? אתה צריך לסדר את החדר!"
"שנייה אמא!" אמר גור, גור שיחק במחשב בחדר שלו, לפתע הוא שמע דפיקה בדלת."מי זה?" שאל גור, דן והטייס נכנסו לחדרו של גור. "מי אתם ומה אתם עושים פה?" שאל גור, הוא סגר את המחשב והסתכל שוב על דן והטייס.
"איך אתה לא זוכר אותי?!" צרח דן, "גור, אתה חולה או משהו?"
"לא ממש לא, אני לא חולה ואני לא יודע מי אתם!" אמר גור.
"אתה משקר!" צרח דן ודחף את גור, גור קם וסטר לו, דן עמד על רגליו ונתן בוקס לגור, גור שכב על הריצפה והתנשם בכבדות. "מה קרה?" שאל הטייס.
"הוא לא יודע מי אנחנו!" אמר דן והצביע על גור, "ואני לא מבין איך הוא לא זוכר אותי! זה פשוט נורא, היינו חברים כל כך טובים."
"גור, חשבנו שתוכל לעזור לנו, אבל אם אתה לא רוצה לא צריך!" אמר הטייס, דן והטייס יצאו מחדרו של גור וטרקו אחריהם את הדלת. גור קם והמשיך לשחק במחשב.
"דן והטייס! וואו, דן הילד החמוד והטייס שלא רוצה שידעו איך קוראים לו!" אמרה אמו של גור, "וואו דן, איך גדלתם! נו, גור עזר לכם?"
"לא, הוא לא שיתף פעולה" אמר הטייס. "והוא לא זוכר אותי!" צרח דן.
אמו של גור צחקה ואמרה: "איך הוא לא זוכר אותך? הייתם חברים חמש שנים, זאת בטח מתיחה, גור, דן בא לבקר אותך, תתנהג אליו יפה בבקשה."
"אני לא יודע מי זה הדן הזה וזה גם לא מעניין אותי! אי אפשר לשחק בשקט בבית הזה!" צרח גור. "אני מצטערת, באמת." אמרה אמו של גור.
"לא, את לא צריכה להצטער, זאת החלטה של גור, טוב אז להתראות!" אמר הטייס. דן והטייס יצאו מביתו של גור וסגרו אחריהם את הדלת. "גור בוא אליי! אני רוצה לדבר איתך!" "לא בא לי!" צרח גור. "אני באה לכבות לך את המחשב!"
"אני באמצע משחק!" צרח גור. אמו של גור, באה לחדר שלו וכיבתה לו את המחשב. "דן בא לחדר שלך ואתה לא מתנהג אליו כמו שצריך?!"
"אני לא יודע מי זה הילד הזה ומי זה האיש הזה וזה גם לא מעניין אותי!" צרח גור.
"אם כך," אמרה אמו של גור, "אין לונה פארק, אין קולנוע ואין תערוכת רכבות."
"נו אמא," אמר גור.
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב, ההתנהגות הזאת לא מוצאת חן בעיניי, יש לך שלוש דקות לרוץ אחרי דן והטייס ולהגיד שאתה מתנצל." אמרה אמא של גור.
"את תקשיבי ותקשיבי לי טוב, אם את לא קונה לי משחק חדש לפלייסטיישן או לאקס בוקס, אני לא זז מהמחשב, גם אם תכבי לי אותו אלף פעמים!" צרח גור.
"תפסיק!" צרחה אמא של גור, זרקה את המחשב ושברה אותו. "אמא, המחברת ציור שלי! היא מקופלת! ולמה שברת לי את המחשב, נו אמא!" צרח גור.
"תפסיק לצרוח!" אמרה אמא של גור בזעם, "תשכח מזה, אין שום משחק חדש!"
"תשכחי מזה, אני לא סולח לא לדן, לא לטייס ואת קונה לי מחשב חדש!" צרח גור.
אמא של גור יצאה מחדרו וטרקה את הדלת בזעם.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך