התחלה חדשה- פרק 3- הכרות ושמות מוזרים

:
עריכת הסיפור
צפיות: 14 מחבר: אני.(:
תאריך: 13.08.12
ז'אנר: סיפורים בהמשכים
0 תגובות

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
"אני טסה, ואני חדשה פה".
ג'ורג' ( דיי נו אני לא יכולה , מעניין אותי אם חברים שלו עושים משחקי מילים בגלל שהוא ג'ורג' והוא גר בג'ורג'יה. בטוח שהם ממציאים. אני הייתי עושה את זה) הסתכל עליי והטה קלות את ראשו הצידה.
"זה מסביר . . . אני מכיר הרבה אנשים פה בסביבה ."
הוא שחצן. בטיק אחד אני יכולה לקרוא אנשים כאלה. הרגשתי קצת רע כי היי, הרגע פגשתי את הבן אדם, אבל לשפוט לפי אופי ראשוני הוא איכשהו חלק מהאופי שלי. בכל אחד יש פגמים, ולהודות בהם עושה לי הרגשה טובה (: בקיצור, מהמחשבה הרוחנית שלי, בחזרה לסיפור.
החלטתי להיות קצת עוקצנית. " אבל לא אותי " וחייכתי ברשעות. טוב, לא באמת ברשעות אבל.. נו אתם יודעים למה אני מתכוונת.
ג'ורג' חייך. " אז איפה את גרה, טסה . . . "
"גרין. טסה גרין. ואני גרה באטלנטה."
אני לא הולכת לתת לו את הכתובת שלי . הבנאדם אולי עזר לי לקום לפני דקה אבל וואו, זה לא שחייל הציל אותי ממתקפה בעירק ומאז נאכל בייחד ארוחות משפחתיות ו..
הוא עשה פרצוף מפגר.אבל חמוד."ברור שבאטלנטה.. באיזה רחוב"
הסתכלתי עליו במבט משועשע. "אני לא נותנת את הכתובת לבנאדם שהכרתי לפני כמה רגעים. ותסלח לי, זה היום הראשון שלי בעבודה. אז אם לא אכפת לך . . . "
"אני במילא צריך ללכת. ברוכה הבאה, טסה גרין. ובבקשה ! " הוא חייך חיוך אורביט( תענוג למנוע עששת. נו, אין על מסטיק אורביט) אחרון, ו…הלך.
ורק אחרי שהוא הלך נזכרתי שלא אמרתי לו תודה על זה שהוא עזר לי לקום אחרי הנפילה הנוראית שלי.
ואז שמתי לב שהקפה עדיין שפוך ושברי הכוס עדיין מפוזרים , וכמה לקוחות מביטים בי בעצבנות.
לא, לא , לא !! מי שהוא לא יהיה, ג'ורג' מג'ורג'יה לא יהרוס לי את העבודה.
רצתי לנקות את מה שנשפך ונשבר, ונתתי חשבון ללקוחות הזועמים. לעזאזל, הכמה שניות של שיחה עם ג'ורג' השכיחו אותי מהמבוכה,והלחץ וההסמקה חזרו.
בשעת הסגירה, 8 בערב, אחרי שכל השולחנות נוקו והכיסאות היו מורמים, ואחרי שעשיתי כל מאמץ שאני יכולה כדי לא לתת לתקרית המביכה להשפיע עליי, המנהלת מאדאם סומו (שמות כאן יכולים להיות מוזרים יותר . ? ) זימנה אותי אליה.
" העלמה גרין. . . אני רוצה לומר לך שאת חזקה נפשית יחסית לאנשים אחרים שהיו מפילים משקה ביום הראשון שלהם."
לא , ממש לא. את האמת? אפילו אני מופתעת שלא בכיתי. אבל אמרתי לה לגמרי ההפך.
"תודה מאדאם. את יודעת איך אומרים. . . keep calm and carry on "
אני מתה על המשפט הזה. קניתי גם בברנס אנד נובלס פנקס קטן פלוס עט עם הכיתוב של המשפט, וגם יש לי פוסטר שלו בחדר. הוא מחזק אותי . . .
אבל בשיחה הזאת אמרתי אותו כי רציתי להישמע שנונה ואחראית. מה שאני -לא- כל כך…
"אני מאחלת לך הצלחה בהמשך. כל טוב. בראדלי , ג'יימס, תדאגו לנעול ותלמדו את העלמה גרין איך יוצאים מפה. לילה טוב ".
"לילה טוב מאדאם" אמרו הנער והנערה שענו לשמות בראדלי וג'יימס. או ג'יימס ובראדלי. או לא יודעת .! אבל אני אנצל את ההזדמנות כדי להכיר עוד אנשים פה.
לאחר ש"מאדאם" יצאה, בחנתי אותם .
הנער היה שחור , לא גבוה ולא נמוך. הוא כבר הוריד את הסינר , ו.. הוא לבש מותגים. אבארקומבי אנד פיטץ ? בוס ? בנאדם !! קצת פערתי עיניים.
קצת הרבה.
אני חולת מותגים !!!!! העיניים שלי כמעט יצאו מהחורים
" לא להתרגש" הוא אמר לי , " עבדתי הרבה מאוד בשביל מה שאני לובש, ואני גאה בזה. ואני גאה, בכללי."
לא ניחשתי אחרת. איזה מין סטרייט יעבוד בדיינר? ועוד בדיינר שקוראים לו פינק ? ושהמדים הם סינר עם משבצות בצבעי דגל ארה"ב?
הנערה הייתה ממוצא של המזרח הרחוק. עיניים מלוכסנות, עור שחום, וגם היא הורידה את הסינר, וראיתי שהיא לובשת גופייה ורודה וחצאית אדומה חמודה עם פרפרים. לא נשמע מתאים אבל זה נראה עליה כל כך יפה . .
"אני צ'ארם בראדלי."
עוד שם מוזר, אבל מוזר בקטע טוב… בקטע מיוחד ! לא הייתי מתנגדת להיקרא צ'ארם. מי לא היה רוצה שיקראו לו קמע ? ואם יוסיפו את המילה לאקי בהתחלה , זה יהיה בדיוק כמו דגני הבוקר האהובים עליי.
לא, זה פשוט אחד הדברים הכי טעימים ביקום ! דגנים מצופים בשוקולד ועם חתיכות מרשמלו . . . . . . . .
"אל תיבהלי, זה באמת השם."
"אני ממש אוהבת אותו". אמרתי. והתכוונתי לזה." אני טסה גרין. אני חדשה פה ".
"אני מלקולם ג'יימס." אמר מי שמסתבר שקוראים לו מלקולם. מה, הוא נסיך או משהו ?
" נשמע פנסי.. אבל לא. את יכולה לקרוא לי מל . חברה של ג'ורג', הא ? " הוא שאל קצת בעוקצנות.
צ'ארם גלגלה עיניים." מל, הוא פגש את טסה רק היום, אתה לא צריך להרוג מישהי חפה מפשע . . . ואת יכולה לקרוא לי צ'י. יש לי אינטואיציה שזה יושב טוב יותר בגרון מאשר לומר כל פעם . . צ'ארם"
"היי, אני המצאתי את זה ! " זעף מל.
צחקתי ." אתם יכולים לקרוא לי טס. ואני לא חברה שלו . . הוא רק עזר לי לקום היום אחרי שהפלתי את הקפה .. . אני גם לא מחבבת אותו במיוחד. הוא עושה רושם של אדם.. שחצן. הוא מלך השכונה כאן או משהו ? "
צ'י ומל החליפו מבטים. " בואי נגיד ש . . . . יש לו קשרים. " צ'י אמרה תוך כדי שהיא מביאה סל שמונחים בו כמה סינרים תואמים למדים. "הינה, כאן את הסינר"
"לא רק יש לו קשרים" מל הרים קצת את הקול " מי תתנגד לבחור עם עיניים כמו שלו ? לעזאזל, שוהעליהן לא הרגשת כאילו את שוחה באוקיינוס ? "
צ'י גלגלה עיניים.
"אני לא מתלהבת משחצנים" אמרתי והם הסתכלו עלי במבט מלא עוצמה.
" יש לך הרבה פלפל לומר דבר כזה על ג'ורג' תומליסון" אמר מל במבט רציני עד מוות שרק הגביר את הצחוק שלי ושל צ'י.
חיבבתי אותם. מאוד.
"אז. . מאדאם סומו אמרה שתגידו לי איך לצאת. איך לצאת ? " . השאלה שלי נשמעה מטומטמת כשחשבתי עליה.
"אה , זה פשוט. את הולכת לדלת" מל וצ'י הובילו אותי לדלת כשהם נותנים לי גם את התיק שלי, "ויוצאת החוצה".
הייתי מבולבלת." אז למה היא ביקשה ש . . . "
"אחד מהמשפטים המוזרים של הלוחמת." אמר מל ופלטתי נחרת צחוק. " היא אומרת ככה לכל בנאדם חדש שבא."
נו, אני נוחרת קצת כשאני צוחקת. אם כבר דיברנו על פגמים בבנאדם, נלך עד הסוף.
"הלוחמת?"
צ'י צחקה, " את תשקרי אם תאמרי שזה לא מצחיק לקרוא ככה למישהי שקוראים לה סומו" .
צחקתי בקול.
"אז" , מל שילב את היד שלו ביד שלי מצד אחד וביד של צ'י מצד שני, " את נראת נורמלית, טס. ואת מתלבשת לא רע". אני חייבת לומר שהוחמאתי.
" זו מחמאה אדירה לקבל ממישהו כמו מל. אבל אני מתלבשת בסגנון שלי " אמרה צ'י ועשתה סיבוב קטן עם החצאית .
"סגנון של נסיכה בת 10 " אמר מל וצ'י עשתה פרצוף זועף.
"קבל אותי כמו שאני ביצ' " . צחקתי כשהיא קראה לו ביץ',
והוספתי, " אני דווקא אוהבת את הסגנון שלך " .
נעצרנו בצומת.
"את באה לאירוע ההתרמה הקהילתי מחר ? " שאל מל, ואז נזכרתי שאמא דיברה על משהו בסגנון מחר בלה בלה בלה בלה בלה קהילתי אני רוצה שתבואי בלה בלה בלה ". לא רציתי לבוא, אבל כן רציתי לבלות עם מל וצ'י. נמשכתי אליהם, אפשר לומר . ל
א במובן הזה של המילה !!
ראש כחול !!
"כנראה . . אם אני אסתובב איתכם. נראה כאילו אתם מכירים כאן כל דבר".
"וזאת עובדה" אמרו צ'י ומל, ווהחליפו אגרופים.
החלפנו טלפונים וקבענו להיפגש מחר , ואז צ'י ואני המשכנו באותה דרך לאחר חיבוק פרידה ממל. האפטרשייב שלו ממש טוב !
"לפני כמה זמן עברתם ? " שאלה צ'י בזמן שגררנו רגליים ברחוב הארוך והשקט ששתינו גרות בו, מסתבר, בית מול בית.
" לפני שבוע בערך. ממש מיהרתי עם העניין של העבודה. "
הגענו למקום ההתפצלות של כל אחד לביתה.
" פשש שאפו. את נראת לי אחת שמשיגה מה שהיא רוצה, ולא מקבלת לא כתשובה. " היא אמרה בחיוך.
"מה את חושבת על אטלנטה?"
"אממ…" עוד פעם אני והאממים שלי. לא היה לי מה לומר, אז אמרתי " דרומית "
צ'י צחקה. "בהחלט מבטא שונה אם לא גרת בדרום קודם. בכל מקרה, לילה טוב ! אל תשכחי מחר בארבע לייד הבמה . כבר תראי אותה."
"לילה טוב" אמרתי בחיוך ונתתי לה חיבוק קל. בזמן שכל אחת מאיתנו עלתה במדרגות המבואה, כל אחת מאיתנו עצרה והסתובבה.
"מל צודק. את באמת נורמלית" צ'י אמרה .
"תודה. גם אתם . יש לי הרגשה שזו הולכת להיות חברות נפלאה" פלטתי את המשפט הממש נדוש ומטומטם הזה שבטח גרם לי להיראות עוד יותר מטומטמת.
צ'י צחקה. " לילה טוב".

אז אחרי שבוע הרווחתי גם עבודה וגם שני חברים טובים.
שתי משאלות התגשמו, מי הבאות בתור ? (:
לישון.