זה לא ממש נכון גאוגרפית, או היסטורית.

התיבה של אטלנטיס, פרק 1: הטבעת.

02/12/2011 542 צפיות אין תגובות
זה לא ממש נכון גאוגרפית, או היסטורית.

יום ראשון: 4.12.11

מתי גילו שאני גאון? אני חושב שב-ג' שלישית. כשאני אומר "ג' שלישית" אני מתכוון לפעם השלישית שהייתי בכיתה ג'. כן אני מופרע, ולכן נשארתי כיתה, פעמיים. טוני טוען שזה היה (למזלי) צירוף מקרים, אני טוען שהוא אידיוט. טוני הוא החבר הכי טוב שלי, לפחות כרגע. הוא בכיתה י', אני בכיתה ח'. קוראים לי תום ליינורד, יהודי- בריטי, בן 13 וחצי, גר במנצ'סטר. ילד דפוק למשפחה דפוקה. אמא שלי נטשה אותנו לפני 10 וחצי שנים, את אבא שלי ראיתי בדיוק 25 פעמים (שאני זוכר), אחותי הגדולה, אייליזה, בת 19 עם שני ילדים, אחי הגדול, דניאל, מכור לסמים ואני "מגדל" את שני הילדים של החבר-לשעבר-של-אמא-שלי ושל אישתו. עכשיו בגלל כל הבלגן הזה נהייתי מופרע, מופרע עם 216 איי.קיו. שאחרי שהוא נשאר 2 כיתות גם הוקפץ אותם בחזרה, מושלם. "תומס ליינורד! תומס ליינורד! אתה מוזמן להקריא לכל הכיתה מה שכתבת, או לפחות להקשיב ולגלות שבעבודה בהיסטוריה אתה בקבוצה עם אנסטסיה מטריס ורונלד ניספילד" צווחת המורה להיסטוריה. יופידידו, אני תקוע עם ה"גותית" של השיכבה ועם החננה של הבית ספר. יש לי חיים נפלאים.

יום שלישי: 6.12.2011

"אמאאאאאאאא!" זעקה פילחה את האוויר. הארתי בפנס שלי לכיוון הצווחה. "רון, בחיי שהצרחות שלך יותר גרעות משל אן, ולאן יש צרחות… שחבל על הזמן" אני אומר לרון שהתרסק על איזו מומייה, וכתשובה חוטף אגרוף בצלעות מאן. אני תוהה למה אלוהים ברא אנשים קרים כמו אן. אני לא מדבר על המראה המקפיא שלה, השיער הבלונדיני-בהיר-מידי שלה והעיינים התכולות-קרח האלה, אלה גם על זה שאף פעם לא ראיתי אותה מחייכת, בעצם אף פעם לא ראיתי אותה מביעה איזשהוא רגש. אם באותו רגע הייתם נכנסים למחסן של המוזיאון המקומי של מנצ'סטר, הייתם רואים מחזה ממש מוזר. ילד עם תלתלים שחורים עיניים חומות משקפיים ואפודה משובצת מזעזעת, שוכב בתוך ארון קבורה מצרי, ילדה בלונדינית עם עיניים כחולות לבושה בשחור, ועם כמות מתכת על הפרצוף, שאפשר להכין ממנה חרב. צורחת על ילד עם שיער חום ועיניים ירוקות, שמתולנון שאם היא לא הייתה "חייבת" לעבוד עם מוזיקה, ולא הייתה שמה גרין דיי על איזה 500 ווליום, אולי הוא היה מצליח לשמוע אותה. "טוב גרין דיי זה יותר טוב מאמינם!" טענה אן. "יש בזה משהו" פלט רון. "סתום" נהמנו לעברו. אן דחפה אותי קצת, דחפתי בחזרה והיא פגעה בקיר. נפל עלי איזשהו חפץ, הרמתי אותו. זאת הייתה טבעת, שעליה הייתה מציורת מפת העולם, ובאמצע האוקינוס האטלנטי, תיבה….


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך