התיק – חלק 2

24/11/2012 588 צפיות אין תגובות

בלי שאלות מיותרות, עשיתי את דרכי לאזור החטיפה האחרונה לפי החדשות. המשטרה לא איחרה לבוא. למען האמת, החוקרת שלהם הייתה כבר שם. מרידה דרייק. לא הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים, היא הייתה תחרות בשבילי לא מעט פעמים אבל היי, אני אוהב תחרויות ידידותיות. גם אם היא לא. "המקרה הזה הולך לטובתי הפעם אדג'י, אני מציעה שתשמור מרחק" אמרה עוד לפני שהתקרבתי אליה בכלל. כנראה כל הפעמים בהם פתרתי מקרה לפניה נתנו לה את הכוח לחוש בנוכחותי. "נחמד לראות גם אותך" אמרתי. "אל תיתן לי את הגישה הזאת שלך, אדג'י! אני אפטור את המקרה הזה עוד לפני שתרשום משהו בפנקס שלך!" היא התלהבה עליי. אני מצדי הייתי מוכן להפסיד הפעם, כל עוד החוטף ייתפס וחבריי יקבלו את ילדיהם בריאים ושלמים, שכך יהיה. לא ייחסתי אליה חשיבות אף פעם, הרי אני והשוטרים בקשר טוב, וכל עוד הצדק נעשה אין אנו דנים במי פוטר ומי לא. בזמן סקירת הסביבה יחד עם השוטר הורן מצאתי כבר משהו שיכול להיחשב רמז, משקפי אדידס. כמובן שמשקפי שמש לא יובילו לשום מקום, פרט לעובדה שהן היו מוכרות אבל למזלי, השוטר הורן מצא מצלמת אבטחה בבית. היא הצליחה לתעד את החטיפה, המשקפיים בהחלט נפלו לחוטף כשהילד ניסה להיאבק בו. לא ראינו את פניו אבל כן קיבלנו תרשים גופני שלו. דיי רזה ולא גבוהה במיוחד. קצת לאחר מכן שמעתי קראיה לעברי. "מוריס!" הפניתי את ראשי וראיתי את תיאו. "מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו. הוא אמר שהוא היה בסביבה ושמשקפי השמש שלו נאבדו לו. הוא ראה שהחזקתי אותן בידי ולקח אותן. פתאום נזכרתי מאיפה הן מוכרות לי, אלינור קנתה לו אותן. לפני שהספקתי לעכל את הכל מרידה קפצה: "חשוד! בואו ניקח אותו לחקירה!" כמובן שהתנגדתי בתוקף, אין מצב שתיאו עשה את זה. אבל השוטר הורן אמר נכון, יש לנו ראיות ולכן הוא חייב ללכת לחקירה. תיאו לא התנגד ואמר שהוא יסתדר, שמחתי עליו, עד כמה שזה כאב לי. כשהם היו בדרכם לניידת אני התחלתי להתקדם לכיוון האוטו כשמרידה תפסה אותי. "קשה לעצור חבר שלך אה? זו המפלה שלך, אתה יותר מדיי סומך על חברים. בעסק הזה אין חברים, אדג'י! אתה עוד תראה שהחבר שלך אשם בכל זה!" אחרי הטפת המוסר של הגברת דרייק התחלתי בנסיעה הבייתה. כשהגעתי ראיתי את אייבו מנחם את אלינור על החקירה. אמרתי להם שאני מצטער ושיהיה בסדר, עד שהטלפון צלצל. זה היה תיאו שאמר לנו שהוא נשאר במעצר למשך 5 לילות. לאחר הטלפון הזה נכנסתי לחדר שלי ולא יצאתי עד למחרת. איך אני יכול להסתכל לאייבו ואלינור בעיניים אחרי דבר כזה? אין לי מושג. כמה חבל שלמחרת כל העניין רק החמיר.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך